בתגובה לחלי, מהתכונית : איך להיות הורים טובים
אני בתור ילדה עברתי הרבה פעמים חרם, בלי סיבה מיוחדת או נראית לעין, רק עכשיו בבגרותי, למדתי מה ניתן לעשות למען ילדים כאלה, את בתור אמא אסור לך להזמין את אותן החברות שעושות עליה חרם בבי"ס אליך הבייתה אחה"צ, כי כך את נותנת לבנות הללו "חומר" חדש על איך לצחוק על הילדה שלך. עלייך לדבר עם המורה ועל המורה לעשות פעילויות מגבשות, חברתיות, המדגישות כי כל אדם הוא שונה מרעהו, אל לך להתערב בהזמנת הבנות או בדיבור איתן או עם הוריהן. אני יכולה להעיד על עצמי שבכיתה ז', כשעליתי לחטיבה, כל ההתנהגות הזו נפסקה כי אני החלטתי שהיא תיפסק ועמדתי על שלי, אם את מעידה על בתך שאין לך מרפקים הסיכוי שזה יימשך הוא גבוה יותר, דברי איתה, דרבני איתה לשתף אותך או לכתוב יומן או אפילו פסיכולוג,כי אם זה נשאר ללא טיפול הולם זה משאיר משקעים רבים...גם אחרי התיכון, אחרי הצבא, וגם כשיש ילדים...אז זה יותר כואב כי את בתור אמא רואה את מה שעבר עלייך עובר על הבת שלך ואת מרגישה חסרת אונים. יש למורות היום המון דברים שהן יכולות לעשות בעניין הזה, ואם הן לא עושות נגד התופעה החברתית הזו משהו מועיל הן עלולות למצוא את עצמן בלי עבודה.
אני בתור ילדה עברתי הרבה פעמים חרם, בלי סיבה מיוחדת או נראית לעין, רק עכשיו בבגרותי, למדתי מה ניתן לעשות למען ילדים כאלה, את בתור אמא אסור לך להזמין את אותן החברות שעושות עליה חרם בבי"ס אליך הבייתה אחה"צ, כי כך את נותנת לבנות הללו "חומר" חדש על איך לצחוק על הילדה שלך. עלייך לדבר עם המורה ועל המורה לעשות פעילויות מגבשות, חברתיות, המדגישות כי כל אדם הוא שונה מרעהו, אל לך להתערב בהזמנת הבנות או בדיבור איתן או עם הוריהן. אני יכולה להעיד על עצמי שבכיתה ז', כשעליתי לחטיבה, כל ההתנהגות הזו נפסקה כי אני החלטתי שהיא תיפסק ועמדתי על שלי, אם את מעידה על בתך שאין לך מרפקים הסיכוי שזה יימשך הוא גבוה יותר, דברי איתה, דרבני איתה לשתף אותך או לכתוב יומן או אפילו פסיכולוג,כי אם זה נשאר ללא טיפול הולם זה משאיר משקעים רבים...גם אחרי התיכון, אחרי הצבא, וגם כשיש ילדים...אז זה יותר כואב כי את בתור אמא רואה את מה שעבר עלייך עובר על הבת שלך ואת מרגישה חסרת אונים. יש למורות היום המון דברים שהן יכולות לעשות בעניין הזה, ואם הן לא עושות נגד התופעה החברתית הזו משהו מועיל הן עלולות למצוא את עצמן בלי עבודה.