בת 3- מספר שאלות.

[Devil il love]

בת 3- מספר שאלות.

ילדה מאוד מתוקה אבל גם מאוד עקשנית. בגלל שהיא עוברת לגן עיריה בשנת הלימודים הקרובה החלטנו על גמילה.
התחלתי גמילת יום שסך הכל מתקדמת יפה, בעצת אחות טיפת חלב הורדתי לה החיתול, עושה פיפי וקקי בסיר, פה ושם בורח על הרצפה, הבעיה שהיא לא מוכנה ללבוש תחתונים או בגדים, רוצה להיות עירומה, דבר שמאוד מציק לאחיה בן ה8. מה שמוביל להרבה שכנועים שתתלבש, והתקפי זעם (מצידה) שמלווים בבכי וצרחות.
איך עושים את זה ביותר שלווה? איך גורמים לה להתלבש?
בעיה נוספת זה חוסר שיתוף פעולה בכל הקשור לגמילה שלה מצד המשפחה, רוב הזמן היא נמצאת בטיפול אצל סבתא שלה (אמא שלי) שפחות יש לה כוח להתעסק בכל העניין הזה, היא כן מורידה ממנה את החיתול ואז מוצאת כל מיני סיבות למה כן להחזיר, קנו לה תחתוני גמילה שמבחינתי זה עדין חיתול, כנ"ל אביה של הילדה שמקשה, בגלל שלפעמים בורח לה, הוא מעדיף שתעשה פיפי בחיתול.
החוסר עקביות הזה מאוד משפיע עליה, ולא לטוב.
איך רותמים את המשפחה הגרעינית להצלחה הגמילה?
היא מאוד עקשנית ולא מוכנה להתלבש, או להסתרק או להתקלח, כל דבר זה בצרחות עד לב שמיים, מה שמאלץ אותי להיות הרעה ולעשות את זה תוך שהיא צורחת, מרביצה, בוכה ומה לא...
החשש שלי שזה רק יחמיר ויהיה לה מאוד קשה להשתלב בגן.
(חייבת רק לציין שיש לה קשיי הסתגלות, והיינו בטיפול שלא עזר)

סליחה על האורך, ותודה על כל מענה.

 

[Ani15]

תשובות חלקיות

1. לגבי שיתוף הפעולה המשפחתי - תודיעי לאבא ולסבתא שהחל מ-1 בספטמבר מספרי הטלפון הסלולרים שלהם יהיו היחידים שנמצאים אצל הגננת בגן העיריה, והם יהיו אלה שייאלצו להיענות לטלפונים שקוראים להם להחליף בגדים לילדה שאינה גמולה באמצע יום הלימודים (זה באמת כך, גננות בגן עיריה לא חייבות להחליף אם אין להן בגן עמדת החתלה תקנית, שהעיריה כמובן לא ממהרת להתקין כי למה להשקיע כסף, אז הגננת פשוט קוראת להורים לבוא להחליף והילד נשאר מלוכלך עד שההורה מגיע). אם תהיי רצינית בענין זה, קרוב לוודאי שהמוטיבציה שלהם לגמילה תהיה גדולה משלך.
2. לגבי ההתלבשות - תני לה לבחור מתוך שתי אפשרויות (מה את רוצה ללבוש היום - את השמלה הכחולה או האדומה?), ותתמקדי בשמלות ובחצאיות. אם זה לא מפריע לך - שתהיה ערומה מתחת לזה. אחרי שתתרגל לזה, תמשיכי לתחתונים ומכנסיים. כמובן שעד שהיא לא מסכימה להם היא לא יכולה ללכת לפארק או לחצר, אבל גם כאן - תני לה לבחור (רוצה פארק? תתלבשי. רוצה להישאר ערומה מתחת לחצאית? סבבה, אין פארק. תבחרי).
חשוב מאוד לא לשאול אותה שאלות פתוחות ("מה את רוצה ללבוש היום?" בשום אופן לא לשאול שאלה כזו, מאיפה לה לדעת מה היא רוצה ללבוש היום), ולא לתת יותר מדי אפשרויות לבחור ביניהן ("תבחרי שמלה מבין כל הערימה הזו") כי זה קשה לבחור ומלחיץ. לבחור כמה שיותר - אבל תמיד מבין שתי אפשרויות ברורות.

