בתזמון מעולה לכמה דברים שהועלו פה בימים האחרונים,

[בוקובזה שטראסה]

בתזמון מעולה לכמה דברים שהועלו פה בימים האחרונים,

דה-מארקר מפרסם היום כתבה שמצביעה שוב על דומיננטיות היתר (המזיקה לדעתי) של חברות הענק שכולנו יותר ויותר תלויים בהן. מספיק להציץ אפילו רק בתרשימים.

https://www.themarker.com/wallstreet/1.4532394

 

[xbuffalomen]

חזונו של מארקס מתגשם ...

נכון , לא בדיוק אבל : הישויות המכונות מדינת לאום מאבדות את עוצמתן בפני כוחות שוק כלכליים ... אומנם לא מעמד הפועלים אלא מעמד "הסייברנטים" ... אומנם לא "עם עבדים מזי רעב" אלא "עם מדושני עונג" אבל כאילו שמדינת הלאום הפכה , בשבילם , להיות לא רלוונטית ... אילו שיהפכו את הרודנות לשיטת הממשל השלטת - כזו הנישענת על כוח הידע... טוב או רע - זה מתרחש. עכשיו צריך לבחור באיזה צד של החכה רוצים להיות , או איך משתחררים מהצורך בחכה ...

 

[תמי יונועה]

אני לא בטוחה אם זה בעיה שמדינת הלאום מאבדות את עוצמתן

העוצמה הזאת גרמה לנחלים של דם לאורך ההיסטוריה... אם באמת נהפוך לכפר גלובלי זה יכול לסיים לפחות את המאבקים על גבולות גאוגרפים. הבעיה שלי זה שהכסף מרוכז במעט מאוד כיסים, כשיותר מידי אנשים חיים בתנאים בלתי אפשריים... קשה לי עם זה שהעשירים זורקים את הזבל שלהם בחצר האחורית של העולם, זו שהעניים גרים בה.

מצד שני, מארק צוקרברג התחייב, כמו וורן באפט, ביל גייטס ועוד 16 מיליארדים נוספים, לתרום את מרבית כספו לצדקה. אז אולי בכל זאת יעשו משהו לטובת תושבי החצר האחורית.

בגדול אני מאמינה שהשכלה זה כוח... משכילים תמיד ישלטו על הבורים... לצערי המתאם של הצבע מאוד חזק גם בנושא ההשכלה... בקיצור דפקו, דופקים וכניראה גם ידפקו את השחורים.

 

[בוקובזה שטראסה]

לא כל כך מהר.

"מדינות הלאום מאבדות את עוצמתן" זו הנחה של שנות ה-90 של המאה הקודמת וראשית העשור הקודם. ההתפתחויות של השנים האחרונות מצביעות על התפתחות מגמות הפוכות, כנגד הגלובליזציה, שעדיין ממש לא ברור לאן יובילו.
במדינות הלא דמוקרטיות חברות הענק האלה כבר נכנעות במידה רבה לממשלות (סין הדוגמא הטובה ביותר, ורוסיה לא הרחק מאחור), וגם באיחוד האירופי (השוקע?) גוגל, פייסבוק, אמזון, וחברותיהם לא הצליחו לרכוש בממונן השפעה על מחוקקים ומובילי דעת קהל כמו פה בארה"ב שבה הן המשקיעות הגדולות ביותר בלוביזם ו"מכוני מחקר" (שלא לאמר שג'ף ביזס פשוט קנה את הוושינגטון פוסט).
אני מאמין ומקווה שבסופו של תהליך תיווצר בארה"ב מספיק מודעות, אולי בעקבות משבר כלשהו, שהציבור יכפה על המחוקקים להגביל את חברות הענק האלה בצורה משמעותית (יותר מסים במידה ולא משקיעים בשווקים מקומיים, רגולציה על איסוף ומכירת מידע, רגולציה על חיבור/ניתוק משתמשים, ועוד).

 

[placid1]

הרעיון האוטופי של כפר גלובלי ללא גבולות

מנוגד לטבע האדם וכמו שהרעיון הקומוניסטי של שוויון לכולם לא מציאותי, כנ״ל גם זה.
תמיד יהיו אלה שירצו לשלוט ולהוביל, והמאבקים על גבולות גיאוגרפים הם חלק מהעניין. זה שחברות הענק מחוברות לשלטונות ומכתיבות סדר יום בינתיים לא גרם לירידה ברגשות הלאומניים, לא בארה״ב וגם לא באירופה וגם לא במזה״ת....

