בתקופה זו מצטרפים

בתקופה זו מצטרפים

לא מעט אמנים לתנועה אחת נגד בוש, ובין היוצרות שמפגינות אפשר למצוא גם את ג'ון באעז. אני בטוח שאני לא צריך להסביר לכם על הקשר שלה לדילן. אני רק תוהה בזמן שהמחאה הזו מזכירה את זו שהיתה בזמנו על ויטנאם, איפה דילן? בנקודה מסויימת בחייו נראה שלמרות כשרונו הגדול לכתוב כמה מהם שהפכו אותו בסופו של דבר לאחד מדוברי שנות ה-60', הוא הפסיק להאמין ביכולתם של שירי מחאה להזיז משהו והוא פשוט הפסיק לכתוב אותם. אני לא יודע מה איתכם, אבל לי דילן בנקודה הזו מאוד חסר. כבר היו לי לא מעט ויכוחים בעקבות זה אם נכון ששירי מחאה עוזרים או לא. לדעתי בחלק מהמקרים הם עוזרים, עובדה שאת המתאגרף "הוריקן" דילן כן הצליח לשחרר מהכלא אחרי קמפיין ושיר מדהים שהוא כתב עליו.
 
אני, באמת, לא יודע,

מה עמדותיו ומוטיבציותיו של דילן, ובטח לא מתיימר לדבר בשמו. אבל בפסטיבלי מחאה למיניהם ושאר ארועים אופנתיים-חברתיים ממין זה יש משהו דוחה ומעורר שאט-נפש (עם כל הכבוד למטרות נעלות), ואני מנחש (או, אם תרצו, מבקש להאמין), שגם לדילן יש יחס דומה לכך, לפחות במידה מסוימת. ולי דילן ממש לא חסר שם, להפך. אני, אישית, מעריך את התרחקותו משם יותר מאשר את מעורבותם של כל מיני "אמני-מחאה" שטחיים. (וג'ואן באאז, על-סמך המעט שלה שהיכרתי, נראית לי דוגמא כזו.)
 
אני לא יודע אם הצלחתי להבין אותך

אבל אם דעתך שג'ון באעז היא סוג של "אמן-מחאה" שטחי, למרות שאני לא רוצה לרדת לפסים אישיים תרשה לי לגחך. יש אומנם קהל מסויים שלא אוהב אותה, זה לגיטימי לגבי כל אמן. מפה ועד לומר עליה דבר כזה זה פשוט מוגזם, טוב שאתה אומר שאתה לא מכיר אותה מספיק. אז כמי שלמד עם הזמן להכיר את גדולתה ולאהוב אותה תרשה לי לומר לך שהיא פשוט גדולה, היא החלה את הקריירה שלה לפני בוב דילן והיא למעשה זו שהוא חייב לה הרבה על הפירגון שהיא נתנה לו בהתחלת דרכו. היא אולי לא כותבת שירים כמו דילן, אבל לא בזה נמדדת גדולתה, כי אם בשירים שהיא בוחרת לבצע והנוכחות שלה במקומות מסויימים (כמו שאפשר רואים ב-Don't look back) ואני מאמין שגם היום במחאות נגד בוש וההשראה שהיא נותנת היא גדולה. פרט לזה אני לא רוצה להישמע שובניסט, אבל אם היא לא הכי יפה, ודילן התאהב בכל זאת התאהב בה אפשר להבין על מה. אם אין לך בעיה עם הקול שלה (שבדרך כלל העניין הזה הוא שמפריע לקהל מסויים לאהוב אותה) אני ממליץ לך להתחיל ולהקשיב לעוד שירים שלה, גם התקליט החדש שלה הוא פשוט מקסים. כפי שכתבתי כבר בכמה מקומות, אחרי שהקשבתי לו החזרתי את הכתר לראשה. לדעתי ואני לוקח בחשבון שאולי יהיו כמה מחברי הפורום שיקומו עליי, אבל זאת האמת, לדילן נותרו עוד כמה דברים ללמוד ממנה.
 
אין כאן, כמובן, שום דבר אישי.

