JonJon1983
New member
בת 3.5 אלימה כלפי חברים בגן
היי,
בת 3.5, בת ראשונה ויחידה בינתיים. ילדה מאד אינטליגנטית וחדה. יודעת להתבטא מילולית יפה מאד ולרוב ילדה רגועה.
אתמול קיבלתי טלפון מהגננת וזו לא הפעם הראשונה שהיא פונה אליי בנושא, שהבת שלי מגיבה באלימות לחברים שלה בגן.
אתמול לדוגמה, תוך שעה היא הצליחה לנשוך ילדה אחת, לדחוף ילדה אחרת ולצבוט עוד ילד.... יום לפני כן היא כנראה נשכה ילדה עד כדי כך שהאבא של אותה ילדה הגיע בבוקר להתלונן.
העניין הוא שבכל פעם שאחד הילדים מגיע בוכה לגננת כי היא הרביצה לו, הגננת מרחיקה אותה מהחברים ל-5 דקות ונוזפת בה וזה ממש לא מזיז לילדה. גם הגננת וגם המפעילה של הצהרון שהיא חברה טובה במקרה מציינות שהתגובה שלה לנזיפה או לעונש היא פשוט אדישות מוחלטת. היא לא בוכה, לא מתווכחת ולא מתעצבנת, פשוט מסתכלת להן בעיניים, הולכת לבד לשבת בצד וכשמאשרים לה חוזרת לחברים ומבקשת סליחה (ברור לכולנו שבקשת הסליחה בגיל הזה היא רק לשם האמירה וריצוי המבוגר, ובכל זאת...) ואחרי כמה דקות שוב מרביצה.
ברור שאנחנו לא משתמשים באלימות בבית, אנחנו כן לפעמים צועקים (אחד על השני או עליה..... כולנו בני אדם) אבל בחיים לא הרמנו יד. להפך, יש לנו כלב וחתולה ואנחנו מנסים ללמד אותה חמלה ואהבת החי דרכם.
אין לנו מושג למה היא נוהגת בכזו אלימות וכשאנחנו מנסים לדבר איתה על זה היא פשוט נסגרת ואומרת לנו "די. אני לא רוצה לדבר על זה" ומשנה נושא. אנחנו יודעים שיש לה איזשהו ניתוק חברתי בגן, יש לה חברה אחת ממש טובה והשאר פחות. הם לא מזמינים אותה אליהם (אנחנו גרים במושב וכל יום אחרי הגן יש "תחלופת ילדים" בין הבתים) והיא לא מבקשת להזמין אף אחד מלבד אותה חברה.
יתרה מכך, בפעם הקודמת שהיא הייתה כל כך אלימה בגן למשך כמה ימים, הייתה סיטואציה בה היינו אצל אחת הילדות בבית במקרה (היינו צריכים להפגש עם ההורים שלה) והילדה אמרה לבת שלי בפניה שהיא לא רוצה שהיא תבוא אליה כי היא מרביצה. ציפינו שזה יעשה איזשהו רושם שישפיע על הבת שלנו שתבין את חומרת המעשים שלה... אבל זה לא ממש החזיק.
כתבתי הרבה, אנחנו די מתוסכלים והגננת כאילו פונה אלינו לעצה כשבפועל, אין לנו מושג כבר איך לגשת.
נשמח לקבל עצה טובה
היי,
בת 3.5, בת ראשונה ויחידה בינתיים. ילדה מאד אינטליגנטית וחדה. יודעת להתבטא מילולית יפה מאד ולרוב ילדה רגועה.
אתמול קיבלתי טלפון מהגננת וזו לא הפעם הראשונה שהיא פונה אליי בנושא, שהבת שלי מגיבה באלימות לחברים שלה בגן.
אתמול לדוגמה, תוך שעה היא הצליחה לנשוך ילדה אחת, לדחוף ילדה אחרת ולצבוט עוד ילד.... יום לפני כן היא כנראה נשכה ילדה עד כדי כך שהאבא של אותה ילדה הגיע בבוקר להתלונן.
העניין הוא שבכל פעם שאחד הילדים מגיע בוכה לגננת כי היא הרביצה לו, הגננת מרחיקה אותה מהחברים ל-5 דקות ונוזפת בה וזה ממש לא מזיז לילדה. גם הגננת וגם המפעילה של הצהרון שהיא חברה טובה במקרה מציינות שהתגובה שלה לנזיפה או לעונש היא פשוט אדישות מוחלטת. היא לא בוכה, לא מתווכחת ולא מתעצבנת, פשוט מסתכלת להן בעיניים, הולכת לבד לשבת בצד וכשמאשרים לה חוזרת לחברים ומבקשת סליחה (ברור לכולנו שבקשת הסליחה בגיל הזה היא רק לשם האמירה וריצוי המבוגר, ובכל זאת...) ואחרי כמה דקות שוב מרביצה.
ברור שאנחנו לא משתמשים באלימות בבית, אנחנו כן לפעמים צועקים (אחד על השני או עליה..... כולנו בני אדם) אבל בחיים לא הרמנו יד. להפך, יש לנו כלב וחתולה ואנחנו מנסים ללמד אותה חמלה ואהבת החי דרכם.
אין לנו מושג למה היא נוהגת בכזו אלימות וכשאנחנו מנסים לדבר איתה על זה היא פשוט נסגרת ואומרת לנו "די. אני לא רוצה לדבר על זה" ומשנה נושא. אנחנו יודעים שיש לה איזשהו ניתוק חברתי בגן, יש לה חברה אחת ממש טובה והשאר פחות. הם לא מזמינים אותה אליהם (אנחנו גרים במושב וכל יום אחרי הגן יש "תחלופת ילדים" בין הבתים) והיא לא מבקשת להזמין אף אחד מלבד אותה חברה.
יתרה מכך, בפעם הקודמת שהיא הייתה כל כך אלימה בגן למשך כמה ימים, הייתה סיטואציה בה היינו אצל אחת הילדות בבית במקרה (היינו צריכים להפגש עם ההורים שלה) והילדה אמרה לבת שלי בפניה שהיא לא רוצה שהיא תבוא אליה כי היא מרביצה. ציפינו שזה יעשה איזשהו רושם שישפיע על הבת שלנו שתבין את חומרת המעשים שלה... אבל זה לא ממש החזיק.
כתבתי הרבה, אנחנו די מתוסכלים והגננת כאילו פונה אלינו לעצה כשבפועל, אין לנו מושג כבר איך לגשת.
נשמח לקבל עצה טובה