בת שנתיים וחצי שלא יודעת לשתף

בת שנתיים וחצי שלא יודעת לשתף

בתי כמעט בת שנתיים וחצי לא נותנת לאח שלה בן 8 חודשים לגעת בשום צעצוע , גם צעצועים של תינוקות היא חוטפת לו מהיד. היא התחילה את הגן בגיל שנתיים והגננת אמרה לי שגם בגן קשה לה לשתף צעצועים. מה אפשר לעשות , אני מסבירה לה כל הזמן שהיא צריכה לשתף או שאם היא לוקחת לאח שלה צעצוע אז שתיתן לו משהו אחר , אבל אני מדברת לקיר אטום
 

survivorrr

New member
תשמחי. יש לך ילדה נורמלית.

לכל ילד יש שלב בחיים שהוא רוצה הכל כאילו שהכל שלו. הוא עוד לא יודע להבחין בין "שלי" ל"שלך". אני מניח שכאשר הבת שלך הולכת איתך לאיזה בית שגם בו יש ילדים, היא תמיד רוצה לקחת איתה משהו שמוצא חן בעיניה. נורמלי לחלוטין. אם אצל ילד אחד זה יותר מוקדם ואצל אחר זה קצת יותר מאוחר - כל ילד והקצב שלו. ודאי שאת מדברת לקיר אטום. עכשיו היא לומדת. גם בגן קורה דבר סביר. ילדים בגיל הזה לא יודעים להתחלק ולשתף. זו רמה חברתית גבוהה מאד. גבוהה מדי לגיל הזה. אם תשימי לב היטב לילדים בגיל הזה שמשחקים בגן תראי קבוצה של ילדים משחקים. זו לא קבוצה משחקת. אין שיתוף בתוך הקבוצה. זו קבוצה של ילדים משחקים - אבל כל אחד משחק לעצמו. משחקים משותפים כמעט שלא תראי אם בכלל. אולי תראי לא מעט מאבקים על צעצוע זה או אחר. כל אחד מושך לעצמו וכל דאלים גבר. כשזה מתחיל להיות מוגזם - כאן בדיוק נכנסים המבוגרים (גננת/הורים) כרגולטור והילד יחוייב לקבל את החלטתם. יילל? יצרח? ימחה? יבכה? אין דבר. יעבור לו. אני גם לא בטוח שהיא מבינה עד הסוף את המשמעות שזה אח שלה במובן הרגשי. מבחינתה זה עוד ילד בבית. רגשות "אחוקים" מתפתחים בהמשך. בשלב הזה יש ילדים שרואים אח או אחות - כיריבים. אויבים ממש. לא צריך להבהל מזה רק לא לתת לזה לגלוש לפסים לא סבירים. בינתיים זה הזמן ללמד אותה שגם לאחיה מגיע. ואם זה אומר שאולי תתני לו צעצוע למורת רוחה והיא תצרח, תיילל, תמחה ותבכה. אין דבר. מעולם לא הבטחת לה שתעשי אותה מרוצה כל הזמן. נכון?
 
למעלה