בת 3
לדנה שלום,ברצוני להתייעץ לגבי התנהגותה של בתי בת השלוש ושלושה חודשים שהיא בתי הבכורה.בתי מזה כחודש וחצי מאוד כעוסה,בוכה ללא הפסקה מהרגע שהיא חוזרת מהגן מתעקשת ומסרבת לעשות כמעט שום דבר ממה שמבקשים ממנה.לא רוצה להוריד נעליים כשחוזרים מהגן לא רוצה לחפוף את השיער,לא רוצה לחגור חגורת בטיחות באוטו כל דבר בסיסי שאני מבקשת ממנה הופך להיות סאגה שלמה של צעקות,התנגדויות,אני מנסה להסיח את דעתה בהמון דרכים אך ללא הועיל אני מרגישה שהיא שואבת ממני המון המון כוחות ,ושאני מתקשה מאוד להתמודד עם התקפי הזעם שלה ובעיקר עם הבכי האינסופי וההתנגדויות.
יש לציין שלפני חמישה חודשים ילדתי ויש לי עוד בת.הגדולה מתייחסת אליה מאוד יפה מחבקת אותה,עוזרת לנו רבות בטיפול בה,מביאה לה צעצעויעים....מאז שהקטנה נולדה ללא ספק יש רגרסיה ברצון שלה להיות עם המוצץ,רוצה שארים אותה על הידיים אך אנחנו משתדלים עלעמוד על שלנו ומאפשרים לה להיות עם המוצץ רק בזמן השינה נקודה זו מעוררת המון בעיות,בכי אינסופי... היא כל הזמן אומרת שהיא עייפה כדי לקבל את המוצץ
בגן מדווחים כי מתנהגת נפלא ואין בעיות מיוחדות הראויות לציון...הבעיות מתחילות ברגע שאנחנו יוצאות מהגן/גינה אחרי הגן לכיוון הבית אני עדיין בחופשת לידה והקטנה תמיד איתי כשאני מוציאה אותה מהגן ...אני מבינה שכנראה יש פה עניין של קנאה והוצאת כעס תסכול כלפי אך אני מרגישה ממש חוסר אונים,מבינה שהילדה במצוקה כלשהי אך לא מדברת עליה במילים וההתנהגות הופכת להיות קשה מאוד ואינני יודעת כיצד לעזור לה ולי
אודה מאוד על העזרה
לדנה שלום,ברצוני להתייעץ לגבי התנהגותה של בתי בת השלוש ושלושה חודשים שהיא בתי הבכורה.בתי מזה כחודש וחצי מאוד כעוסה,בוכה ללא הפסקה מהרגע שהיא חוזרת מהגן מתעקשת ומסרבת לעשות כמעט שום דבר ממה שמבקשים ממנה.לא רוצה להוריד נעליים כשחוזרים מהגן לא רוצה לחפוף את השיער,לא רוצה לחגור חגורת בטיחות באוטו כל דבר בסיסי שאני מבקשת ממנה הופך להיות סאגה שלמה של צעקות,התנגדויות,אני מנסה להסיח את דעתה בהמון דרכים אך ללא הועיל אני מרגישה שהיא שואבת ממני המון המון כוחות ,ושאני מתקשה מאוד להתמודד עם התקפי הזעם שלה ובעיקר עם הבכי האינסופי וההתנגדויות.
יש לציין שלפני חמישה חודשים ילדתי ויש לי עוד בת.הגדולה מתייחסת אליה מאוד יפה מחבקת אותה,עוזרת לנו רבות בטיפול בה,מביאה לה צעצעויעים....מאז שהקטנה נולדה ללא ספק יש רגרסיה ברצון שלה להיות עם המוצץ,רוצה שארים אותה על הידיים אך אנחנו משתדלים עלעמוד על שלנו ומאפשרים לה להיות עם המוצץ רק בזמן השינה נקודה זו מעוררת המון בעיות,בכי אינסופי... היא כל הזמן אומרת שהיא עייפה כדי לקבל את המוצץ
בגן מדווחים כי מתנהגת נפלא ואין בעיות מיוחדות הראויות לציון...הבעיות מתחילות ברגע שאנחנו יוצאות מהגן/גינה אחרי הגן לכיוון הבית אני עדיין בחופשת לידה והקטנה תמיד איתי כשאני מוציאה אותה מהגן ...אני מבינה שכנראה יש פה עניין של קנאה והוצאת כעס תסכול כלפי אך אני מרגישה ממש חוסר אונים,מבינה שהילדה במצוקה כלשהי אך לא מדברת עליה במילים וההתנהגות הופכת להיות קשה מאוד ואינני יודעת כיצד לעזור לה ולי
אודה מאוד על העזרה
