בתי אבות סיעודי
תודה לכולם על היחס והתשובות זה מאוד מעודד ועוזר לדעת שיש עוד מקרים כאלה אנחנו במשפחה פשוט בהלם אבי היה איש צבא כול חיו עצמאי לחלוטין וחזק ורק בימים האחרונים אנו מתחילים לעכל שכנראה אבד לנו האבא שאנו מכירים ויש עכשו אדם חדש שמתנהג ומדבר בצורה שלא מוכרת לנו ושהוא משותק וחלש אבי נמצא במחלקה סיעודית אבל לא בתשושי נפש אמנם בהתחלה שהבאנו אותו לבית האבות אמרתי להם שהוא צלול והם לאחר ועדת קבלה מאוד מינורית שמו אותו במחלקה של צלולים אולם לאחר 2 לילות הם הבינו שהוא דמתני והעבירו אותו למחלקה אחרת של לא צלולים מה אני יגיד לכם מקום קשה מאוד כול פעם אני או האחים שלי הולכים לשם אנו חוזרים מותשים נפשית ופיזית אנחנו שישה ילדים וכול יום מישהו אחר נמצא אצלו משעות אחר הצהריים ועד הערב לכול ילד יש יום קבוע וככה כול יום יש אצלו מישהו ובשבת כולם מגיעים עם הנכדים אמא שלי שגם לא הכי צלולה, מאז המקרה מתגוררת במשך השבוע אצל אחותי ובשבת היא אצלי אני מנסה לשכנע אותה ללכת לרופא שלה שיראה אותה אבל היא מסרבת בכול תוקף לשמחתינו היא די בריאה מבחינה פיזית ומתפקדת טוב כרגע כול המאמצים מופנים לאבי אני מקווה שהוא יצליח למצוא את עצמו בבית האבות ויתרגל אליו,רגשי האשמה שלנו הילדים גורמים לנו למריבות ווכוחים אם עשינו את הצעד הנכון ולא זרקנו אתו אבינו בבית אבות במקום לטפל בו בבית האם דמינציה ווסקולית נחשבת לתשושי נפש?? אבי אחרי ארוע מוחי קשה וכול מי שאבחן אותו רופאים ,פסיכוגריאטר,עובדת סוציאלית, כולם אמרו סיעודי קשה אבל לא תשוש נפש בבית האבות נותנים לו רק 3 פעמים בשבוע פיזו אנו בקשנו לפחות 5 פעמים אבל הם אומרים שהם רק מתחזקים ולא משקמים האם זה לא פוגע בסיכוי של אבי אולי להשתקם בכול זאת ככול שמתרחקים מזמן הארוע??
תודה לכולם על היחס והתשובות זה מאוד מעודד ועוזר לדעת שיש עוד מקרים כאלה אנחנו במשפחה פשוט בהלם אבי היה איש צבא כול חיו עצמאי לחלוטין וחזק ורק בימים האחרונים אנו מתחילים לעכל שכנראה אבד לנו האבא שאנו מכירים ויש עכשו אדם חדש שמתנהג ומדבר בצורה שלא מוכרת לנו ושהוא משותק וחלש אבי נמצא במחלקה סיעודית אבל לא בתשושי נפש אמנם בהתחלה שהבאנו אותו לבית האבות אמרתי להם שהוא צלול והם לאחר ועדת קבלה מאוד מינורית שמו אותו במחלקה של צלולים אולם לאחר 2 לילות הם הבינו שהוא דמתני והעבירו אותו למחלקה אחרת של לא צלולים מה אני יגיד לכם מקום קשה מאוד כול פעם אני או האחים שלי הולכים לשם אנו חוזרים מותשים נפשית ופיזית אנחנו שישה ילדים וכול יום מישהו אחר נמצא אצלו משעות אחר הצהריים ועד הערב לכול ילד יש יום קבוע וככה כול יום יש אצלו מישהו ובשבת כולם מגיעים עם הנכדים אמא שלי שגם לא הכי צלולה, מאז המקרה מתגוררת במשך השבוע אצל אחותי ובשבת היא אצלי אני מנסה לשכנע אותה ללכת לרופא שלה שיראה אותה אבל היא מסרבת בכול תוקף לשמחתינו היא די בריאה מבחינה פיזית ומתפקדת טוב כרגע כול המאמצים מופנים לאבי אני מקווה שהוא יצליח למצוא את עצמו בבית האבות ויתרגל אליו,רגשי האשמה שלנו הילדים גורמים לנו למריבות ווכוחים אם עשינו את הצעד הנכון ולא זרקנו אתו אבינו בבית אבות במקום לטפל בו בבית האם דמינציה ווסקולית נחשבת לתשושי נפש?? אבי אחרי ארוע מוחי קשה וכול מי שאבחן אותו רופאים ,פסיכוגריאטר,עובדת סוציאלית, כולם אמרו סיעודי קשה אבל לא תשוש נפש בבית האבות נותנים לו רק 3 פעמים בשבוע פיזו אנו בקשנו לפחות 5 פעמים אבל הם אומרים שהם רק מתחזקים ולא משקמים האם זה לא פוגע בסיכוי של אבי אולי להשתקם בכול זאת ככול שמתרחקים מזמן הארוע??