סמכות הורית
אני קוראת בשאלתך הרגשה שהילדה "עושה לך דווקא", לא מקשיבה, ולא תמיד משתפת פעולה. ברשותך אני רוצה להציע לך להסתכל על "טקטיקת פעולה" בשני מישורים. במישור המגיב, מכבה השריפות כאשר אירוע כזה מתרחש: השתמשי בידע ללא כעס: "ברכב חייבים לחגור חגורת בטיחות כל הנסיעה כדי שהיא תגן עליך במקרה חירום". ילדים נוטים לשת"פ עם דברים הנוגעים לטובתם ועד כמה וכמה לבטחונם. יותר מכך: מרכיב משמעותי בסמכות ההורית נובע מהיותנו "בר-סמכא" בנושאים שונים. ולכן הסבר קצר, מותאם לגיל, ללא כעס עשוי לעזור בלא מעט מקרים. הוא גם מראה לילד שהוא חשוב להורה הדואג לבטחונו ורוצה בטובתו. גם זה מרכיב נוסף המחזק סמכות הורית. אל תשארי רק במקום המגיב. עשי הרבה דברים יזומים שימלאו לבתך את הצורך בתשומת לב, בהתיחסות ובתחושת ערך כמו שיתוף בעזרה בבית (כפי שאת מעידה שאת עושה - חפשי מקומות שתוכלי להרחיב ולתת לה תחושה שהיא מועילה ותורמת), שימי דגש על המעשים החיובים שלה: כאשר היא מתחשבת, עוזרת, משת"פ, מארחת יפה חברים, עושה דברים בצורה עצמאית. זאת דרך מועילה לחזק תחושת ערך. חפשי אותם לאורך היום והראי לה שאת רואה את מעשיה. כך היא תבין שתשומת לב מקבלים על מעשים נורמטיבים ולא על התנהגות מפריעה. בסדנאות להורים תוכלי לקבל כלים רבים נוספים ליוזמה הורית המצמצמת התנהגויות מפריעות ומרחיבה את שיתוף הפעולה. שווה להשתתף... ועוד דבר קטן: ילדים לא תמיד שומעים כשקוראים להם, בעיקר כשהם מרוכזים בדבר מעניין.. הם לא עושים את זה נגדינו. נסי להשתמש בהומור במקרים כאלו זה מפיג את המתח. בהצלחה!! הילה גליקסמן - מנחת קבוצות הורים "להורות משפיעה".