בתיקו של כל חייל מצוי שרביט המרשל

[אהרן תמוז]

בתיקו של כל חייל מצוי שרביט המרשל

אמר נפוליון. חטיבת המילואים "חוד החנית" של הצנחנים ומפקדה, אל"מ איתי וירוב, הם אחד המאורות של המלחמה האבודה. אל"מ וירובהוא תלמיד של חניבעל, של סקיפיו..... ושל אריק שרון: מלחמת תנועה, התקפה בעורף האוייב, מאמץ להגיע להכרעה. הוא וחטיבתו מוכיחים שלא פסו מפקדים ומצביאים בישראל. קצינים כמו אל"מ וירוב צריכים לתפוס את מקום סוחרי המניות והדגנרלים המושחתים בצמרת הצבא, הדבילים שגדלו ושמנו בבור השומן ששולחים את חייליהם למות בקרבות חסרי שחר ואפילו לא מציידים אותם באוכל ובמים. אלה קצינים של 'אחרי', מהסוג שגדל בצבא האדום במהלך המלחמה בנאצים. אלה החיילים המביאים את הניצחון במלחמה. http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3292261,00.html

 

[טשאפק]

ההתקפה שבוצעה החל ביום ו"ו

ונכנסה לתאוצה במוצאי שבת עם הגעת כוחות גדולים במסוקים, היתה אמורה לכלול פעולות רבות מן הסוג הזה בדיוק, ליעדים שסומנו מראש. בכתבה אחרת בווינט אתה יכול לקרוא מה קרה: וטו מהדרג המדיני (הדרג נטול השפם) עצר את הפעולה. מה שלא נכתב שם: הכוחות נשארו באיזורים שבהם נחתו פחות או יותר, ושימשו מטרה להתקפות שבמזל לא עלו ביותר אבידות. כשלעצמי אני לא בטוח אם ההוראה לעצור את הפעולה לא היתה נכונה, בהתחשב בסיטואציה המדינית. לכוח של וירוב אולי לא היו אבידות אבל ברור שביצוע המתקפה במלוא ההיקף היה גורר אבידות רבות, ודי מיותרות בהתחשב בכך שברור שלא היינו שוברים את חיזבאללה לפני יום ב' בבוקר.