בתור אחת שעשתה שרות לאומי חילוני

[r i k i 2 1]

בתור אחת שעשתה שרות לאומי חילוני

היי עשיתי שרות לאומי חילוני במשך שנה-יש אפשרות לשנתיים-בקיבוץ ליד בית שאן והחוויה הייתה מדהימה!!! מאוד מאוד רציתי להתגייס ועקב פרופיל 21 בגלל מחלה כרונית לא יכולתי להתגייס וכשקיבלתי את הפטור התייחסו אליי בצורה כ"כ משפילה-בחיי לא אשכח זאת! בכל אופן ניסיתי גם להתנדב ושאלתי כל הזמן על הנושא ולקח הרבה זמן עד שקיבלתי תשובה-בכל אופן קיבלתי זימונים ממודיעין ליחידה מסווגת ושלחתי פעמיים את כל הפרטים האפשריים עליי ופעמיים איבדו את הכל-כשהתקשרתי לבקו"ם צעקו עליי שהייתי צריכה לשלוח אליהם את הפרטים והטפסים והם מעבירים את זה למודיעין-שלחתי שוב לבקו"ם וכל החודש התקשרתי לבדוק מה קורה עם הטפסים ולבסוף גם הם איבדו הכל ופשוט הרמתי ידיים-ודרך חברה משק"ית חינוך היא בררה לי על שרות לאומי חילוני והגעתי-ואני פשוט רוצה להגיד לכם שאולי גם במערכת שהייתי בה יש חוסר תקשורת לפעמים אבל הכל יותר אישי-ואין מדים!!-ויש התחשבות כי עובדים במקום אזרחי ומקבלים את כל התנאים של חייל\חיילת משוחררים-אני לא מצטערת לרגע והכל לבסוף קרה לטובה-אז מי שמתייאש שיידע שיש גם אופציה אחרת שאולי אפילו יותר טובה ומתאימה לו או לה-עמותת שלומית לשרות לאומי חילוני!!!

 

[Dizen]

ברוכה הבאה ../images/Emo13.gif

אגיד לפחות לגבי עצמי- שאני לא מחפשת יחס אישי והתחשבות ו"אין מדים". אני מחפשת צבא. ובגלל זה בחרתי באופציה של ההתנדבות, למרות שבדקתי גם את השירות לאומי חילוני... שמחה שמצאת לך מסגרת שהתאימה לך

אף פעם לא להרים ידיים

 

[מתנדבת19]

תגובה-../images/Emo140.gif

היי. אני כרגע בת שירות לאומי דרך עמותת שלומית, מתגייסת בסוף החודש הזה ועוזבת בכאב את המקום בו עשיתי את השירות, גם כן בקיבוץ. עבדתי עם ילדים מדהימים ומקסימים שנקשרתי אליהם מהרגע הראשון, אבל כשחברים שלי התחילו להתגייס וראיתי עד כמה הם נהנים בשירות שלהם, שירות שאני מאז ומעולם חלמתי לעשות, הרגשתי שאני חייבת להלחם. כשהתחלתי את השירות, בגלל שהייתי רחוקה מהבית וכל כך נהניתי ההורים שלי נלחמו עבורי. אמא שלי עשתה את כל הטלפונים לצבא וכבר היה לי תאריך גיוס-28.10 אבל דחיתי אותו כי כל כך נהניתי בשירות. הבעיה היחידה הייתה שהקיבוץ היה כל כך מבודד מהעולם והשותפות שאיתי היו על הפנים

