ילדים לפני הפגישה הראשונה
מאחר ואני יוצא בשאלה והרבה מזמני אני נמצא בחברת דתיים וכשאני בחברה כזו אני חובש כיפה, אנשים מנסים להכיר לי בנות, שאפילו לא מתחילות להתאים לי. אני לא מבין מה קרה בחודש האחרון, אבל פתאום אני מוצף בהצעות שונות. חלק מההצעות מגיעות מידידי משפחה - כמו חברות של אימי למשל - וחלקן מאנשים שמכירים אותי באופן די שטחי. כל אלו מתכוונים בהצעותיהם למשהו שיוביל לנישואין ולא לחברות וודאי שלא למשהו קל אף מזה. ואני, איזה עניין יש לי להפגש עם בחורה שמחפשת 'בעל' (בכוונה הדגשתי
) כשאין סיכוי שיצא מזה משהו ? זה די מתסכל לעמוד במצבים כאלו. והכי גרוע זה, שכשאני מציג את עצמי ביתר פירוט לפני אלו שפונים אלי בהצעות, הם אומרים לי, 'אולי תשנה את דעתך ?' ומוסיפים 'הבחורה הזו כזו מוצלחת. לא חבל? אולי תשתנה ? רק קצת.....' זה כמו לתת סטייק שומני ועסיסי לחולה לב, או ממתק טעים מתוק ומגרה לחולה סוכר. כן! תודה לכם! באמת תודה!!! תנו לי יותר פרטים על מה שאני מפסיד. זה הרי ממש יגרום לי להיות מאושר עד עמקי נשמתי
* עברתי כבר מספר שינויים בדרך שבה אני מגיב להצעות כאלו. ביום רביעי האחרון התקשרה אלי חברה של אימי שמכירה אותי עוד ממתי שהייתי ילד קטן. ושוב אותו סיפור, היא מציעה לי מישהי שאין שום מצב. ואני בכנות אמרתי לה שאם היא רוצה להכיר לי, כדאי שתדע- שאני לחלוטין איני שומר מצוות וגם איני מתכוון להוליד. וזה הוביל את השיחה למחוזות כאלו, שעדיף שלא התקיימה לכתחילה. אז נכון לעכשיו, אם חברים שלי שמכירים אותי טוב יכירו לי מישהי, סבבא. אבל כל מיני מכרים שלא ממש מכירים אותי ויציעו לי הצעות אני פשוט החלטתי להמנע מלדבר על עצמי. אלא, אשמע מה יש להם לומר וברוב המקרים פשוט אתחמק ואומר שאני אחשוב על כך. כבר נוכחתי שאין תועלת בשיחות האלו. ברור לי שכוונתם טובה. רק שהם לא יודעים איך 'לאכול' אותי ואת דעותי. קשה לי קצת לפרסם את הקטע הזה
