דניאל בוכמן
New member
בת ים: הכירו את אלוף הלגו -עיוור בן 82 ../images/Emo106.gif
הוא מעביר את ימיו בבניית מגדלים מאבני לגו וחולם לבנות את עזריאלי. כל זה לא היה מפתיע במיוחד, אלמלא היה חיים צ'יקון מבת-ים בן 82 שהתעוור לפני כשלושים שנה תחביב נדיר: בחדר העבודה בביתו של חיים צ'יקון מבת ים עומד לתפארת בניין עיריית תל אביב. הבניין עשוי מאבני לגו צבעוניות ומכיל את כל הפרטים הקטנים, החל מהחלונות הזהים, המדרגות, המזרקה הידועה ואפילו פינת ההנצחה של יצחק רבין ז"ל. את המבנה הגדול הזה הוא בנה בשלושה ימים. צ'יקון, בן 82, יכול רק לדמיין ולהעריך איך המבנה נראה. לפני כשלושים שנה התעוור בשתי עיניו ומאז הוא מוצא מזור לנפשו באבני הלגו. הוא בונה מהן יצירות רבות, ובהן מטוסים, אוניות, מבנים מפוארים, גן חיות ועוד. צ'יקון לא שומר את יצירותיו. בתום הבניה, שנמשכת בדרך כלל כמה ימים, הוא קורא לביתו שרה, שמתעדת את המוצר ואחר כך מפרק ובונה משהו חדש, שעליו חלם, שאותו זכר, שאליו התגעגע. "אני לא רואה את היצירה שלי, אבל אני יכול לגעת בה, להרגיש, לחוש את התגובות של הסביבה. כמובן שהייתי שמח לראות את היצירה, אבל כבר שלושים שנה אני לא רואה. מאחר שכל חיי הייתי אדם רואה, אני יכול להשלים את הפרטים דרך הדמיון". צ'יקון הרכיב משקפיים מגיל צעיר. לפני שלושים שנה נכנס לניתוח ברשתית העין, ממנו יצא עיוור. "עברתי שבעה ניתוחים שלא הועילו, רק קלקלו יותר", הוא אומר. איך החיים השתנו מאז? "מאדם עצמאי, פעיל חברתית, שלא תלוי בדבר הפכתי לתלוי בסביבה שלי. במצב הזה אתה צריך ללמוד שפה חדשה, שפה של חושך. מאחר ואני לא עיוור מלידה ויש לי זיכרון מצוין, ההתמודדות אולי קלה יותר, כי אתה יכול לתאר לעצמך איך השמים נראים ביום סגרירי ואתה יודע מה זה אדום. החושים האחרים אמנם מתחדדים ואתה הופך להיות רגיש יתר על המידה לכל קול וריח, אבל בכל דבר קטן נדרשת עזרה, הל מאוכל וכלה במקלחת". על השלב שבו התחבר אל הלגו מספר צ'יקון: "תמיד אהבתי לבנות דברים. העובדה שאתה יכול ליצור יש מאין, לתת לדמיון לעבוד שעות נוספות ובסוף ליצור את הדבר שישב לך בראש תמיד הקסימה אותי. לא תמיד היה זמן ולא תמיד הייתי פנוי לזה. כשנולדו הנכדים קניתי להם לגו וכשהם באו אלינו, מצאתי את עצמי נהנה מהמשחק איתם ומתהליך הבנייה. פתאום מצאתי בזה עניין אמיתי. התחלתי לבנות וגיליתי שאני יכול ליצור יצירות. כששמעתי את התגובות סביבי הבנתי שזה גם יוצא יפה". בארון בחדר העבודה יש לו 4.500 חתיכות לגו שמסודרות על פי גדלים, גלגלים, אנשים, קוביות קטנות וגדולות. הצבעים, הוא אומר, חסרי משמעות בתהליך הבנייה שלו. וככה הוא בונה ומפרק, בונה ומפרק. "אני יכול לשבת שעות על גבי שעות מבלי להרגיש שהזמן עובר", הוא אומר, "זה מחזיר אותי לימי צעירותי. בקיבוץ למדתי שרטוט טכני, לא עשיתי עם זה הרבה. עכשיו אני אומר, אולי אני אדריכל מבוזבז". מה אתה חולם לבנות? "הפרויקט הבא שלי הוא מגדלי עזריאלי. אמנם לא ראיתי אותם מימיי, אבל אני מדמיין איך הם נראים". מקור:mynet
