בת 4.5 שנים - חרדתית???
שלום,
יש לי ילדה בת ארבע וחצי - מאוד בוגרת, אחראית. לדעתי גם מאוד רגישה. באמת ילדה נהדרת
לאחרונה היא מתעוררת כל לילה בבכי או לקראת בכי - אומרת שחלמה חלום רע. אני כמובן מחבקת, מנשקת, מעודדת.
תהליך ההשכבה - גם בלילה וגם בערב לפני השינה - הוא ארוך - רוצה לשתות, רוצה סיפור, רוצה שיר ועוד שיר. מתחילה לספר סיפורים - החדר מסריח, יש קקי של יונים/חתולים בחדר וכהנה וכהנה.....
בנוסף - כשאני יוצאת מהפריים שלה בבית - היא מתחילה לצעוק -אמא איפה את? אמא הלכת?. היא מבקשת לא לסגור דלתות - גם אם יש איתה באותו חדר 20 אנשים
יש עוד כמה מצבים שהיא מתלוננת על כאבים באיזורים מסוימים - זה פחת לאחרונה כי אני התחלתי קצת יותר להקדיש לה זמן וסבלנות
- יותר ממקודם
כמה דברים שקרו בשנה האחרונה שמצאתי שאולי יכולים להשפיע על המצב הנוכחי;
1. לפני חודש וחצי בעלי ואני יצאנו לחופשה בת 10 ימים. כמובן שעשינו הכנה ארוכה מראש. היא נשארה עם סבתא שנמצאת בסביבתה יום יום. הלו"ז שלה היה מאוד עמוס וכמובן דיברנו איתה גם בטלפון וגם בסקייפ. באותה תקופה היא לא בכתה, וסה"כ גם בגן וגם אמא שלי סיכמו תקופה שעברה עליה בקלות.
2. לפני שנה היא נכנסה למעלית והמעלית נסגרה והחלה לעלות כשהיא לבד בתוכה. לקח כ- 5 דקות עד שמצאנו אותה באחת הקומות.
3. נולדה לה אחות לפני 8 חודשים. היא מתייחסת אליה נהדר ומראה הרבה אהבה ודאגה. היתה פעם אחת שהיא אמרה לי: "אמא זה בסדר אם את אוהבת יותר את אלה"...
ופעם אחרת היא אמרה אחרי שהסברתי לה משהו ברצינות - "אמא אני מרגישה שאת אוהבת את אלה יותר ממני"
אני מרגישה פעם ראשונה אובדת עצות. מה אני אמורה לעשות כדי לעזור לה - אני מרגישה שהיא באיזושהי מצוקה רגשית? איך לדבר איתה? מה לומר לה? אולי משחקים מסוימים/ספרים? אולי לגשת לפסיכולוג?
תודה
שלום,
יש לי ילדה בת ארבע וחצי - מאוד בוגרת, אחראית. לדעתי גם מאוד רגישה. באמת ילדה נהדרת
לאחרונה היא מתעוררת כל לילה בבכי או לקראת בכי - אומרת שחלמה חלום רע. אני כמובן מחבקת, מנשקת, מעודדת.
תהליך ההשכבה - גם בלילה וגם בערב לפני השינה - הוא ארוך - רוצה לשתות, רוצה סיפור, רוצה שיר ועוד שיר. מתחילה לספר סיפורים - החדר מסריח, יש קקי של יונים/חתולים בחדר וכהנה וכהנה.....
בנוסף - כשאני יוצאת מהפריים שלה בבית - היא מתחילה לצעוק -אמא איפה את? אמא הלכת?. היא מבקשת לא לסגור דלתות - גם אם יש איתה באותו חדר 20 אנשים
יש עוד כמה מצבים שהיא מתלוננת על כאבים באיזורים מסוימים - זה פחת לאחרונה כי אני התחלתי קצת יותר להקדיש לה זמן וסבלנות
כמה דברים שקרו בשנה האחרונה שמצאתי שאולי יכולים להשפיע על המצב הנוכחי;
1. לפני חודש וחצי בעלי ואני יצאנו לחופשה בת 10 ימים. כמובן שעשינו הכנה ארוכה מראש. היא נשארה עם סבתא שנמצאת בסביבתה יום יום. הלו"ז שלה היה מאוד עמוס וכמובן דיברנו איתה גם בטלפון וגם בסקייפ. באותה תקופה היא לא בכתה, וסה"כ גם בגן וגם אמא שלי סיכמו תקופה שעברה עליה בקלות.
2. לפני שנה היא נכנסה למעלית והמעלית נסגרה והחלה לעלות כשהיא לבד בתוכה. לקח כ- 5 דקות עד שמצאנו אותה באחת הקומות.
3. נולדה לה אחות לפני 8 חודשים. היא מתייחסת אליה נהדר ומראה הרבה אהבה ודאגה. היתה פעם אחת שהיא אמרה לי: "אמא זה בסדר אם את אוהבת יותר את אלה"...
ופעם אחרת היא אמרה אחרי שהסברתי לה משהו ברצינות - "אמא אני מרגישה שאת אוהבת את אלה יותר ממני"
אני מרגישה פעם ראשונה אובדת עצות. מה אני אמורה לעשות כדי לעזור לה - אני מרגישה שהיא באיזושהי מצוקה רגשית? איך לדבר איתה? מה לומר לה? אולי משחקים מסוימים/ספרים? אולי לגשת לפסיכולוג?
תודה