בתהליך גרושים - מרגישה שהילדים מתפרקים ...
שלום לכולם
אשמח לכל עזרה ועיצה שהיא
אני בת 32 נשואה בתהליך גירושים ויש ל 2 ילדים בני 4.5 ו3
המצב בבית רווי מתחים כעסים ולמרות שאני ובעלי לא מראים את הדברים בצורה גלויה ליד ילדינו הדבר ניכר ובולט מאוד.
ההחלטה להתגרש הייתה ביוזמתי בעיקר וכמובן שבעלי לקח את העניין מאוד קשה הגיב בצורה מאוד בוטה וקיצונית אבל אני בנחישותי לא ויתרתי וכרגע אנחנו בתהליך של הסכמים לקראת גירושין מהירים.
הבעיה שלי היא הילדים - למרות שאני כאמא מנסה להעניק להם ביטחון ועוצמות נפש אני מרגישה שהם אוכלים את עצמם מבפנים.
הבן שלי בן 4.5 ילד שגם ככה מופנם ושקט הפך להיות עוד יותר מכונס בעצמו, מרבה להיעלב ממני, אם אני מדברת אליו מעט בקשיחות או שואלת אותו שאלה מגיב בהתפרצות זעם או בבכי. מאוד תלותי ומחפש אותי ואת אבא שלו אבל כשהוא כועס עלינו הוא מסוגל להיות עצבני ולצרוח ולבעוט במשך שעה שלמה וכשאנחנו מתעלמים ממנו מתחיל לבכות ולצרוח וקורא בשם שלי או של אבא שלו.
הילדה שלי בת 3 גם בעלת התפרצויות זעם רבות , נעלבת מכל משפט קטן , מתעוררת בלילות בוכה וצורחת מבלי יכולת לעזור לה לעיתים אפילו שעתיים רצוף. ומאוד גם תלותית ומחפשת את צומת ליבי בכל מחיר.
האבא שלהם לצערי לא ממש משתף איתי פעולה בכל הנושא של ההתפרצויות שלהם, כל סיטואציה כזאת מתחיל להאשים אותי לידם שבגללי הם מתפרקים ובגללי נהרסו להם החיים ובגללי הם צריכים פסיכולוגים ומישהוא שיטפל בהם.
אני מאוד מאוד משתדלת ומאוד מנסה לשמור על רגיעה, קור רוח לדבר אל ליבם , להיות איתם לפנק אותם ולהיות קשובה. בנוסף אני שומרת איתם על ערוץ תקשורת פתוח כמו שאומרים... משתפת אותם לפי הרמה שלהם במה למעשה קורה בבית... אמא ואבא כועסים אחד על השני .... קצת קשה לנו עכשיו אבל מצד שני אני מנסה לתת להם המון ביטחון בכך שאני כאן לצידם תמיד ואני עומדת איתם ובשבילם בכל מצב שלא יהיה.
האים אני פועלת נכון ? האים המצב הזה בבית ירגע או שעלי לקחת עזרה מקצועית ?
אולי יש לכם טיפים ועיצות איך אני מלווה את הילדים שלי בכל התהליך הזה ?
תודה רבה
וכל עצה תתקבל בברכה
שלום לכולם
אשמח לכל עזרה ועיצה שהיא
אני בת 32 נשואה בתהליך גירושים ויש ל 2 ילדים בני 4.5 ו3
המצב בבית רווי מתחים כעסים ולמרות שאני ובעלי לא מראים את הדברים בצורה גלויה ליד ילדינו הדבר ניכר ובולט מאוד.
ההחלטה להתגרש הייתה ביוזמתי בעיקר וכמובן שבעלי לקח את העניין מאוד קשה הגיב בצורה מאוד בוטה וקיצונית אבל אני בנחישותי לא ויתרתי וכרגע אנחנו בתהליך של הסכמים לקראת גירושין מהירים.
הבעיה שלי היא הילדים - למרות שאני כאמא מנסה להעניק להם ביטחון ועוצמות נפש אני מרגישה שהם אוכלים את עצמם מבפנים.
הבן שלי בן 4.5 ילד שגם ככה מופנם ושקט הפך להיות עוד יותר מכונס בעצמו, מרבה להיעלב ממני, אם אני מדברת אליו מעט בקשיחות או שואלת אותו שאלה מגיב בהתפרצות זעם או בבכי. מאוד תלותי ומחפש אותי ואת אבא שלו אבל כשהוא כועס עלינו הוא מסוגל להיות עצבני ולצרוח ולבעוט במשך שעה שלמה וכשאנחנו מתעלמים ממנו מתחיל לבכות ולצרוח וקורא בשם שלי או של אבא שלו.
הילדה שלי בת 3 גם בעלת התפרצויות זעם רבות , נעלבת מכל משפט קטן , מתעוררת בלילות בוכה וצורחת מבלי יכולת לעזור לה לעיתים אפילו שעתיים רצוף. ומאוד גם תלותית ומחפשת את צומת ליבי בכל מחיר.
האבא שלהם לצערי לא ממש משתף איתי פעולה בכל הנושא של ההתפרצויות שלהם, כל סיטואציה כזאת מתחיל להאשים אותי לידם שבגללי הם מתפרקים ובגללי נהרסו להם החיים ובגללי הם צריכים פסיכולוגים ומישהוא שיטפל בהם.
אני מאוד מאוד משתדלת ומאוד מנסה לשמור על רגיעה, קור רוח לדבר אל ליבם , להיות איתם לפנק אותם ולהיות קשובה. בנוסף אני שומרת איתם על ערוץ תקשורת פתוח כמו שאומרים... משתפת אותם לפי הרמה שלהם במה למעשה קורה בבית... אמא ואבא כועסים אחד על השני .... קצת קשה לנו עכשיו אבל מצד שני אני מנסה לתת להם המון ביטחון בכך שאני כאן לצידם תמיד ואני עומדת איתם ובשבילם בכל מצב שלא יהיה.
האים אני פועלת נכון ? האים המצב הזה בבית ירגע או שעלי לקחת עזרה מקצועית ?
אולי יש לכם טיפים ועיצות איך אני מלווה את הילדים שלי בכל התהליך הזה ?
תודה רבה
וכל עצה תתקבל בברכה