אין לך רק בעיה אחת. יש לך לפחות כמה.
אתה רק לא מודע כנראה לכל הבעיות שיש לך.
אחת הבעיות שלך, כחולה סכרת מאוזנת בגיל 53, היא שמגיל 53.5 והלאה הסכרת עלולה להיות לא מאוזנת ואז אתה עלול להיות לא מאושר מהחיים, שבהמשך, בלי רגל או שתיים, גם עלולים להיות דומים יותר למוות מאשר לחיים...
זה סיכון. השאלה אם אתה מאושר לקחת את הסיכון הזה או שאתה פשוט לא מודע אליו. או שאינך מודע למידה שבה תקלל את רצונך ליהנות בעבר, במקרה שהסיכון יקרה ותסבול ייסורים נוראים מפצעי סכרת לא מאוזנת חס וחלילה.
(למרות שאושר זה סגולה טובה לבריאות גם נגד כל הסיכויים... אבל זה לא הנושא).
צירוף של סכרת, שומנים בדם ולחץ דם גבוה הוא גם סיכון למחלת לב, שאחריה - אם תרצה לחיות - לא תוכל כל כך ליהנות מהרבה מאכלים (את ה"קללות" שציינת - ליפיטור ואנלדקס - אני לא מכירה, כי אינני רופאה בשום צורה ודרך, אך אני מניחה שהם אמצעים כלשהם, שבלעדיהם אתה גם סובל משומנים גבוהים בדם ומלחץ דם גבוה...).
לא ברור לי למה אי אפשר ליהנות מתענוג האכילה אחרי ניתוח שרוול או מעקף קיבה. אולי בחודשיים הראשונים, מכסימום חצי שנה ראשונה, קשה ליהנות. והחסר מרגיש לרבים קשה למדי ועצוב. אבל אח"כ - מה הבעיה? אי אפשר ליהנות כי לא תוכל להרביץ 3 סטייקים במכה, אלא רק 1/2 סטייק? כי תרגיש מפוצץ מחצי פיתה עם חומוס?
הרי גם היום, אחרי שאתה שבע ומלא, אינך נהנה מהאוכל. רק עד שאתה שבע. אז גם אחרי ניתוח נהנים מהאוכל עד ששבעים. פשוט שבעים אחרי כמות קטנה יותר. זמן האכילה נשאר כפי שהוא, כי אוכלים יותר לאט.
על הדרך גם מרוויחים את ההנאה מכך שבעוד 20 שנה (וגם פחות) לא תצטרך להזדקן עם פצעי סכרת נוראים ועם רגליים חלקיות...
חוץ מזה, עם השנים יכולת האכילה אחרי ניתוחים אלו הולכת וגדלה, ואם אתה נורא מתחרט על כמויות המזון המוקטנות שאתה אוכל (ולדעתי - לא תתחרט), אז אתה יכול לאכול יותר, להרחיב יותר את נפח הקיבה המנותחת, ואז לאכול עוד יותר... אך כמובן שהנכדה תצטרך להזמין אותך לחתונתה במשקל גבוה הרבה יותר ממשקלך ביום חתונתך שלך.
למה אתה מדבר על לבטל תענוג. לאזן קצת תענוגות זה לא משהו טריוויאלי בגילך/גילי?
ואגב, בשום מקום לא סיפרתי לך שתשקול 130 ק"ג בחתונת בתך. רק טענתי שהיא יכולה לשכוח מכך שתשקול 80 ק"ג בעקבות ניתוח.
לעניות דעתי, בלי להכיר יותר מידי, אני חושבת שאשתך עד היום איתך לא רק בגלל שהיא יפהפיה ואינטליגנטית ובעלת לב זהב, אלא גם בגלל שהיא נבונה, הגיונית ומפוכחת. אז אני רוצה לציין שתבונה, היגיון ופיכחון בהחלט רצויים בגילך/גילי. והם יכולים ללמד אותך לאזן תענוגות בחיים, כדי להרוויח מכל הצדדים של מה שהכוכב הזה מציע. גם בריאות בזמן הזיקנה זו הנאה (שעדיין לא מוכרת לך). גם נכדים זו הנאה עצומה (בפרט אם אתה רואה אותם מגובה 1.80). כך שכדאי מאוד בגיל האמצע לשלם מס לבריאות בגיל מבוגר. לא הקרבה של הנאת האכילה (מעבר לכמה שבועות ראשונים), אבל כן ויתור על הנאת כמויות המזון הגדולות.
אני לא שום דבר שדומה לרופאה. אני מנותחת טבעת מזה 5 שנים, ומעודכנת הרבה מאוד בכל נושאי הניתוחים הבריאטריים לאורך 6 השנים האחרונות. יש לי אינטרקציה ומידע קבוע על מנותחים רבים מכל הסוגים, גם מעקף קיבה ושרוול, גם בעלי ניסיון של שנים רבות, ולכן אני מכירה את חוויותיהם בפירוט. ב-3 השנים האחרונות אני מנהלת את פורום "קיצורי קיבה" בתפוז, שהוא פורום התמיכה למנותחים מכל הסוגים, ומייעצת בהרחבה בעיקר למנותחי טבעת שצריכים יותר עזרה והדרכה לאורך השנים לאחר הניתוח כדי למנוע מהם הסתבכויות. מנותחי שרוול ומעקף קיבה צריכים עזרה בעיקר בשלבים שלפני הניתוח ובשנה הראשונה לאחריו. לאורך השנים הם צריכים תמיכה ועזרה ו"סיעור מוחות" עם מנותחים אחרים בעיקר בנושא מניעת השמנה ושמירה על המשקל והרגלי חיים נכונים, כי הסתבכויות פיזיות אחרות פחות מצויות בניתוחים אלה, לאחר שנים.
הפורומים שאינם מקצועיים מבוססים על עזרה רק על בסיס ניסיון עשיר. וזה מה שיש לי. בנוסף להרבה ניסיון וידע בתחום הרגשי, בנושא מאפייני בעיית ההשמנה המורבידית, ובתחום כללי התזונה הנכונה עפ"י השיטות השמרניות והקונבנציונליות.