הוא מעביר את ימיו בבניית מגדלים מאבני לגו וחולם לבנות את עזריאלי. כל זה לא היה מפתיע במיוחד, אלמלא היה חיים צ'יקון מבת-ים בן 82 שהתעוור לפני כשלושים שנה תחביב נדיר: בחדר העבודה בביתו של חיים צ'יקון מבת ים עומד לתפארת בניין עיריית תל אביב. הבניין עשוי מאבני לגו צבעוניות ומכיל את כל הפרטים הקטנים, החל מהחלונות הזהים, המדרגות, המזרקה הידועה ואפילו פינת ההנצחה של יצחק רבין ז"ל. את המבנה הגדול הזה הוא בנה בשלושה ימים. צ'יקון, בן 82, יכול רק לדמיין ולהעריך איך המבנה נראה. לפני כשלושים שנה התעוור בשתי עיניו ומאז הוא מוצא מזור לנפשו באבני הלגו. הוא בונה מהן יצירות רבות, ובהן מטוסים, אוניות, מבנים מפוארים, גן חיות ועוד. צ'יקון לא שומר את יצירותיו. בתום הבניה, שנמשכת בדרך כלל כמה ימים, הוא קורא לביתו שרה, שמתעדת את המוצר ואחר כך מפרק ובונה משהו חדש, שעליו חלם, שאותו זכר, שאליו התגעגע. "אני לא רואה את היצירה שלי, אבל אני יכול לגעת בה, להרגיש, לחוש את התגובות של הסביבה. כמובן שהייתי שמח לראות את היצירה, אבל כבר שלושים שנה אני לא רואה. מאחר שכל חיי הייתי אדם רואה, אני יכול להשלים את הפרטים דרך הדמיון". צ'יקון הרכיב משקפיים מגיל צעיר. לפני שלושים שנה נכנס לניתוח ברשתית העין, ממנו יצא עיוור. "עברתי שבעה ניתוחים שלא הועילו, רק קלקלו יותר", הוא אומר. איך החיים השתנו מאז? "מאדם עצמאי, פעיל חברתית, שלא תלוי בדבר הפכתי לתלוי בסביבה שלי. במצב הזה אתה צריך ללמוד שפה חדשה, שפה של חושך. מאחר ואני לא עיוור מלידה ויש לי זיכרון מצוין, ההתמודדות אולי קלה יותר, כי אתה יכול לתאר לעצמך איך השמים נראים ביום סגרירי ואתה יודע מה זה אדום. החושים האחרים אמנם מתחדדים ואתה הופך להיות רגיש יתר על המידה לכל קול וריח, אבל בכל דבר קטן נדרשת עזרה, הל מאוכל וכלה במקלחת". על השלב שבו התחבר אל הלגו מספר צ'יקון: "תמיד אהבתי לבנות דברים. העובדה שאתה יכול ליצור יש מאין, לתת לדמיון לעבוד שעות נוספות ובסוף ליצור את הדבר שישב לך בראש תמיד הקסימה אותי. לא תמיד היה זמן ולא תמיד הייתי פנוי לזה. כשנולדו הנכדים קניתי להם לגו וכשהם באו אלינו, מצאתי את עצמי נהנה מהמשחק איתם ומתהליך הבנייה. פתאום מצאתי בזה עניין אמיתי. התחלתי לבנות וגיליתי שאני יכול ליצור יצירות. כששמעתי את התגובות סביבי הבנתי שזה גם יוצא יפה". בארון בחדר העבודה יש לו 4.500 חתיכות לגו שמסודרות על פי גדלים, גלגלים, אנשים, קוביות קטנות וגדולות. הצבעים, הוא אומר, חסרי משמעות בתהליך הבנייה שלו. וככה הוא בונה ומפרק, בונה ומפרק. "אני יכול לשבת שעות על גבי שעות מבלי להרגיש שהזמן עובר", הוא אומר, "זה מחזיר אותי לימי צעירותי. בקיבוץ למדתי שרטוט טכני, לא עשיתי עם זה הרבה. עכשיו אני אומר, אולי אני אדריכל מבוזבז". מה אתה חולם לבנות? "הפרויקט הבא שלי הוא מגדלי עזריאלי. אמנם לא ראיתי אותם מימיי, אבל אני מדמיין איך הם נראים". מקור:mynet