, ומאוחר יותר גם ה"קינאה" שלי בחבריי על שהתגייסו. כל הזמן הרגשתי שאני צריכה "לשכנע" את עצמי שאני תורמת יותר בישרות לאומי ושאני כועסת על הצבא שלא נתן לי לשרת כמו כולם, כי מעולם לא הרגשתי ולא הייתי שונה. ביקשתי מאמשלי לדחות לי את השירות לאוגוסט ואז איך שאסיים ש"ל ישר אתגייס, אך היא דחתה לי את הגיוס ל30 לחודש. ואז בלי שום התרעה מוקדמת קיבלתי טלפון מהמקום בו אני הולכת לשרת עכשיו! אני זוכרת שהייתי מנומנמת ואיך ששמעתי את ההודעה ישר קפצתי מהמיטה והכל התגלגל כמו כדור שלג. הלכתי לראיון, התקבלתי, והרגשתי שזה הרגע לעזוב את הקיבוץ ולחזור להיות "כמו כולם". לתרום לעצמי וגם למדינה. לשרת בצבא- משהו שאני מרגישה שאני חייבת לעצמי, וגם למדינה אבל בעיקר לעצמי. בדמעות הודעתי לאלה שאני עובדת אצלם שאני נאלצת לעזוב, והם אמרו לי כמה הם אוהבים אותי ומעריכים אותי ושאני מהווה דוגמא לילדים כי אני הולכת לשרת בצבא. ואחרי חנוכה אני הולכת להודיע גם לילדים משימה שוודאי תהיה קשה לי, ועצובה לכולנו, ובשבוע הבא אני מפנה את הדירה ובראש מורם צועדת לקראת עתיד חדש, חובה שאני חייבת לעצמיף למדינה, משהו שיעשה אותי גאה בעצמי וגם את ההורים שלי שכל כך נלחמים כדי שאני אהיה כמו כולם למרות המגבלה שלי (שאגב, בכלל לא משפיעה על חיי היומיום שלי!). מקווה שאני לא עושה טעות, אבל גם מטעויות לומדים.

 

[יוני כמו החודש14]

שלום לך,

אני באופן אישי, הייתי אמורה להתחיל שירות לאומי במסגרת "שלומית" ב-1 בספטמבר השנה, וממש ממש ברגע האחרון (שבוע וחצי לפני..) התוכניות השתנו כי פתאום נקבעה לי ועדת מתנדבים, ובכל זאת העדפתי לשרת בצה"ל. למרות שהם היו מאוד נחמדים (נתעלם מטקל קטן שהיה לי איתם..) מקווה שאת נהנת, באמת יש שם אוירה טובה

איפה את משרתת

 

[newKiticat]

אם הייתי רוצה לעשות שירות לאומי

הייתי עושה. התקבלתי לכמה מקומות, וכל החברות שלי עשו שירות לאומי. ובכל זאת, משהו בתוכי צעק שזה לא צבא. כיום אני יודעת שלמרות שקשה, אני רוכשת המון דברים שלא הייתי רוכשת דרך שירות לאומי. החברות שלי, רובן ככולן עשו שירות לאומי, ואת יודעת מה? יש להם חרטה על זה. לי אין חרטה שאני עושה צבא. אבל אם הייתי עושה שירות לאומי הייתה לי חרטה שלא עשיתי צבא. דווקא שירות לאומי זה ארגונים עצמאים שלא חייבים דין וחשבון לאף אחד. ואני יודעת שהם ניסו לדפוק אותי בכמה הזדמנויות.

 

[r i k i 2 1]

אני לא נגד גיוס לצבא להיפך

לגמרי ההיפך וגם לי היו כמה קטעים לא הכי נעימים עם העמותה אבל בסופו של דבר כמה שתתכחשו לזה וזה בסדר כי אתם רק מתנדבים ואתם-אני מקווה- מקבלים המון הערכה,יש אטימות מסויימת שקשה מאוד להתגבר עליה! אני בסך הכל,לאחר השנה שעשיתי אני שמחה שלא שירתתי בצבא כי מה שתרמתי ומה שתרמו לי בשנה הזו לעולם לא הייתי משיגה בצבא בתפקידים שהציעו לי ורק לי-כל החברות שלי עשו צבא וכולן נהנו מאוד-תרמו ונתרמו-אני לא מפקפקת בצבא בכלל חבר שלי השתחרר לפני 3 שבועות:אני בעד לשרת אני פשוט רציתי לומר שיש עוד אופציה לא פחות טובה ואולי אפילו טובה יותר אני אשמח לתת פרטים למי שירצה.... בהצלחה לכולם!!!

 

[newKiticat]

כי אנחנו רק מתנדבים?

משהו כאן לא מסתדר לי מתוקה. אני לא יודעת איפה שירתת, אבל מרבית התפקידים שמוצעים לבנות שירות לאומי הם פקידותיים נטו. ובמיוחד אלו שמשרתות כפקידות רפואיות בקופות החולים השונות ובבתי החולים. הצבא לעומת זאת, מציע לך פקידות אומנם, אבל הרבה דברים אחרים. את פשוט צריכה לדעת להתעקש על מה שאת רוצה.