 

[איןאריותכאלה]

אצלי מותר להסתובב בבית רק בתחתונים

גם לנגמלת בת השלוש וגם לאחים הגדולים. עירום מלא - באמבטיה בלבד. נקודה. סירוק - ממליצה על מרכך לקיצור התהליך. התלבשות ליציאה מהבית - מה שאני אמרה. רתימת הבעל והאמא - תסבירי שהשבועות הבאמת ספורים האלה קריטיים להמשך. וכמובן, סלקי את כ-ל החיתולים ותחתוני הגמילה. זהו, אין. לא לקטנה ולא לגדולים. אנחנו עברנו עכשיו וירוס בטן נוראי עם הקטנה (גמולה יום ולילה) וכיבסנו בכמויות, לא עלה בדעתנו להלביש חיתול. זה מסר כפול ושגוי. תחתונים עם קקי - לפח. ועוד עצה - נשמע שאת המבוגר שהכי מצליח להציב לה גבולות. נסי לפנות שבועיים ולהיות איתה רק את כל יום אחרי הגן לביסוס הגמילה. אחרי כשבועיים האלה, עם כללים וחוקים ברורים, יהיה הרבה יותר קל לאחרים להמשיך. בהצלחה!

 

[שושן בשם אחר]

קיבלת עצות טובות לפן המעשי אבל...

נורא מציק לי שלילד בן 8 מפריעה העובדה שאחותו הקטנה בת השלוש סה"כ מסתובבת ערומה. היא בקושי סיימה להיות תינוקת. זה שלב כרגע. חם וגמילה ומוזרה לה התחושה של הבגדים... ואתם בבית... וזאת אחותו, לא סתם ילדה זרה. אלא יודעת. זה קפץ לי לעין וקראתי את ההודעה שלך שוב ושוב וזה ממשיך להפריע לי. אני לא רוצה להתחיל פה בניתוחים פסיכולוגיים בגרוש כי באמת שזה לא מקומי, אבל אצלי אישית זה מעלה כל מיני שאלות על דימוי גוף ויחס לעירום ו... כל מיני. לא יודעת. אם זה היה בן השמונה שלי שמגיב כך לאחותו בת השלוש הייתי תוהה איזה מסרים העברתי להם ואם אני בסדר עם המסרים האלה.
במכלול הקשיים שיש ביומיום עם בת 3 (ויש, שיהיו בריאים, זה גיל יותר קשה משנתיים!) אם ילדונת בת שלוש רוצה להיות עירומה בבית וזה מה שעוזר לה בגמילה ומצמצם התקפי זעם, אז עם כל הכבוד, בן הכולה-שמונה לא יקבע לי איך להתנהל. אבל זה הבית שלי...

 

[איןאריותכאלה]

אני בדיוק מתלבטת לגבי סוגיית העירום בתוך המשפחה

אצלנו הילדים יכולים לראות אותי עירומה (מתלבשת), אבל אני מתקלחת רק עם הבנות, ואת בעלי הבנות לא יראו ערום (הגדולה בת 6.5) מקסימום עם תחתונים, והוא מתקלח רק עם הבן (תכף בן חמש). האחים בהחלט רואים אחד את השני עירומים, אבל הלבוש המינימלי ביותר בבית הוא תחתונים. איך זה אצלכן? מה דעתכן לגבי עירום בתוך המשפחה?

 

[שושן בשם אחר]

אני חושבת שיש הבדל בין עירום של ההורים לבין עירום של הילדים

בעיני אחים ממין שונה יכולים לראות זה את זה ערומים עד שמתחיל גיל ההתבגרות וגם אז, ההימנעות צריכה לבוא מהם ולא כאיסור ממני. מספיק לי לאסור על חשיפת הגוף בפני זרים. בכלל נראה לי שהאיסור הבריא יותר הוא איסור על חשיפת הגוף שלהם ולא על ראיית גופם של אחרים. אתה אחראי על הגוף שלך ואתה בוחר בפני מי לחשוף אותו. אם מישהו אחר בוחר לחשוף את גופו זאת החלטה שלו. אסור ללטוש עיניים כי זה לא מנומס אבל זה לא שעשית משהו רע אם ראית, במקרה. אני מקווה שאני מצליחה להבהיר את ההסבר.
כך זה הגיוני שיראו אנשים אחרים עירומים במקלחות וכך זה הגיוני שיראו מדי פעם אותנו ההורים בעירום, בסיטואציה מתאימה, למשל אם נכנסים לי לחדר כשאני מתלבשת או מתקלחת. את הבנים שלי גם לימדתי להגיד סליחה ולצאת. כי קורה בחיים שאתה נכנס לאנשהו ורואה משהו שאתה לא אמור. זה לא סוף העולם.
בסופו של דבר אני מאמינה שעירום זה עניין טבעי ובריא. אני חושבת שאין שום דבר רע בעירום מזדמן ותואם-סיטואציה ואני סומכת על הילדים שלי שכשהעירום שלי יביך אותם הם ילמדו להתרחק מהסיטואציות שבהן הם צפויים להיתקל בי ערומה.
לגבי לבוש בבית לנו אין בעיה גורפת כזאת אבל אני לא הייתי מרשה להסתובב בבית עירום לאורך זמן מטעמי נקיון בעיקר. הם לא תמיד מנגבים טוב ולא בא לי על כתמי הפרשות על הריהוט.