 

[תמי יונועה]

לא בטוחה אם כפר גלובאלי זה מנוגד לאופי האדם

ארופה בלי גבולות דווקא הוכיחה שזה אפשרי, נכון הבריטים פורשים מהאיחוד, והאחיות העניות כמו יוון, ספרד ומדינות הבלקאן (כמו רומניה) סוחבות אותו למטה... ואפשר למצא הרבה שלילי באיחוד הזה, אבל האיחוד הביא להרבה שיגשוג בארופה בתחומים כמו שיתוף פעולה כלכלי בתחומים כמו חקלאות, אנרגיה וכ"ו.
יש עוד הרבה לשפר באיחוד הזה אבל הוא מוכיח שאפשרי לתפעל יבשת בלי גבולות. גם ארצות הברית עם 50 המדינות שלה, מראה שאיחודים דווקא יכולים לשגשג (... טוב, עד שטראמפ נבחר...) בכל מקרה אני לא בטוחה שזה רעיון של העבר... אולי הוא לא יכלול את כולם אבל איחוד והפעלת כוחות משותפים זה לא רעיון שעבר זמנו. מי יודע איך יראה העולם בעוד 50 או 100 שנים? איזה המצאות יומצאו והאם הן יהיו גורם מפלג או מאחד?

 

[xbuffalomen]

רדוד אבל ...

http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1270566&sid=126

 

[possum2]

קצת פחות רדוד, ובלי אבל:

[URL]https://www.newyorker.com/magazine/2017/08/28/who-owns-the-internet[/URL]

ציטוט:
'Post-Cecil, post-fact, and mid-Trump, is there anything to be done? Taplin proposes a few fixes. To start, he wants the federal government to treat companies like Google and Facebook as monopolies and regulate them accordingly. (Relying on similar thinking, regulators in the European Union recently slapped Google with a $2.7-billion fine.) [...] “It would seem that such a licensing program would be totally in line with Google’s stated ‘Don’t be evil’ corporate philosophy,” Taplin writes.'

 

[John the Savage]

וידוי קורע לב: לא סובל את הניו-יורקר

אף פעם לא התחברתי לכתיבה הארוכה והמתפתלת שלהם, ולסיפורים הלא קשורים עד שבכלל מגיעים לאיזושהי פואנטה (אם מגיעים לאיזושהי פואנטה). וזה בניגוד לאטלנטיק לדוגמה, שאמנם מפרסמים גם הם כתבות ארוכות, אבל לפחות כותבים בצורה מעניינת וממוקדת. הניו-יורקר סתם מתישים.

ובאופן ספציפי בכתבה הזו, הכותבת איבדה אותי לחלוטין ברגע שניסתה להציג את SOPA כחוק נפלא ומיטיב שכולם היו בעדו עד שגוגל באו והתערבו.

 

[possum2]

סגנון הכתיבה הזה הוא דווקא אחד הדברים שאני הכי אוהב אצלם

זה, ואת זה שהם מספיק לא מאוזנים פוליטית בשביל לתת לי את האקו צ'יימבר שלי בזמן המועט שיש לי לעצמי בסופי שבוע, בין להסיע לכדורגל ופסנתר ללכתוב גרנטים ולנגוש בסטודנטים שלא אכפת להם מספיק מהטניור של המרצה שלהם. ואת הקריקטורות גם. האטלנטיק יותר מדי רציני ומאוזן בשבילי. אני בשלב בחיים שאין לי סבלנות לדעות פוליטיות של אחרים.

(אבל אולי זה בגלל שגדלתי על הניו יורקר, אז זה מה שמרגיש בשבילי בית).

 

[John the Savage]

דווקא בתקופה האחרונה

אני מוצא את עצמי עושה דברים שמעולם לא עשיתי קודם, וזה לנסות להבין איך ניראה תא-ההדים מהצד השני. העובדה שיש עדיין כמעט 40% תומכי טראמפ כל-כך בלתי נתפסת עבורי שאני מנסה לפחות להציץ ולראות איך נראה העולם מהזווית שלהם. וכן אני מוצא את עצמי מידי פעם מציץ באתר של פוקז ניוז. ולפעמים (בסיוע כדור דראמאמין למקרה הצורך) אפילו בראייטבארט.

זה מסביר כמה דברים, אבל עדיין לא הופך את זה ליותר קל לעיכול.