חולק עליך
המוסר אינו נגזר מן התורה דווקא. המוסר הוא לא קבוע אלא משתנה ומתפתח. דברים שפעם לא נחשבו בלתי מוסריים נחשבים כיום כאלו - למשל עבדות, למשל אפליית נשים ועוד ועוד. מוסר הוא דבר יחסי. העבדות היתה שלובה בחיי בתקופה באופן מהותי - בכל חברה היו עבדים, ולא היה ניתן לשרש מציאות זאת במצב ההתפתחות המוסרי של העולם אז. כמו שהיום יש מפעלים מזהמים שגורמים נזקים לסביבתם (מחלות, ממות וכו') וזה בודאי לא מוסרי, אבל א"א לאסור על כך בבת אחת. לאט לאט נחקקים חוקים שמסדירים ומגבילים את התופעה. כך גם העבדות - התורה לא אוסרת על התופעה אבל מסדירה אותה, אוסרת להתעמר בעבד, קובעת שעבד שנפגע ישוחרר וכו'. יש כמובן להבדיל הבדלה יסודית בין עבד "כנעני" ועבד עברי שלהבנתי מלבד השם הוא לא עבד - הוא לא "מקנת כספו" של האדון, דמן עבדותו מוגבל, תנאיו כשל שכיר ומבחינות מסויימות טובים יותר - וזה בעצם מסלול עונשי שיקומו שלא פוגע בחירותו יותר מאסר מאסר שאנו נוהגים בו היום. כל דברי דלעיל התייחסו לעבד כנעני שהוא עבד ממש. לכן - מי שידלג על כל ההתפתחות המוסרית שחלה בעולם ויטען כי בגלל שבתורה יש שיני עבד זה מוסרי, לדעתי לא מבין את האוטונומיה של המוסר האנושי. מעין זה יש בפרשת "יפת תואר" ואכמ"ל.