בת 3 מפחדת מאוד מליצן ימי הולדת והצגות

[שרון הרוש1]

בת 3 מפחדת מאוד מליצן ימי הולדת והצגות

היי עינת, מה שלומך? הבת שלי בת 3 עוד חודש, לאחרונה יש המון ימי הולדת של חברים וילדים מהגן והיא ממש מפחדת היא לא רוצה ללכת ותמיד שואלת אם יהיה ליצן , גם אם אני אומרת לה שלא יהיה ליצן אז היא פשוט בוחרת לא לקחת את הסיכון ומעדיפה לא ללכת. הרגע חזרתי איתה באמצע יום הולדת כי היה ליצן (לא ידעתי והבטחתי לה שלא יהיה...טעות נוראית שלי) היא צרחה שם צרחות איומות עצמה עיניים ואפילו מבחוץ מהחלון היא לא היתה מוכנה להיסתכל היא היתה ממש היסטרית. אני אומרת לה תמיד שאני איתה ואני שומרת עליה אפילו שהיא מפחדת ושהיא ילדה גדולה וגיבורה וזה לא עוזר ולא מרגיע אותה. אותו דבר היא עושה לי בהצגות ילדים היא פשוט מפחדת מהסאונד העצום שיש בהופעות ליצן ובהצגות. אני יודעת שהיא ילדה קצת פחדנית באופן כללי ומה גם שלפני חודשיים היא ניבהלה מבובת אדם של טיגר שניסה להתקרב אליה והבהיל אותה מאוד.אני ממש רוצה שהיא תהנה מהדברים הכיפיים האלה של הילדים וממש כואב לי שהיא לא. שאלתי: איך להתנהג איתה כשהיא לא רוצה ללכת מלכתחילה, האם לשכנע אותה? ואם כבר הלכנו מה לעשות כשהיא מפחדת האם לוותר ולחזור הביתה? ובאופן כללי האם כדאי להמשיך לחשוף אותה לדברים האלה או שלקחת פסק זמן? סליחה על האורך מצפה מאוד לתשובתך שרון

 

[עינת גבע]

חשיפה הדרגתית ....

שלום שרון, אני חושבת שפסק זמן הוא רעיון טוב. מה עושים בינתיים? אחרי כשלושה שבועות של פסק זמן תוכלי להתחיל לחשוף אותה בהדרגה לליצנים בצורה יצירתית. למשל, תלכו יחד לחנות וקנו חוברת עם ציורי ליצנים, קני חוברת צביעה של ליצנים ותני לה לצבוע, הזמיני אותה למשחק מול המראה תתאפרו שתיכן בכל מיני צבעים, בכל מיני "תחפושות" וגם של ליצן, היא תהיה ליצן את תהיי ליצן, תרקדו יחד. הרעיון לקרב אותה לאט ומרחוק לליצנים. מה דעתך? עינת

 

[שרון הרוש1]

היי עינת,

תודה, ניסיתי זאת והיא לא ממש משתפת פעולה גם כשהיא רואה תמונה או ציור של ליצן היא אומרת.."אני מפחדת" מה גם שהיא נבהלת מהסאונד בהצגות ומופעי ליצנות. היא ממש היסטרית . יום שבת יש לנו כרטיסים להצגה (כבר עברו שבועים מאז שהיינו בהצגה הקודמת שאגב היתה הראשונה שלה) וחוץ מזה אני לא ממש יכולה לעשות הפסקה כי יש תקופה של ימי הולדת בגן ויש לפעמים ליצנים אז היא פשוט צמודה לגננת כל הזמן ובכלל לא נהנית. יכול להיות שאני לא משרה לה מספיק בטחון והיא לא סומכת עליי? איך לעשור לה בגן? ואיך להגיב לה שהיא אומרת כל הזמן שהיא מפחדת? שוב תודה מראש, שרון

 

[עינת גבע]

השערה והדרכה

שרון שלום רב, ברשותך אני מנסה לשער. יום בהיר אחד הילדה נבהלה מליצן ואמרה "אני מפחדת", האמירה הזו הניבה (באופן טבעי) התיחסות של מבוגר אחד הצרכים הפסיכולוגיים הבסיסיים של אדם הוא להרגיש התיחסות אישית. ילדים מתנהגים ואומרים כל מיני דברים. חלקם מקבלים התיחסות ואחרים לא. את אלה שמקבלים התיחסות הם בודקים שוב. כמו נסיינים שזורקים בלוני ניסוי. ו... הפלא ופלא עובד. כלומר מפעיל את הגדולים ומביא אותם אלי. אני אומרת "מפחדת " והם מתגייסים. גיליתי יופי של כפתור. בהתיחסות (הלא מודעת) שלנו אנחנו משתפים פעולה עם "בלוני הניסוי". בקיצור, הילדה שלך למדה שכדאי לפחד מליצנים. הארה: ילד שמתאמן בדפוס התנהגות מסויים מנכס אותו לאישיותו. כלומר, ילד שנבהל, אך לא באמת פוחד, רוכש את הפחד תוך כדי ניסוי ותהיה . מתאמן בו הופך אותו לחלק ממנו. הווה אומר, היום היא באמת חווה פחד) מה עושים? מגלים הבנה ואמפאטיה. יחד עם זאת משדרים שדר חד משמעי: " אני סומכת עלייך שתתגברי כמו שהתגברת על...." את כותבת :" יכול להיות שאני לא משרה לה מספיק בטחון והיא לא סומכת עליי?" ואני עונה : כאשר את תסמכי עליה היא תסמוך על עצמה. גלי על את אומץ ליבה בתחומים אחרים. בקשר לגן, השאירי את התריטוריה לגננת וסמכי על הצוות ועל ביתך שהם יסתדרו. כשהיא אומרת שהיא מפחדת תעני לה :"אני סומכת עלייך שתתגברי" נראה לך? עינת.

