גאוות מוצא
אנו מספרים לזיו על נקודות ההשקה בין בלגיה לקזחסטן, ובמיוחד על היות עיר מולדתה המקום בו אסטרונאט בלגי נחת בו. זיו אוהבת את הסיפור מאוד, וכאשר מצאתי פרטים על אסארונאט בלגי שכללו את תאריך הולדתה, היא בכלל הייתה מאושרת.
בשנה האחרונה אנו יודעים שהיא בטוחה מספיק עם העולם כדי לחלוק את המידע עם ילדים (נבחרים) אחרים, ואנו שומעים על האכזבות כאשר אין הם מאמינים לה. במיוחד שמענו את האכזבה בקיץ, כאשר לא האמינו לה שהיא באה מקזחסטן, או אפילו שקזחסטן קיימת בכלל.
לאחר שבשבועות האחרונים שמענו מדי פעם על אכזבות, ניצלנו את יום ההורים לפני חופש/ת החורף כדי להביא למורה תדפיס על האסטרונאט הבלגי עם פרטים הכוללים את יום הולדתה של זיו ואת עיר הולדתה. עשינו זאת מבלי להתייעץ איתה, מכיוון שחששנו כי ביישנותה תגרום לה למנוע זאת מאיתנו, אך חשנו שהיא מוכנה לכך.
יום ההורים נערך יום לפני החופשה, ולמחרתו יש עוד יום לימודים אחד, בו נערכות בעיקר פעילויות כלליות ולא לימודים ממש. לזיו סיפרנו על השיחה עם המורה, כדי שתהיה מוכנה. כאשר באתי לאסוף אותה בסוף היום, זיו ניסתה לטעון שהמורה שכחה לדבר על הנושא, אך מהר מאוד היא שינתה את הסיפור. לאורך כל סוף השבוע שמענו חוויות מקוטעות.
- קזחסטן גדולה הרבה יותר מבלגיה. הרבה יותר! מי שחושב שקזחסטן היא מקום קטן ונידח, צריך להביט במפת העולם ולהווכח כי הוא זה שחי במקום קטן (בלגיה).
- המורה שכחה לציין את יום ההולדת, אז זיו הזכירה לה.
- כולם הסתכלו על זיו כשהמורה סיפרה, אבל זיו כהרגלה התביישה, אז היא התחבאה מאחורי השולחן שלה.
יאמר לזכות המורה של זיו שהיא רגישה לילדים, ולא לחצה יותר מדי, כדי לא להביך את זיו עוד יותר, ולגרום לה להתכנס בשבלולה.
בטחונה העצמי של זיו בכיתה כלפי מורתה הולך ונצבר. לפני שבועיים היא אפילו העזה בקש מהמורה להביא את הציור שהוצג בתערוכה בחוג לציור. היא עשתה זאת בביישנות, בהפסקה, לא ליד ילדים אחרים, אך היא עשתה זאת! ואפילו הביאה את הציור למחרת, הניחה למורה להציג אותו בפני הכיתה וקיבלה מחיאות כפיים. משהו שעד לא מזמן היה בלתי ניתן להעלות על הדעת.
אנו מספרים לזיו על נקודות ההשקה בין בלגיה לקזחסטן, ובמיוחד על היות עיר מולדתה המקום בו אסטרונאט בלגי נחת בו. זיו אוהבת את הסיפור מאוד, וכאשר מצאתי פרטים על אסארונאט בלגי שכללו את תאריך הולדתה, היא בכלל הייתה מאושרת.
בשנה האחרונה אנו יודעים שהיא בטוחה מספיק עם העולם כדי לחלוק את המידע עם ילדים (נבחרים) אחרים, ואנו שומעים על האכזבות כאשר אין הם מאמינים לה. במיוחד שמענו את האכזבה בקיץ, כאשר לא האמינו לה שהיא באה מקזחסטן, או אפילו שקזחסטן קיימת בכלל.
לאחר שבשבועות האחרונים שמענו מדי פעם על אכזבות, ניצלנו את יום ההורים לפני חופש/ת החורף כדי להביא למורה תדפיס על האסטרונאט הבלגי עם פרטים הכוללים את יום הולדתה של זיו ואת עיר הולדתה. עשינו זאת מבלי להתייעץ איתה, מכיוון שחששנו כי ביישנותה תגרום לה למנוע זאת מאיתנו, אך חשנו שהיא מוכנה לכך.
יום ההורים נערך יום לפני החופשה, ולמחרתו יש עוד יום לימודים אחד, בו נערכות בעיקר פעילויות כלליות ולא לימודים ממש. לזיו סיפרנו על השיחה עם המורה, כדי שתהיה מוכנה. כאשר באתי לאסוף אותה בסוף היום, זיו ניסתה לטעון שהמורה שכחה לדבר על הנושא, אך מהר מאוד היא שינתה את הסיפור. לאורך כל סוף השבוע שמענו חוויות מקוטעות.
- קזחסטן גדולה הרבה יותר מבלגיה. הרבה יותר! מי שחושב שקזחסטן היא מקום קטן ונידח, צריך להביט במפת העולם ולהווכח כי הוא זה שחי במקום קטן (בלגיה).
- המורה שכחה לציין את יום ההולדת, אז זיו הזכירה לה.
- כולם הסתכלו על זיו כשהמורה סיפרה, אבל זיו כהרגלה התביישה, אז היא התחבאה מאחורי השולחן שלה.
יאמר לזכות המורה של זיו שהיא רגישה לילדים, ולא לחצה יותר מדי, כדי לא להביך את זיו עוד יותר, ולגרום לה להתכנס בשבלולה.
בטחונה העצמי של זיו בכיתה כלפי מורתה הולך ונצבר. לפני שבועיים היא אפילו העזה בקש מהמורה להביא את הציור שהוצג בתערוכה בחוג לציור. היא עשתה זאת בביישנות, בהפסקה, לא ליד ילדים אחרים, אך היא עשתה זאת! ואפילו הביאה את הציור למחרת, הניחה למורה להציג אותו בפני הכיתה וקיבלה מחיאות כפיים. משהו שעד לא מזמן היה בלתי ניתן להעלות על הדעת.