בתי חוזרת מביקור אצל חברות עם "מזכרות".....

[שלומית170]

בתי חוזרת מביקור אצל חברות עם "מזכרות".....

שלום רב, לאחרונה גיליתי אצל בתי בת השש תופעה מטרידה. קורה לעיתים כשהיא חוזרת מביקור אצל חברות עם "מזכרות" מבלי שביקשה רשות. בעימותים איתה היא טוענת שהן ניתנו לה או שהיא מצאה אותן או שהיא פשוט לא זוכרת איך זה הגיע אליה. חשוב לציין שאין אלה פריטים שאין לה או שלא יהיו לה אם תבקש אך למרות זאת היא "מאמצת" אותם. איך לגשת לטפל בנושא? שלומית

 

[אמאגליתני]

תגובה לשלומית

רציתי לדעת אם כבר ניסית משהו? כבר דיברת איתה על הנושא או אולי יידעת אותה שאת יודעת מהעניין?

 

[שלומית170]

מזכרות

היו כמה וכמה נסיונות תקיפים להתמודד עם התופעה. וגם נסיונות רגועים ללא הועיל.

 

[survivorrr]

לאבחן ולהבין.

השאלה הראשונה לא צריכה להיות "איך לטפל" אלא "במה לטפל". כמו כן יש לזכור שילד בגיל זה לא מסוגל לחשיבה אבסטרקטית ולא לשיקול מורכב עם השלכות. לכל ילד יש שלב התפתחותי, שבו הוא לומד שבפעולה פשוטה (לקיחה - שהמבוגרים לפעמים טועים ומסווגים אותה כגניבה - ולא היא. אין כאן חשיבה קרימינלית) הוא יכול להפוך את "לא שלי" ל-"שלי". לדעתי בדרך כלל זה קורה בשלב הרבה יותר מוקדם. יחד עם זאת - זה משתנה מילד לילד. בגיל יותר מאוחר זה יכול להצביע על סוג של מצוקה. זה כבר דורש בירור מול איש מקצוע ולא התכתבות בפורום. כדי לא לצאת בלא כלום, אני מציע תחילה לפנות לרגשות שלה. משהו בסגנון "אולי החברה מחפשת את זה עכשיו, לא מוצאת, היא מאד עצובה וכעת אולי בוכה?" ואז צריך להציע לה להיות הילדה הטובה, ללכת לחברה להחזיר לה ולנחם אותה. לפעמים זה עובד. אם יהיה סירוב, זה סימן מצויין לחייב אותה ואפילו לקחת אותה איתך למקום ולהחזיר בנוכחותה. במקביל יש לפנות לאיש מקצוע.

 

[אמאגליתני]

מזכרות

אני הייתי מציעה, קודם כל, לא לעשות מזה עניין גדול ולא לשדר לה שהיא הפכה להיות "גנבת". אם היא כבר יודעת שאסור אז יש לי עצה הדורשת מאמץ וזמן. ברגע שהיא חוזרת עם צעצוע שאינו שלה, הולכים יחד איתה להחזיר אותו לחברה ואפילו קונים לה משהו קטן או מביאים לה משהו קטן מהבית ומסבירים שזה פיצוי על הצער שנגרם לה, את הפיצוי קונים או נותנים לחברה והילדה שלך לא תקבל גם היא כמובן! אך גם לא לתת לה צעצוע ששייך לילדה שלך, זה יכול להיות אפילו איזה עוגיה - באמת שזה לא יכביד עלייך מצד אחד אבל מצד שני יהיה בו מסר. במהלך כל התקופה שאת עוברת איתה הבליטי את אמינותך כלפי הסביבה - זה יכול להתבטא בכל מקום, חפשי לך רעיונות המתאימים לאותו רגע. שדרי לה גם אדיבות - למשל תוכלי לתרום לקבצנים ברחוב או לעזור לאדם מסויים, אולי זה יתן לה איזה שהוא צבע אחר לאדם שעומד מולה. אתן יכולות למשל לשבת בגינה ולאכול חטיף ויושב קרוב אליכם ילד ואת קמה אליו ונותנת לו מהחטיף שלך. זהו, אין לי הרבה ידע בנושא, אני מקווה שאולי עזרתי לך במשהו.

 

[עינת גבע]

הורים וחושבים. ועוד כיוון מחשבה...

שלומית שלום רב, ראשית אני מצטרפת ומודה מכירה ומוקירה את החברים המשתתפים בפורום על התגייסות, אכפתיות ותרומה מניסיונם וממחשבותיהם. אכן, כיווני מחשבה תאורטיים ומעשיים ראויים ומתאימים למצב. מה דעתך? ברצוני להוסיף עוד זווית הסתכלות. ילדים הם יצורים חברתיים הפועלים בשדה חברתי. לכל התנהגות יש מניעים בבחינת סיבות ומניעים מבחינת מטרות. הסיבות הן בדרך כלל בגדר השערות. את המטרות אנו יכולים לבחון ולנסות לעזור לשנות. ובכן, נשאלת השאלה לשם מה ילדתך לוקחת מזכרות? ילדים מחפשים ומוצאים (בדרך כלל דרכים מוטעות) על מנת לקבל התיחסות ותשומת לב. בתך בת השש כנשמע עלתה על "מכרה זהב" ליחס. היא לוקחת מזכרות ודואגת שתראי אותן ( הרי יכלה להחביאן מעינייך ולמנוע את ה"מבוכה והצער" הכרוכים בשיחות נוזפות , מטיפות או אחרות. בפועל הילדה חשה באופן לא מודע שזו דרך להתחבר אלייך ולקבל הרבה אימא. עד כאן תאוריה. אמתין להתיחסותך. אם תסכימי איתי עד כאן נוכל לעבות את הרעיונות שנתנו החברים בעוד כלים יישומיים. בברכת יום טוב, עינת גבע.