מותר לנו לאחוז בדעות שונות. אתה יכול לגחך כאוות נפשך, אבל אחת הסיבות לכך, שההכרות שלי עם ג'ואן באאז אינה מעמיקה, היא שהקשבתי מעט לשירים שלה, ואלה, פשוט, לא עוררו בי חשק ועניין לשמוע עוד. כמובן, יתכן שפספסתי דברים גדולים וטובים בהרבה שלה, אבל את זה אפשר לומר על כל אמן, שלא היכרתי את כל יצירותיו. הביצועים שלה לשירים, במיוחד של דילן, נשמעו לי בהחלט שטחיים ופלקטיים, וגם התעסקויות המחאה שלה לא עשו עלי רושם רב. הקול שלה לא הטריד אותי כשלעצמו, אבל ההבעה הקולית שלה נשמעת לי שטוחה ולא מעניינת. ההתבטאות שלך על כך ש"היא לא יפה, אבל דילן התאהב בה" ממש לא משכנעת, בטח לא כנימוק לערך פועלה האמנותי של באאז. מעבר לכך, שרבים יחלקו עליך בזה, ויטענו שבאאז דווקא יפה, אין מקום כלל לקשר בין יחסי-אנוש אישיים לערך אמנותי. אנשים מתאהבים בלי שום סיבה או הצדקה, וזה שדילן התאהב בבאאז, לא אומר עליה דבר בתור אמנית. אגב, אם לשפוט לפי יחסו והתנהגותו של דילן לבאאז בהמשך, גם זה לא ממש עמד לה. אולי, באמת, אתן לה, בהזדמנות, צ'אנס נוסף, ואקשיב קצת לדברים נוספים וחדשים שלה. אשמח לשנות את דעתי עליה לטובה, אבל נכון לעכשיו, באאז נראית לי אמנית בינונית ביותר. אם כבר לגחך - על עצם הרעיון של השוואה בינה ובין דילן.
 
אין ספק שמותר לנו

לאחוז בדעות שונות, זה כל היופי באמן כמו דילן שהוא יכול לפעמים מעריצים מקצוות שונות. תרשה לי רק בכל זאת לומר שאם אתה תוהה לגבי הקשר ולאיו דווקא ההשוואה שבין ג'ון באעז לבינו כנראה שאתה לא ממש מכיר את דילן או שלפחות החמצת איזה משהו. לדעתי אם תצפה בסרט Don't look back התמונה תתבהר לך.
 
בהודעה שלי

באחד השרשורים הקודמים כאן ("החברה של בוב") התייחסתי לקשר בין דילן לבאאז. לדעתי, אם תקרא אותה, התמונה תתבהר לך. אף אחד אינו מכיר ממש את דילן.
 
אני לא יודע איזו תמונה

אתה מנסה להבהיר לי. עד היום יצא לי לקרוא לא מעט ספרים על דילן, כך שעם כל הכבוד אתה לא מחדש לי. יותר מזה ישנן תמונות שמנסים להבהיר אותן הן רק מאבדות מיופין, אז אנא ממך.
 
התכוונתי

למה שיש לי להגיד, בין השאר, על הקשר של דילן ובאאז. כל אחד ודעתו וטעמו. אנחנו בטח לא בתחרות 'מי מכיר יותר את דילן'. אני יכול לומר, שיש לי היכרות רבת שנים עם הרבה ממה שדילן עשה, וכל הזמן אני נתקל בעוד ועוד דברים לא מוכרים לי, ומגלה פנים חדשות בדברים, שחשבתי שהם מוכרים.
 

Chocoholic

New member
דילן = זמר מחאה ../images/Emo35.gif

הוא אכן כתב שירים גדולים שאומצו ע"י תנועות מחאה כאלה ואחרות, אך כל זאת היה בתקופה של כשלוש שנים בקירוב. אני רואה זאת כלא יותר מאחד מפרקי האבולוציה שלו; הוא עשה את זה, הוא היה טוב בזה, אבל עד שהקהל "התרגל" והתחיל לדרוש את 'The Times They Are A-Changin' בהופעות, הוא כבר הספיק לשכוח את המילים ולשיר להם את 'Mr.Tambourine Man' במקום... גם אני הייתי רוצה לראות את דילן אוחז שוב גיטרה אקוסטית, עם האחיזה האופיינית לו (ולוודי גאת'רי),עם מפוחית על הצוואר, שר על אפליה, שרי מלחמה צמאי דם וכד', אבל זה לא יקרה. זה כבר נוסטלגיה. לא רק שזה לא יקרה, הוא גם לא מראה סימנים של התקרבות למחאה בשיריו; הוא יודע שהוא כבר היה שם. גם במקרה של רובין קרטר, הוא נטש את השיר ('Hurricane') ולא ביצע אותו מאז ינואר 76'... הוא לא היה שם כאשר קרטר הורשע בשנית, וגם לא בעירעור האחרון שלו, שהוביל בסופו של דבר לשחרורו ב 88'; כך שזה גורם לי לתהות לגבי עמדתו בנושא כיום. מצד שני, הוא עדיין מבצע מדי פעם את 'The Lonesome Death Of Hattie Carroll'...
 
למעלה