בת 33 שמאוהבת בבן 21 ../images/Emo99.gif
אני בת 33 שאינה רוצה לעשות ילדים (ומי שזה מעצבן אותו נא לחסוך ממני את הקילוסים והגידופים). במשך 3 השנים האחרונות אין לי חבר. התחילו איתי בחורים צעירים ממני, ובד"כ אני דוחה את זה על הסף או לא ממשיכה עם זה, כי אני יודעת שבגילאים צעירים לא ניתן להתחייב. בימים האחרונים קרה לי דבר מאד מפתיע. פגשתי בעבודה בן של אחד העובדים, שהתחיל מצידו לפלרטט איתי. נוצרה חברות גלויה מאד די מהר, ובלי להיות מוכנה, התאהבתי קשות. כשאני אומרת קשות, אני מתכוונת לזה. אני בוכה הרבה כי אני נורא רוצה להמשיך את זה אבל מצד שני מודעת לבעייתיות של זה. יש הרבה דברים שאמורים להפריע לנו, כמו אבא שלו למשל, שלא כ"כ ישמח בקשר כזה, וכמו זה שבעצם הבחור הצעיר הוא חסר ניסיון זוגי לחלוטין, ואינו יכול לתת לי את המחוייבות שאני זקוקה לה (רגשית). אני מרגישה מאד לבד בתוך הדבר הזה. אשמח לתגובותיכם והשתתפותכם בצערי.
אני בת 33 שאינה רוצה לעשות ילדים (ומי שזה מעצבן אותו נא לחסוך ממני את הקילוסים והגידופים). במשך 3 השנים האחרונות אין לי חבר. התחילו איתי בחורים צעירים ממני, ובד"כ אני דוחה את זה על הסף או לא ממשיכה עם זה, כי אני יודעת שבגילאים צעירים לא ניתן להתחייב. בימים האחרונים קרה לי דבר מאד מפתיע. פגשתי בעבודה בן של אחד העובדים, שהתחיל מצידו לפלרטט איתי. נוצרה חברות גלויה מאד די מהר, ובלי להיות מוכנה, התאהבתי קשות. כשאני אומרת קשות, אני מתכוונת לזה. אני בוכה הרבה כי אני נורא רוצה להמשיך את זה אבל מצד שני מודעת לבעייתיות של זה. יש הרבה דברים שאמורים להפריע לנו, כמו אבא שלו למשל, שלא כ"כ ישמח בקשר כזה, וכמו זה שבעצם הבחור הצעיר הוא חסר ניסיון זוגי לחלוטין, ואינו יכול לתת לי את המחוייבות שאני זקוקה לה (רגשית). אני מרגישה מאד לבד בתוך הדבר הזה. אשמח לתגובותיכם והשתתפותכם בצערי.