Ccyclist
Well-known member
א. קווי האוטובוס עירוניים בלבד. יש שני מקבצים, האחד ברחוב ראשי יותר (מספר הכביש: A1) והשני ברחוב הראשי של השכונה.
ב. יש תחנת רכבת תחתית אחת. המיקום שלה כחצי מייל (800 מטר) ממרכז השכונה ונובע מכך שבעבר היתה בה תחנת רכבת קיטור קרקעית בעמק שבין הגבעות. תחנת התחתית הנוכחית נבנתה מתחת לקודמת במטרה להתמשק איתה. אירונית לתוכנית שצומצמה בגלל המלחמה, ברידג'יט דאולינג התגוררה ברחוב פרייורי גארדנס ביציאה מהתחנה בעמק. הקו הצפוני אמנם משרת שני ענפי עיר כיום, אך יש חשיבה לפצל אותו לשני קווים ולקשור את ענף היי בארנט לאחד מענפי העיר ואות ענף אדג'וור לשני. אומרים שזה יגדיל את הקיבולת בכל קו נפרד ב 9 רכבות לכיון לשעה. לכל מקום בעיר שלא על הקו הזה הייתי צריך להחליף רכבות, עניין של כ 5 דקות מרכבת לרכבת כולל הליכה לרציפים אחרים והמתנה קצרצרה.
ג. אין באזור קווי אוטובוס בינעירוניים כלשהם. הדבר הקרוב ביותר הוא מסוף של קווי National Express בגולדרס גרין, נקודה שהיא תחנת הביניים היחידה של קווי החברה לצפון אחרי תחנת האוטובוסים הבינעירוניים של ויקטוריה לפני שהם עולים על אוטוסטרדת ה M1. מסוף זה נמצא כרבע שעה באוטובוס מהרחוב הראשי של השכונה.
ד. כשנסעתי לקרוביי בברייטון הייתי צריך להגיע לתחנת רכבת ראשית כלשהי במרכז העיר. התחנה הקרובה של הקו הבינעירוני של הטמזלינק היתה סט' פנקרס, טכנית כ 15-20 דקות ממני בתחתית, או שהיה אפשר להשתמש ברכבות מתחנת ויקטוריה, כחצי שעה פלוס ממני, כולל החלפת קווי תחתית מהקו הצפוני לקו הויקטוריה. בברייטון עצמה - קרוביי לא מתגוררים בתחנת ברייטון עצמה אלא בהוב, אזור שעד שנות התשעים היה בכלל עיירה עצמאית. וצריך או לקחת תחבורה משלימה מקומית או להביא אופניים ברכבת כדי לעשות את הקפיצה אליהם, רכיבה של רבע שעה בערך. האמצעי היחיד שממש חייבים לשקול את התזמון אליו הוא הרכבת הבינעירונית ובקווים ללונדון יש תדירות גבוהה.
כל זה אמין וזמין בדיוק בגלל שאיש לא מנסה להכתיב כל מסלול אפשרי ולספק פתרון ייעודי לכל אחד ממיליוני הצירופים האפשריים - אלא בגלל שישנה רשת תחבורה שמאפשרת נסיעה תדירה ובניית מסלולים עצמאית.
משום שמדובר בתשובה לרוכב לאוטובוסים - ברעננה של 2037 בערך לא יהיה טעם ב 6 קווי אוטובוס שונים לתל אביב שכל אחד מהם לוקח שעה. בתיכנון הרשמי המטרו יגיע לתחנות האיילון ב 20 דקות בערך כל 4 דקות. מוטב יהיה שקווי השרון יחברו את השכונות לתחנות המטרו בתדהר, בוויצמן, אחוזה וירושלים מאשר לבזבז תשומות על נסיעות מייגעות ממש לתוך תל אביב. אפילו כיום - אם רק היו הופכים את כיוון לולאת השרון והנסיעה מרעננה מערב לסבידור היתה לוקחת 16 דקות - אפשר היה לסבול נסיעה משלימה של 10-15 דקות לרעננה מערב, תהליך ביטחון רכבתי ונסיעה מהירה וחסינת פקקים לתל אביב אף שתדירות המקסימום של פעם ב 15 דקות לא תיתן פייט טוב למטרו כשהוא יפתח, על תחנותיו במרכז העיר ונסיעות משלימות קצרות יותר למי שגר רחוק ממנו.
