המונח שלך - אותי זה מצחיק! ואני רגו
סליחה על חוסר ההבנה שלי! אלף סליחות, אמא של ילדים, טעיתי. למרות שהורי היו גרושים, אף פעם לא שמעתי מהם שאני - ילד גרוש. והאמת- למרות שאבי ז"ל "נעלם בבריטניה" במשך כ18 שנה היה לי קשר מעולה איתו , ומאוד הצטערתי במותו לידי בתאונה. את אימי- ראיתי שעות ספורות טרם מותה והייתי האחרון במשפחה ומכירים לראותה. עד היום איני רואה עצמי כ"ילד גרוש" - אלא כהורה , שהורחק מילדיו. זזה קרה לי לאחר 7 שנות נישואין, ונותרתי עד היום פרוד. ילדי לא היו ילדים גרושים למרות שבמשך תקופות ארוכות לא היינו בקשר. מאז 1990 הקשר חזק ויציב. איני כועס גם על כך שאשתי לא שאלה במשך כל 8 השנים משעברתי תאונת דרכים-"מה שלומי" אלא פעם אחת - ואת העו"ס מבית החולים שהתקשרה אליה כי נדהמה לשמוע שאינה מוכנה לתת 50 שקל לילד כדי שיגיע באוטובוס מבת ים לחיפה ויהיה איתי כשעה וחצי וישוב הביתה מאוחר, כדי להגיע בבוקר לבי"ס אורט בבת ים. בכיתה י"ב היה לחבר ועד הבי"ס ובמועצת ילדי העיר. אני שמח- שלא חזרתי הביתה! נותרתי חי(וזה כבר סיפור אחר). אם הילד שלך מעוניין ששני הוריו ישבו יחד בחג, הוא צריך להיות זה ש"עושה את זאת" זה שלו ההורים צריכים להבטיח, ולקיים. את כמובן יכולה לסייע לו, אך לדעתי יהיה אסון אם תאלצי אותו -לאלץ את אביו. אם תעשי כך - את עלולה "לקבל פידבק שלילי מאוד" מאביו. ניסיון חיי מלמד אותי כי ילד "נורמלי" תמיד רוצה שיהיו לו 2 הורים, ואוהב את שניהם. אך מה לעשות והם - לא ביחד? אולי אם תקבלי את העובדה שהילד הגרוש שלך(קשה לי עם המונח הזה)הוא היום מרוויח בכך שיש לו 2 בתים, בהם הוא רצוי ואהוב, מה שאין לאף ילד שההורים "גרים יחד", ותוכלי להראות לילדך כי הוא גם מרוויח ביכולתו להשוות ולחוש החום בשני הבתים, ולקבל דברים שונים בכל בית, אולי כך תוכלי לרוות נחת. ולמרות כל מה שהיה בינך והגרוש קודם הגט ועד שהחלטתם על הגט, כדאי שתוותרי על עכבות ותהיי זו שפונה אליו במטרה לתאם את חינוך בנכם. אפשר להשיג הרבה דברים בטוב, כשמבקשים "יפה"ובדרך ששנייים פועלים למטרה זהה. עשי זאת קודם עם הילד שלך , ודאגי שהוא לא ידע שהוא ילד גרוש, כי כבודו חשוב בודאי גם לך.