בת חמש לא הולכת לחברות לבד

[IRIS1964]

בת חמש לא הולכת לחברות לבד

ביתי בת החמש מאז ומתמיד היתה ביישנית וחרדתית ולוקח לה הרבה זמן להתחמם בכל אירוע חברתי. היא פיקחית מאוד לגילה, וכשהיא כבר נפתחת היא עולם ומלואו חושבים שהיא מובילה חברתית!!!. היא מסרבת ללכת לחברות אם אני איני נוכחת וגם לימי הולדת. היא אוהבת את הפעילויות רק אם אני או בעלי נהיה נוכחים. היא מוכנה שחברות יגיעו אליה בלבד. שוחחנו רבות על הנושאים הללו והתגובות היו החלטיות- אינני מוכנה להיום בלעדיכם. אני ובעלי לא נעדרים המבית רבות ומאז ומעולם תמיד שהבטחנו לבוא הגענו בזמן- לא אכזבנו אף פעם דיברנו עם הגננת שבסך הכל אומרת שהילדה מסתדרת בגן - אולם לוקח לה זמן להפתח. לקחנו את הילדה ליעוץ פסיכולוגי- אך זה לא עוזר. היא גם תמיד בוחרת באותה חברה. אני רואה שבתי הקטנה גם היא סובלת מאותן חרדות וביישנות חברתית. כיצד עלי לנהוג בעיקר בכל הקשור לחברים וימי הולדת? האם להמשיך לשוחח למרות שזה לא עוזר? למה לצפות בעתיד?

 

[עינת גבע]

תלוי איך מסתכלים על זה

שלום רב לך איריס, אני מתרשמת שבתך מאוד פיקחית ,כפי שציינת. את מגדירה אותה כ "ביישנית" "וחרדתית". ביישנות וחרדתיות אינן תכונות אופי מולדות. אלה התנהגויות נרכשות. הילדים פועלים בשדה חברתי. הם מתנהגים ומקבלים תגובות/ הדים מהסביבה. מדמויות משמעותיות שמלוות אותם ובמיוחד מהוריהם. במילים אחרות ילדים מתפתחים על פי התהודה(ההד)לו הם זוכים. ילדים בודקים, מנסים ומקבעים התנהגות שמזכה אותם בהתייחסות. לדוגמא: יום בהיר אחד לא מתחשק לילד צעיר לאכול, הסביבה נרעשת ומנסה לשדל אותו באותות, במופתים ובהבטחות. אחרי פעמיים שלוש בהם הוא מתנסה בהתייחסות טובה, רבה ונדיבה לכשהוא מסרב לאכול הוא מקבל את התווית ילד לא אכלן. הילד בוחר באופן לא מודע להמשיך ולהצדיק את התווית שנתנו לו. בדומה מתפתחת ביישנות. הילד לא נולד ביישן. אלא שבדומה לילד הנ"ל הוא מגלה מכרה זהב של התיחסות, התחשבות, עושים במקומו, עושים איתו. אז למה שיוותר על מקום חם ונוח שכזה? מה אני מציעה לכם? לקבל את הילדה/ות כמו שהן. לא לקבע אותן בנישה של ביישניות. לאפשר לה לבחור את חברותיה. לאפשר לה את זמן ההסתגלות הדרוש לה להשתלב במקום חדש, לא להאיץ, ולא לפתח שיחות מוטיבציה המנסות לשדל אותה להתנהג אחרת,כפי שציינת : "כשהיא נפתחת היא עולם ומלואו חושבים שהיא מובילה חברתית", והגננת אומרת שהילדה מסתדרת יפה בגן. ציונים אלה מעידים על כך שאין מקום לדאגה, לילדה יש יכולת ומיומנויות חברתיות, היא בוחרת מתי ואיך להשתמש בהן. מדברייך עולה שבתך ואפשר לומר בנותיכן גילו את הדרך להפעיל, להדאיג ולהצמיד אתכם אליהן. התפקיד שלכם לעזור להם לפתח אסטרטגיה חדשה. תוכלו להצטרף אליהן (לחברות, לימי הולדת)כאשר מתאים לכם ואתם יכולים, וכאשר אין זה מתאפשר תודיעו להן מראש תסבירו למה? ותאפשרו להן לבחור אם להצטרף לפעילות אם לוא. כבדו את הבחירות שלהן. ועוד משפט לסיום: נסו להתבונן בילדות ולגלות את המקומות והפעמים בהם הן: משוחררות, משתלבות וכו' . הדגישו במילים מעודדות את התנהגותן. יש סיכוי שאם תתמידו הילדות יבחרו בדרכים אחרות להשתלב חברתית . האם אני מובנת? האם הרעיון מדבר אלייך? מה דעתך? האם תוכלי לאמץ את הדרך? בברכה, עינת גבע יועצת משפחתית ,מכון אדלר.