אם לא היתה הבעיה הפרקטית לא היה מפריע לי אם הם רוצים להסתובב בבית עירומים. הם ילדים. נוח וטבעי להם. שיהנו.

 

[איןאריותכאלה]

אנחנו בראש דומה

אני זוכרת מהילדות שלי, סביב גיל 6 אני חושבת, שנכנסתי לאבא למקלחת וכמה זה היה מביך לראות. האמצעי נוטה להוריד תחתונים ולנפנף בציוד בימים האחרונים תוך שהוא נקרע מצחוק. אנחנו אומרים שזה לא מנומס ולא מאפשרים עירום מלא. כמובן הסברנו המון על הפרטיות של הגוף - במראה ובמגע. הגדולים כבר מתביישים מבני גילם, ומחליפים בגדים בצנעה במסגרות ואני רואה שזה מנגנון שמתפתח באופן טבעי.

 

[דאינאריס]

אין בזה שום דבר טבעי, זאת הבנייה חברתית.

 

[הייבי]

אצלנו

הגדול בן 4 עדיין יכול לראות אותי עירומה אם אני מתקלחת או מתלבשת. הלבוש המינימלי ברחבי הבית הוא תחתונים. עירום הוא רשאי להיות באמבטיה או בחדר שלו. חשבנו שנכון לתת גם את החדר כמרחב פרטי שמותר להיות בו עירומים כדי לא להגביל רק לאמבטיה וליצור קונוטציה של בושה. כאילו עירום זה משהו לא טבעי ומוגבל רק למצב אין ברירה כשמתקלחים. אני מניחה אם היו לי גם בנות בחדר מעורב היינו משנים/מתאימים את הכלל הזה.

 

[Ani15]

גם אצלי בן שמונה לא יקבע את ההתנהלות

אבל זה טרום גיל ההתבגרות וביחד עם המון תשומת לב חברתית (הם מגיעים מביה"ס עם רעיונות חבל"ז שמגיעים מהדינמיקה החברתית) - לא אתפלא אם זה מפריע לו ומטריד אותו, במיוחד אם חברים שלו מגיעים, ולא הייתי מזלזלת בצורך שלו בהתחשבות.

 

[Devil il love]

תודה על התשובות

 

[אורים כהורים]

נשמע שלילדה רצונות חזקים

את כותבת שאת צריכה להיות ה"רעה", אני חושבת שאפשר להמשיך לעשות את אותם הדברים ודווקא להיות ה"טובה" ולתמוך בה רגשית בזמן שהיא מתנגדת , למשל "אני יודעת שאת שונאת לXXX , אז אני אשתדל לעשות את זה כמה שיותר מהר / בצורה שיותר נעימה לך / אשתדל להקל עלייך ב... וכן הלאה במילים שלך. כלומר, יש דברים שבאמת אין ברירה וצריך לעשות אבל כשהילד מרגיש מההורה שהוא מבין אותו ורוצה להקל עליו אז אותה חוויה שחייבים לעשות, נחווית באופן שונה לגמרי, גם אם עדיין יש צעקות ובכי (כי בכל זאת זה נורא ואיום

). אז לגבי העירום מול האח - אולי אפשר להציע עירום בזמנים מסויימים? במקומות מסויימים? אולי אפשר להבין מול האח מה בדיוק מציק לו ולנסות לגשר שם? לגבי המשפחה - לא תמיד אפשרי לשנות את בני המשפחה.... זה לעיתים דורש הרבה מאוד אנרגיות וגם אז זה לא מספק... מאחר ואת כותבת שהיא בטיפולה של הסבתא אז גם אין אפשרות "לשמור" עליה רק בתקופת הגמילה, אז אולי אפשר להגיע איתם להסכמה מה הם כן מסוגלים לתרום לטובת העניין? ולסמוך על הילדה שלכם שגם אם מתוך אילוץ יהיה איזשהו חוסר עקביות , היא תצליח בסופו של דבר , גם אם ייקח יותר זמן.