בת שנה וחודשיים מסרבת לדבר

[דרדסית אמא]

בת שנה וחודשיים מסרבת לדבר

הקטנה שלי בת שנה וחודשיים ומסרבת לדבר. היא אומרת רק רצף של הברות כמו דה-דה, טה-טה, נה-נה וזהו. אנחנו יודעים שהיא מבינה מה שמדברים אליה כי אומרים לה למשל להביא את המוצץ אז היא מביאה. איך מעודדים אותה לדבר?, אני מנסה לדבר אליה, להראות לה תמונות של כלב, חתול וכו'........... חשוב לי לציין שהילדה כבר הולכת יפה. חוץ מזה יש בעיה נוספת: היא מאוד אוהבת 'לדפוק' את הראש בקיר או בדלת. כל פעם אנחנו אומרים לה לא לעשות את זה כי זה כואב או כי זה מסוכן אבל היא ממשיכה. האם יש קשר בין זה שהיא לא מדברת לבין התחביב החדש להכאיב לעצמה בראש? מה עושים כדי לעודד אותה לדבר ואיך מבטלים את 'התחביב' החדש שלה?

 

[אסנת סגל קלינאית]

דרדסית אמא

שלום, אנסה לתת לך כמה רעיונות לעידוד דיבור והפקה קולית: 1. להשתמש בהפקות כמו "בום" לחפץ נופל, "אנ אנ" לאוטו, "הופה" לקפיצה או תנועה מהירה, "הם לאוכל" להשתדל להיות בקשר עין כשעושים זאת ולהדגיש תנועת גוף והבעת פנים.לחזור הרבה פעמים ביום. 2. לעודד הפקות קוליות באופן כללי: בום, בום כשמכים בתוף, אה אה אה, לבובה שהולכת לישון. 3. לעודד פעילויות פנים אל פנים: בוץ-מצח למצח, אברהם אל תלך לשם...לשים יד על הפה להפיק אה ארוך ולהרעיד אותו, פה לפה נשיקה לנשיקה. ועוד לפי הדמיון. הרעיון- לדגיש את תשומת הלב לאזור הפנים העיניים והפה. 4. להפיק קולות של חיות, מכוניות, רכבות, לשיר בנננ או פפפ לפי המוזיקה. זאת התחלה, נסי וספרי לי איך הולך. לגבי דפיקת הראש בדלת, האם היא עושה זאת כשהיא מתוסכלת? אפשרות אחרת היא שהיא מחפשת תחושה עמוקה. בכל אופן כדאי לשאל גם את הפסיכולוגית. אסנת סגל קלינאית

 

[דרדסית אמא]

אסנת תודה, עדכון

אנחנו מנסים כבר הרבה זמן להפיק קולות אבל זה לא ממש משפיע עליה: למשל רואים חתול בטיול אז אומרים הנה חתול, מיאו מיאו. יש לנו בובת כלב אז שואלים איך עושה כלב הב הב וכו.....אבל היא מחייכת ולא מנסה בינתיים להפיק קולות בעצמה. יש לנו תוף ואנחנו מנסים גם איתו להפיק קולות ולעודד אבל גם זה לא משפיע. ניסיתי אתמול והיום לעשות פעילות פנים אל פנים במטרה שאולי זה יעזור, אבל בינתיים לא מממששש. לגבי דפיקת הראש בדלת בקיר שולחן או מה שהיא מוצאת: קשה לי לבודד מהו תסכול אצלה ואם כן מדוע היא סובלת מתסכול. היה יום אחד שישבתי במחשב היא באה לידי ודפקה את הראש ברגל של השולחן, דוגמא אחרת: אני במטבח והיא דופקת את הראש בארון המטבח. עד עכשיו אפשר לומר שהיא עושה את כדי למשוך תשומת לב וזה באמת ייתכן אבל למשל באוטו היא נותנת לעצמה מכות עם צעצועים שונים בזמן שאני נוהגת ו'כאילו' לא רואה אותה. אז אין לי מושג אם להגדיר את זה כתסכול ואם כן אז למה ומה עושים. תודה על ההתייחסות המהירה,

 

[shanishan]

לאמא המודאגת

לגביי הדיבור לא אוכל לעזור לך, אך אתייחס לתופעה השניה שהזכרת.. זה אינו משהו חריג, אני מכירה כמה וכמה ילדים שעשו זאת כשהיו בגיל של הקטנטונת שלך. בני דודים שלי למשל, תאומים, היום כבר בני 13 וכשהיו בגיל שנה בערך היו דופקים את הראש בכל דבר. ברצפה, בדלת, בקיר, בדלפק.. ממש בכל דבר נגיש. ולא, לא הייתה להם בסופו של דבר שום בעיה התפתחותית חריגה כלשהי. לדעתי זה לא משהו שצריך להלחיץ או להדאיד אותך, הרבה ילדים עושים זאת בגיל הזה. אולי כדי למשוך תשומת לב.. אני באמת שלא יודעת מה הסיבה לכך.

 

[אסנת סגל קלינאית]

דרדסית אמא

הי זה לוקח זמן.אל תשאלי איך עושה? וכ' תגידי את. נסי גם לשלב משחקי גוף (סבתא בשלה דיסה...) הקפצות עצירה ויצירת קשר עין.וגם משחקי פנים אל פנים. אם את לא רואה שיפור בהפקות והדפיקות בראש נמשכות (בחודשיים הבאים) כדאי לערוך ברור מקצועי דרך התפתחות הילד. את יכולה לכתוב לי עוד אסנת סגל קלינאית