בת 13
מאוד אדישה לנעשה סביב מגלה חוסר אכפתיות לעצמה גם כשמעירים לה היא עונה טוב וממשיכה באדישותה היא עונה בחוצפה בזלזול כשמסבירה לה עונה טוב ושוב עונה ומגיבה לא יפה קובעת עם אביה לארוחה היא תתעכב ולא תתארגן מהר עד שהוא מתחיל לאבד סבלנות ומתקשר אלף פעם עד שהיא יורדת כועס עליי בטלפון למה אני לא מזרזרת וגם עליה והיא תענה לו טוב אבא עכשיו אני פה אתה רוצה להמשיך לכעוס תכעס היא לא תתקלח יומיים לא תכין לעצמה לאכול כשהיא אוכלת משאירה שולחן מלוכלך לא תסדר את החדר אני נואשת אני לא מצליחה להבין מה קורה לה , כיצד אני עוזרת לה להישתנות? טוב לה איך שהיא היא לא מבינה שהיא יכולה להשאיר בלגן אחריה או לתת לאביה לחכות כל כך הרבה זמן למטה, גורם לי ולאחותה להתעצבן מהבלגן שהיא משאירה אחריה מהתגובות החוצפניות שלה אלינו ושכל פעם מתעכבת לרדת ואז את העצבים שלו מוריד עליי ועל אחותה הגדולה. אני נואשת מחוסר הבנתה למצבה שבו היא נמצאת .
מאוד אדישה לנעשה סביב מגלה חוסר אכפתיות לעצמה גם כשמעירים לה היא עונה טוב וממשיכה באדישותה היא עונה בחוצפה בזלזול כשמסבירה לה עונה טוב ושוב עונה ומגיבה לא יפה קובעת עם אביה לארוחה היא תתעכב ולא תתארגן מהר עד שהוא מתחיל לאבד סבלנות ומתקשר אלף פעם עד שהיא יורדת כועס עליי בטלפון למה אני לא מזרזרת וגם עליה והיא תענה לו טוב אבא עכשיו אני פה אתה רוצה להמשיך לכעוס תכעס היא לא תתקלח יומיים לא תכין לעצמה לאכול כשהיא אוכלת משאירה שולחן מלוכלך לא תסדר את החדר אני נואשת אני לא מצליחה להבין מה קורה לה , כיצד אני עוזרת לה להישתנות? טוב לה איך שהיא היא לא מבינה שהיא יכולה להשאיר בלגן אחריה או לתת לאביה לחכות כל כך הרבה זמן למטה, גורם לי ולאחותה להתעצבן מהבלגן שהיא משאירה אחריה מהתגובות החוצפניות שלה אלינו ושכל פעם מתעכבת לרדת ואז את העצבים שלו מוריד עליי ועל אחותה הגדולה. אני נואשת מחוסר הבנתה למצבה שבו היא נמצאת .