בתי בת 7 והיא בכיתה ב'. כמו שנכתב צריך להעביר
את האחריות אליה. מה כוונתך במתקשה בלימודים? היא מאובחנת? במה היא מתקשה? לבתי יש ADD ולכן יש לה הקלות, ש.ב. הם פחותים והיא יוצאת מהכיתה לשיעורים עם מורה משלבת שמקדמת אותה. בנוסף, יש לה בעיה להכין ש.ב. לבד, היא מחכה שאני אגיע אחה"צ מהעבודה ואז היא יושבת להכין יחד איתי, שאני בעצם קוראת איתה ומנסה להסביר לה כמה שאפשר. יש לה גם מורה פרטית פעם בשבוע. אז קודם כל צריך לבדוק איפה הקשיים ובעצם הם אלה שגורמים לה לא לרצות להכין ש.ב. תחשבי שאת צריכה לעשות משהו שאת מה זה לא אוהבת, נכון שהיית דוחה... אם היא לא מרוכזת צריך לאבחן אם זה לא בעית קשב וריכוז. לגבי האחריות שלה? קודם כל תפסיקי לחפור לה ולהגיד לה על ש.ב. תאמיני לי שהיא יודעת וזה מפריע גם לה. גם לבתי בנוסף לבעיה שלה גם לה אין חשק להכין ש.ב., הפתרון הוא (לפחות אצלי) לא לתת לה אפשרות לעשות משהו אחר. כלומר, יש ש.ב. עושים בצהרים או איך שאמא מגיעה, ואז אפשר לראות טלויזיה, לשחק במחשב, להיפגש עם חברים. לא הכנת ש.ב., עד שלא תכיני לא תוכלי לעשות פעולות שאת אוהבת. בלי עצבים בלי כעס, זה לא עונש, זהו גבול חדש. ביום הראשון יש מצב שהיא לא תעשה, זה בסדר, העימות של אי הכנת ש.ב. צריך להיות של המורה לא שלנו ההורים. אנחנו הורים אנחנו לא מורים וזהו לא תפקידנו. גם ביום השני היא לא תעשה ש.ב. אחרי שבוע זה יבוא לבד, תציעי לה עזרה כאשר זה נוח לך. את חוזרת מהעבודה, מתאווררת קצת שותה קפה ואומרת לה שעכשיו את פנויה לעזור לה להכין ש.ב. היא תגיד עוד מעט, לא עכשיו, לא בא לי וכו'. זה בסדר, כעבור חצי שעה את קמה ומתחילה עבודות אחרות שאת צריכה לעשות בבית. היא תבוא אלייך, עכשיו אני יכולה, אבל אז את אומרת לה, חמודה אני כרגע תולה כביסה ואחר כך מתחילה להכין ארוחת ערב. תנסי להתמודד לבד ואם לא אז תגיעי מחר לבית הספר והמורה תעזור לך. אף מילה על כך שהיא לא הכינה ש.ב. זאת הבעיה שלה מול המורה. ככה מעבירים את האחריות אליה. ואת לא כועסת. ולא מזכירה לה מיליון פעם. שוב, זה לא בהוקוס פוקוס, זה תהליך שלוקח זמן, גם יצירת הגבול וגם העברת אחריות. ותאמיני לי היא רק בכיתה א' יש לה עוד הרבה שנים של התמודדויות עם הנושא. עכשיו זה הזמן לבדוק את הקשיים ולטפל בהם וגם להעביר את האחריות. אספר לך משהו על לקיחת אחריות שגם לימדתי את המורה להתעמלות. בכיתה א' בתי שלא אוהבת את המקצוע הזה, החליטה שבימים שבהם יש התעמלות וצריך לבוא עם נעלי התעמלות וטרנינג היא באה עם ג'ינס וסנדלים/נעלים שהם לא התעמלות בחורף. המורה להתעמלות העירה לי שבתי צריכה להגיע לשיעורים שלה בתלבושת מסוימת. אמרתי למורה שהתפקיד שלי הוא שיהיו לה בגדים נקיים בארון ונעלים נוחות. התפקיד שלך המורה הוא לגרום לה להבין שאם היא לא תבוא מוכנה לכיתה עם תלבושת מסוימת תופעל עליה סוג של סנקציה, תשב בצד, תלך למנהלת וכו'. למורה היה קשה לקבל את מה שאמרתי, אבל לאורך זמן העברתי את האחריות גם לבתי וגם למורה. נכון להיום כיתה ב', היא מגיעה כמו שצריך לשיעורים האלה.
