ד
דליה ראובני49
Guest
אתר חדש - לחץ כאן!
אני מעדיף את דיוויד לינץ': בדיוק צפיתי, ואני חושב שזה סרט טוב יותר כי לינץ' לא עצר לקראת הסוף והרצה לקהל איך נבנתה העלילה ומה המשמעות של כל מה שיש בה. עם זאת, פרוסט, עם נטייתו לחזרות, מבהיר למה בדיוק הוא מתכוון כשהוא מתאר מקרה של זיכרון ספונטני, בלתי רצוני, ומה כל זה אומר על המצב האנושי, כאילו חושש שאם לא כן, איש לא יבין את גאונותו. למקרה שעדיין לא הבנת את הנקודה, הוא אומר את זה: "כמה החיים נראו לי טובים יותר עכשיו, כשהם נראים רגישים להיות מוארים, הוצאו מהצללים, הוחזרו מהזיוף הבלתי פוסק שלנו שלהם לאמת של מה שהם, בקיצור, מומשו בספר." באמת, הגאון היה ברור מספיק ללא הכרזתו העצמית.
אני מעדיף את דיוויד לינץ': בדיוק צפיתי, ואני חושב שזה סרט טוב יותר כי לינץ' לא עצר לקראת הסוף והרצה לקהל איך נבנתה העלילה ומה המשמעות של כל מה שיש בה. עם זאת, פרוסט, עם נטייתו לחזרות, מבהיר למה בדיוק הוא מתכוון כשהוא מתאר מקרה של זיכרון ספונטני, בלתי רצוני, ומה כל זה אומר על המצב האנושי, כאילו חושש שאם לא כן, איש לא יבין את גאונותו. למקרה שעדיין לא הבנת את הנקודה, הוא אומר את זה: "כמה החיים נראו לי טובים יותר עכשיו, כשהם נראים רגישים להיות מוארים, הוצאו מהצללים, הוחזרו מהזיוף הבלתי פוסק שלנו שלהם לאמת של מה שהם, בקיצור, מומשו בספר." באמת, הגאון היה ברור מספיק ללא הכרזתו העצמית.