בתי בת ה-13
לבתי יש חסך ממני מילדותה ועד גיל 4 בגלל גירושים קשיים, תקופה די ארוכה מחפשת היא ממני המון תשומת לב למרות שאני מרגישה שאני איתה בכל רגע כשהיא זקוקה לי,הבעיה היא בסדר ואירגון הזמן שלה , לגבי שעורי הבית דוחה היא עד לשעה 7 , 8 בערב ודורשת ממני שאהיה איתה, למרות שמספר פעמים אירגנו את הסדר היומי שלה וכלום לא עוזר היא תידאג לבזבז זמן, לעיתים מאוד רחוקות יוצאת אני פעם בחודשיים שלוש, וכשאני צריכה לצאת מבקשת ממני לעזור לה עם שיעורי הבית, אני עוזרת קצת אך היא לא מרפה ממני ומתחילה לנדנד שאני יעזור לה ולא מניחה לי. אחרי שיצאתי היא לא מפסיקה להתקשר ולהשאיר לי הודעות שהיא לא אוהבת אותי שהיא תתרחק ממני כדי שהיא לא תעצבן אותי ,כשהיא רעבה היא למרות שהיצעתי לה לפני כחצי שעה לאכול היא סירבה אמרתי לה שאני נכנסת לנוח היא תבוא תעיר אותי וללא הפסקה תחזור על המשפט "אני רעבה" עד שאני פשוט מתרגזת וכועסת עליה מאוד מאחר וכבר דיברנו והבהרתי לה שהיא גדולה ויכולה להסתדר, היא תניח עד שאקום גם אם יקח שעה שאתעלם מימנה. מציינת שהיא יישנה אתי , גם אם אכעס ואסביר לה שהיא לא ישנה במטתי , באמצע הלילה היא תעבור אליי וכך כל יום עם שיעורי הבית גם אם אסגור לה את המחשב היא תמצא דרכים להיתעכב. מבקשת עצה כיצד לנהוג איתה מאחר ואיבדתי כל סבלנות אני מוצאת את עצמי צועקת עליה המון בגלל ההצקות שלה אליי. אני כועסת על עצמי שאני צועקת שאני יודעת שהדרך הנכונה לדבר בשקט , אך זה כבר ללא שליטה על העצבים שלי אני מרגישה שאני מתמוטטת . ולא מוצאת אך ללמד את עצמי לדבר בשקט בלי עצבים. מבקשת עזרה מולה, תודה.
לבתי יש חסך ממני מילדותה ועד גיל 4 בגלל גירושים קשיים, תקופה די ארוכה מחפשת היא ממני המון תשומת לב למרות שאני מרגישה שאני איתה בכל רגע כשהיא זקוקה לי,הבעיה היא בסדר ואירגון הזמן שלה , לגבי שעורי הבית דוחה היא עד לשעה 7 , 8 בערב ודורשת ממני שאהיה איתה, למרות שמספר פעמים אירגנו את הסדר היומי שלה וכלום לא עוזר היא תידאג לבזבז זמן, לעיתים מאוד רחוקות יוצאת אני פעם בחודשיים שלוש, וכשאני צריכה לצאת מבקשת ממני לעזור לה עם שיעורי הבית, אני עוזרת קצת אך היא לא מרפה ממני ומתחילה לנדנד שאני יעזור לה ולא מניחה לי. אחרי שיצאתי היא לא מפסיקה להתקשר ולהשאיר לי הודעות שהיא לא אוהבת אותי שהיא תתרחק ממני כדי שהיא לא תעצבן אותי ,כשהיא רעבה היא למרות שהיצעתי לה לפני כחצי שעה לאכול היא סירבה אמרתי לה שאני נכנסת לנוח היא תבוא תעיר אותי וללא הפסקה תחזור על המשפט "אני רעבה" עד שאני פשוט מתרגזת וכועסת עליה מאוד מאחר וכבר דיברנו והבהרתי לה שהיא גדולה ויכולה להסתדר, היא תניח עד שאקום גם אם יקח שעה שאתעלם מימנה. מציינת שהיא יישנה אתי , גם אם אכעס ואסביר לה שהיא לא ישנה במטתי , באמצע הלילה היא תעבור אליי וכך כל יום עם שיעורי הבית גם אם אסגור לה את המחשב היא תמצא דרכים להיתעכב. מבקשת עצה כיצד לנהוג איתה מאחר ואיבדתי כל סבלנות אני מוצאת את עצמי צועקת עליה המון בגלל ההצקות שלה אליי. אני כועסת על עצמי שאני צועקת שאני יודעת שהדרך הנכונה לדבר בשקט , אך זה כבר ללא שליטה על העצבים שלי אני מרגישה שאני מתמוטטת . ולא מוצאת אך ללמד את עצמי לדבר בשקט בלי עצבים. מבקשת עזרה מולה, תודה.