ב. יש תחנת רכבת תחתית אחת. המיקום שלה כחצי מייל (800 מטר) ממרכז השכונה ונובע מכך שבעבר היתה בה תחנת רכבת קיטור קרקעית בעמק שבין הגבעות. תחנת התחתית הנוכחית נבנתה מתחת לקודמת במטרה להתמשק איתה. אירונית לתוכנית שצומצמה בגלל המלחמה, ברידג'יט דאולינג התגוררה ברחוב פרייורי גארדנס ביציאה מהתחנה בעמק. הקו הצפוני אמנם משרת שני ענפי עיר כיום, אך יש חשיבה לפצל אותו לשני קווים ולקשור את ענף היי בארנט לאחד מענפי העיר ואות ענף אדג'וור לשני. אומרים שזה יגדיל את הקיבולת בכל קו נפרד ב 9 רכבות לכיון לשעה. לכל מקום בעיר שלא על הקו הזה הייתי צריך להחליף רכבות, עניין של כ 5 דקות מרכבת לרכבת כולל הליכה לרציפים אחרים והמתנה קצרצרה.
ג. אין באזור קווי אוטובוס בינעירוניים כלשהם. הדבר הקרוב ביותר הוא מסוף של קווי National Express בגולדרס גרין, נקודה שהיא תחנת הביניים היחידה של קווי החברה לצפון אחרי תחנת האוטובוסים הבינעירוניים של ויקטוריה לפני שהם עולים על אוטוסטרדת ה M1. מסוף זה נמצא כרבע שעה באוטובוס מהרחוב הראשי של השכונה.
ד. כשנסעתי לקרוביי בברייטון הייתי צריך להגיע לתחנת רכבת ראשית כלשהי במרכז העיר. התחנה הקרובה של הקו הבינעירוני של הטמזלינק היתה סט' פנקרס, טכנית כ 15-20 דקות ממני בתחתית, או שהיה אפשר להשתמש ברכבות מתחנת ויקטוריה, כחצי שעה פלוס ממני, כולל החלפת קווי תחתית מהקו הצפוני לקו הויקטוריה. בברייטון עצמה - קרוביי לא מתגוררים בתחנת ברייטון עצמה אלא בהוב, אזור שעד שנות התשעים היה בכלל עיירה עצמאית. וצריך או לקחת תחבורה משלימה מקומית או להביא אופניים ברכבת כדי לעשות את הקפיצה אליהם, רכיבה של רבע שעה בערך. האמצעי היחיד שממש חייבים לשקול את התזמון אליו הוא הרכבת הבינעירונית ובקווים ללונדון יש תדירות גבוהה.
כל זה אמין וזמין בדיוק בגלל שאיש לא מנסה להכתיב כל מסלול אפשרי ולספק פתרון ייעודי לכל אחד ממיליוני הצירופים האפשריים - אלא בגלל שישנה רשת תחבורה שמאפשרת נסיעה תדירה ובניית מסלולים עצמאית.
משום שמדובר בתשובה לרוכב לאוטובוסים - ברעננה של 2037 בערך לא יהיה טעם ב 6 קווי אוטובוס שונים לתל אביב שכל אחד מהם לוקח שעה. בתיכנון הרשמי המטרו יגיע לתחנות האיילון ב 20 דקות בערך כל 4 דקות. מוטב יהיה שקווי השרון יחברו את השכונות לתחנות המטרו בתדהר, בוויצמן, אחוזה וירושלים מאשר לבזבז תשומות על נסיעות מייגעות ממש לתוך תל אביב. אפילו כיום - אם רק היו הופכים את כיוון לולאת השרון והנסיעה מרעננה מערב לסבידור היתה לוקחת 16 דקות - אפשר היה לסבול נסיעה משלימה של 10-15 דקות לרעננה מערב, תהליך ביטחון רכבתי ונסיעה מהירה וחסינת פקקים לתל אביב אף שתדירות המקסימום של פעם ב 15 דקות לא תיתן פייט טוב למטרו כשהוא יפתח, על תחנותיו במרכז העיר ונסיעות משלימות קצרות יותר למי שגר רחוק ממנו.
קבצים מצורפים
נערך לאחרונה ב: