בתוך עצמי

[הקיסרית הילדותית]

בתוך עצמי

וזה מפחיד כמו בסרט , מתרוצצת מצד אחד לאחר אך נראה שאין צדדים ואין קירות . נמצאת בתוך עצמי, מחפשת את כל הסיפריות שהיו מלאות זיכרונות מחשבות ורגשות , מלאות חוויות גם אם נוראיות . רצה בתוך החושך הנורא, מחפשת להיתקל באותה סיפריה שרק לפני ימים אחדים שם היא היתה מונחת לא העלתה אבק ולא דבר היתה מלאה דם . מנסה ללכת בעקבות הדם , אך גם צבעו נבלע בחושך הנורא. מאבדת תקווה, מרימה ידים, מוותרת , נכנעת לחושך הנורא ונראה שהוא לאט לאט מתבהר ונותן לי אותות חדשים , נרות נדלקים , עדין לא רואים כלום אולי מחר?

 

[צוות מקום]

נשמע כאילו

את רוצה את האור אבל אומרת שאת מחפשת את החושך, במקום חשוך-חשוך. האם באמת את מרגישה שהגיע הזמן לחוות דברים אחרים, לראות אור, להרגיש טוב יותר?

 

[הקיסרית הילדותית]

וכנראה שטעיתי

העמסתי על עצמי, עכשיו החשק נעלם, והנרות כבו, נותר רק נר אחד אחרון, שעליו מנסה להגן, מפני הרוחות והסערות עד שגם הוא יסתיים ואיתו אני אעלם.

 

[צוות מקום]

קיסרית יקרה

אני מנסה להבין מה מתרחש בחייך, מעבר לדימויים היפים של שיריך וזה קשה. קשה להתייחס להודעותיך ברמה אנושית פשוטה, של תמיכה, של השתתפות בלי לדעת מה באמת התרחש, ברמה הקונקרטית הפשוטה. מזמינה אותך לבוא ולספר את מצוקתיך ואני בטוחה שזה יתחבר טוב יותר ללבבות הכותבים כאן ותקבלי התייחסות ברמה אחרת. אולי אפילו תרגישי פחות לבד?