 

[מתנדבת19]

זה בכלל לא נכון!!!!

זה מתחלק בערך שווה בשווה... מקבלים חוברת עם כל שאר הטפסים ובה יש את כל התפקידים המוצעים ואלה תפקידים מצוינים שבכלל לא קשורים לפקידות...עבודה עם ילדים, בתי ספר לחינוך מיוחד, התנדבות בכל מיני מחלקות בבתי חולים בתפקידים סיעודיים, רכיבה טיפולית ועוד..אני עבדתי עם ילדים וכל הבנות שאני מכירה שעושות ש"ל עובדות בעבודות דומות...

 

[r i k i 2 1]

בקשר לתגובות הנזעמות

אני בסך הכל רוצה ורציתי להציע עוד רעיון למי שקשה לו כי אני רק בגיל 20 התחלתי את השרות כשרוב חברותיי השתחררו או עמדו להשתחרר.שירתתי בבית ספר לחינוך מיוחד ורכשתי לי המון ידע ובעצם הגעתי למסקנה שזה מה שאני רוצה לעסוק בו כל ימי חיי! אז נכון שיש המון עבודות פקידותיות כמו בצבא שלא הכי מעניינים למרות שאצלנו יש את האופציה לעשות שנה אחת במקופ אחד ובשנה השנייה בתפקיד שונה לגמרי במקום אחר-נכון גם בצבא זה אפשרי אבל נשארים פחות או יותר באותו תפקיד.לא התכוונתי להעליב אף אחד או אחת מלכתחילה כוונתי הייתה טהורה לגמרי-שאנשים ידעו שיש עוד אופציה וזה לא סוף העולם אם לא עושים צבא-מה שכן ואני מדגישה-חשוב שכל אחד יתרום את חלקו למדינה!כי צריכים אותנו בכל מקום-חיילים ובני\בנות שרות לאומי! ושכל אחד ידע שככל שהוא תורם הוא נתרם יותר!

 

[NiR AbR]

את צודקת ../images/Emo13.gif

ואני לא חושב שאת צריכה להתנצל...

 

[tty2]

../images/Emo13.gif

אין פה תחרות! בסופו של יום, כל אחד עושה מה שהוא מותא לנכון שטוב לו! הרי ישנם גם אזרחים מן השורה, בריאים לחלוטין שהמסגרת הצבאית לא מתאימה להם... אז יש שמתחמקים מהצבא, ויש שיתנדבו ויעשו הכל כדי לתרום! אני מאוד מעריך את העובדה שתרמת את חלקך אבל יש לי הערת שוליים קטנה : לתת את השירות הלאומי כתחליף למי שהצבא עושה לו בעיות בגיוס, זה כמו לתת כרטיס טיסה למי שרוצה להתחמק ממילואים. אם בחרת בשירות הלאומי כי זה מה שטוב לך ורצית, סבבה! אבל אם בחרת "לברוח" אל השירות הלאומי כי הצבא לא החזיר לך תשובה, זה לא אומר שהחלופה הזו טובה יותר באופן גורף! אני למשל, מגדיר את השנתיים ששירתתי בחר"פ כשנתיים הכי יפות והכי משמעותיות בחיי! המדים, היו חלק בלתי נפרד מהחוויה המדהימה הזו! אני לא חושב שיש משהו יותר משמעותי או מרגש מלעמוד דום ולשיר את "התקווה" במדים! יותר אישי את אומרת... גם על זה יכולה להיות לנו מחלוקת קטנה... אני רוצה לומר שמעולם בכל 26 שנותיי לא הקיפו אותי בכל כך הרבה אהדה, דאגה, התחשבות ומחמאות. הסיפוק בעבודתי היה עצום! הידע והמקצועיות שצברתי - אין להם תחליף! וחוץ מזה, ללמוד להסתדר עם הבירוקרטיה הצבאית, זה שיעור טוב לחיים! לצערי, כך המדינה שלנו בנוייה ועם זה צריך להסתדר! אבל, כמו שאמרתי, זה עובד בשבילי ולא בהכרח מתאים לכל אחד! אז העיקר שנמשיך "לריב" (

) מי נותן יותר וזה יהיה עדיף על לא לתת בכלל!