הי
ברור שלא כולם זוחלים על שש
גם לא כולם משחקים בכדור
וגם לא כולם אוהבים נדנדות
וגם לא כולם שוחים או רוכבים על אופניים
 
 
אבל:
אם קיים בגוף פוטנציאל אז בדרך כלל הוא רוצה להתממש ומנסיוני תינוק שממש את הפוטנציאל שלו מרוצה מאד וזה משפיע גם על הביטחון העצמי וכמובן על יכולות של תנועה במרחב כמו למשל טיפוס במדרגות שהוא קל יותר בזחילת שש.
 
אני חושבת שעיקר חילוקי הדעות שלנו הוא במשפט האחרון שלך
בעיניי הכי כייף זה לממש את הפוטנציאל ובעינייך כייף להישאר בזחילה המוכרת
 
מכיוון שאני עובדת עם תינוקות בצורה כייפית שמרגישה כמו משחק אז הגישה שלי היא שאתגרי תנועה ומיצוי הפוטנציאל היא הדבר הכי מספק ונעים בעולם.
 
ומכיוון שכבר פתחנו בדיון המעניין הזה אני אגיד שיש לזה כנראה שורשם עמוקים יותר גם ביחס של המטפל עצמו לגוף ולתנועה שלו.
אני מעולם לא ראיתי בשיעור התעמלות כמטלה או תרגול שרק מחכים שיסתיים אלא להפך תמיד ראיתי בזה כייף אדיר וזו גם הגישה שאני מעבירה להורים ולתינוקות.
 
מעבר לזחילה שהיא בונוס יותר חשוב לי שילד ירגיש טוב ונעים בתוך הגוף שלו
שיוכל לסמוך עליו
ולהנות ממנו
 
 
זו על קצה המזלג הגישה האישית שלי