טיב החוויה מאוד תלוי באופי של הילדה שלך
חברת "או-פר אין אמריקה" היא חברה גדולה וותיקה, שמפעילה תכניות "חילופי תרבויות" (וביניהן תכנית או-פר) כבר 30 שנה.
אז אין לך מה לדאוג בנושא אמינות החברה. כל מה שאת צריכה לוודא הוא שאתן בטוחות שאתן עושות את התהליך בחברה הנכונה - ולא אצל איזה מעאכר ש"מתחפש" לחברה הזו, או מתיימר לייצג אותם אבל בעצם לא קשור אליהם.
צריך לוודא שהבת שלך לא יוצאת מישראל בלי שיש לה, מוטבעת בדרכון, ויזת עבודה מסוג J-1 (ויזת "חילופי תרבויות"). חברת "או-פר אין אמריקה" האמיתית תידאג להוציא עבורה ויזה כזו.
אם אומרים לבת שלך ללכת לבקש ויזת תיירות וש"באמריקה יסדרו לה ויזה אחרת" - זה סימן לכך שהיא לא עובדת עם החברה האמיתית וכדאי לברוח.
לחברות האלו יש מנגנון שמיועד לדאוג לביטחון ולשלום העובדת - יהיה לה עם מי לדבר, יהיה לה למי להתלונן אם המשפחה תבוא בדרישות לא הגיוניות ויהיה לה מי שיוציא אותה משם במקרה צרה.
כל היתר - תלוי בילדה שלך. יש בנות שזה עובד להן מצויין והן נהנות מאוד מהחוויה, ויש בנות שעבורן זה סיוט וכל הצדדים יוצאים מזה אומללים.
המשפחה שלוקחת אותה כאו-פר מחפשת מישהו שיעבוד ויעזור ויוריד מהם חלק מנטל הטיפול בילדים. הם לא מחפשים עוד ילד שהם יצטרכו לטפל בו ושיוסיף להם נטל.
הם מכניסים אותה אליהם הביתה על תקן של DOMESTIC HELP - מה שפעם קראו "משרתת". אפשר לעטוף את זה בהרבה מילים מתוקות, אבל זה מה שנמצא בבסיס של מערכת היחסים.
אם הבת שלך היא אדם אחראי, חרוץ, עצמאי ושאוהב לעזור - אחת שעוזרת לך היום בבית, שמסדרת לבד את אזור המגורים שלה, שאת לא צריכה לרוץ אחריה ולשרת אותה כל היום, אדם עבודה (ואוהבת לטפל בילדים) - די סביר שהיא תסתדר ושתהיה לה חוויה טובה.
אם היא MILLENIAL מצוי - ילדה תלותית, מפונקת, שונאת לעזור וצריך להגיד לה כל דבר 1000 פעם, שמצפה שיעשו עבורה כל הזמן - להיות או-פר יהיה סיוט עבורה, ודי סביר שהמשפחה המארחת גם לא תהיה מרוצה ותסיים את ההתקשרות עוד לפני תום החוזה.