 

[שרון הרוש1]

אני ינסה ויעדכן אותך אחרי ההצגה ..תודה רבה!!!

 

[עינת גבע]

שרון יקרה

המלצתי לעת עתה לא לקחת אותה להצגות עינת

 

[שרון הרוש1]

הפסקה של 3 שבועות?!

הבנת מדברייך הפסקה של 3 שבועות - כבר עברו 3 שבועות מההצגה הקודמת הכנתי אותה בהתאם לדברייך (סומכת עלייך וכו..) יש לי תחושה טובה הפעם. אני מקווה שיהיה בסדר, בכל מקרה אני יעדכן עוד כמה שעות.

 

[survivorrr]

מה אתם רוצים ממנה???!!! כל האפרוחית בת 3.

לא רוצה ליצן? לא צריך. למה היא חייבת לאהוב ליצן? כי ככה נוח לנו? ילדים נרתעים מהמון דברים. מהים, מבריכה, מאנשים זרים (דבר טוב בפני עצמו לגיל מאוחר יותר), מחיות כאלה ואחרות, ממפלצות מתחת למיטה ועוד ידם נטויה. מה אתם מתרגשים? עד גיל 8 זה יעבור לה. ואם לא - אז עד בת-מצוה - בטוח. זה אצל כל ילד, זה חלק מהתפתחות של ילד. דייייי. הצילווווו. מה קרה לכם? למה ילדה בגילה חייבת להתנהג לפי התוכניות שלנו? רדו ממנה. היא לא יודעת למחות בשפתכם אז אני עושה את זה במקומה. תנו לה לנשום. אל תעמדו לה עם סטופר על הראש ולוח שנה ביד. קישטה כולכם. זו אפרוחית בסך הכל. מה אתם רוצים ממנה?!

 

[שרון הרוש1]

כל אמא מגיבה אחרת, אני לא חושבת כמוך!!

 

[survivorrr]

נכון. אז מי ידבר בשם הילדה? אמא שלה לא רוצה.

אז עשיתי את זה במקומה. את חושבת אחרת? זו ילדה שלך ואחריות שלך. זכותך גם "לכסח" אותה. לדחוף לה ליצן בכח. אז מה עשית בזה? למה אין מי שיקשיב לפחדים של הילדה ויתחשב? זה לא מגיע לה? איזה קשר את בונה כאן ביניכן? תני לי לספר לך משהו. כשהייתי נשוי והחוצפנית שקראה לעצמה אישתי התנהגה כפי שהתנהגה - אמא שלי הזהירה אותה שבהתנהגות הזו היא תפסיד את הילדות. תשובתה היתה "אני לא אפסיד שום דבר". טעות גדולה. ענקית. היא הפסידה ועוד איך. אחרי הגירושין הבחירה הושארה להן. הן לא בחרו בה. יודעת למה? כי הן ידעו שהקשבה הן תקבלנה רק ממני. כך היה וכך יהיה. גם אם אין בסיס להרגשתן - הן תזכינה להתחשבות כי בהרגשות ורגשות אין נכון ולא נכון. אין צודק ולא צודק. זה מה שהיא מרגישה ועלינו - המבוגרים - לקבל את זה כנתון ולהתחשב בזה. אל תשכחי שגם לך וגם לי יש מחשבות ורגשות שלא תמיד תואמות את המציאות או את מה שצריך להיות. בכל זאת אנחנו רוצים שיתחשבו בהרגשות שלנו. אז למה הילדה לא תזכה לכך? חבל. אני מצטער בשבילה. הרי בעוד כמה זמן הכל יעלם כולל הפחדים מהליצן. רק ההרגשה הרעה של קונפליקט תישאר טבועה בה לנצח. חבל. גם אני זוכר להורי הרבה דברים. לא אומר, אבל זוכר. את זה אי אפשר לשנות לעולם (והם לא הורים כל כך גרועים אבל גם הם עשו שטויות גדולות).

 

[שרון הרוש1]

תגובתי לך:

הרשה לי להגיב לך: אין אף אחד בעולם שמכיר את הילדה שלי כמוני , בדיוק כמו שרק אתה מכיר את שלך הכי טוב. הדברים שנכתבים והעצות שמתקבלות כאן הן בדרך כלל עצות כלליות כי אף אחד לא מכיר את הילדים ב100%. אני אעשה הכל כדי שבתי תגדל להיות ילדה עם בטחון, בטחון עצמי ובכלל שתדע להנות מכל העולמות להחשף ולהסתקרן מכל דבר. אין לי מושג איזה גירושין עברת ואיזה אישה אישה היתה לך אבל אני יודעת לדאוג לבת. ואם בחרתי להתיעץ כאן אם אשת מקצוע (אשר ענתה לעשות הפסקה ולחשוף אותה בהדרגה לנושא) אני כמובן שאבחר בעצתה המקצועית. וזאת הדרך שאלך איתה תוך כדי התחשבות מוחלטת ומתן תשומת לב ענק לרצונות של ביתי. אז אל נא תשפוט אותי בתור אמא בגלל הנישואין הכושלים שלך. לתשומת לבך. המשך יום טוב.