גאותי היחידה, אני הנכדה של...
אני אדם פשוט והיא אשה פשוטה, הסבתא שלי, הסבתא שהכי אהבתי בעולם, הסבתא שהכי אוהב לעולמים, היום שלושים יום מאז נפטרה והיום תהיה האזכרה, ביקשו ממני אמא ואבא ללכת ולתת ארוחת צהריים מלאה לבית הקשיש באזור מגורי לשם היתה סבתא נוהגת ללכת מידי יום כפעילות יום יומית, כמובן שכך עשיתי, ארזתי עם אמא את כל המנות ויצאתי לדרך, התרגשתי, וקצת כאבתי, התרגשתי כי תארתי לעצמי ששם אני אפגוש את החברות של סבתא שהם מלאי זכרונות לא פחות מהחברות שלי היום, רק שאני צעירה הרבה יותר מסבתא, ואני אהיה להיות גאה ולהגיד להם ``אני הנכדה של...`` וכאבתי, כאבתי על כך שלא יצא לי לבקר את סבתא במועדונית הזו. סבתא היתה עושה לי הרבה עבודות יד מהמועדונית ואותם אני שומרת ונוצרת אצלי לעולמים. סבתא היתה חולה, וסבתא מתה לפני חודש, קשה לי להאמין שהיא לא איתנו, זו סבתא מיוחדת במינה, אני יודעת שכל אחד חושב שהסבתא שלו היא הכי מיוחדת, אבל היא באמת אצילת נפש, לעולם לא מקטרת ורק עושה ושואלת לשלום הנכדים. נכנסתי למועדונית בבית הקשיש, והם הסתכלו עלי כי אני צעירה מאוד ולא מתאימה למקום, והיו לי בידיים הרבה דברים, הם שאלו אותי מי אני, ואני אמרתי שאני ``הנכדה של...`` והם התחילו לספר לי שהם מתגעגעים המון לסבתא שלי, וקשה להם בלעדיה, שהיא היתה האור של המועדון, הם לא יודעים עד כמה אני יודעת את זה. עד שסבתא נפטרה חשבתי על כל אלה שיכולים להגיד ``אני הילדה של...`` או ``אני האחות של...`` וכו` וכו` רק שלי לא היה אדם מפורסם שאוכל להתגאות ולהגיד שאני קרוב אליו, והנה היום כאשר סבתא לא איתי, אני גאה לאמר בפני כל ש``אני הנכדה של...``. מוקדש לסבתא ז``ל הטובה בעולם מהנכדה שלך....שמתגעגעת הרבה הרבה מאוד אליך.
אני אדם פשוט והיא אשה פשוטה, הסבתא שלי, הסבתא שהכי אהבתי בעולם, הסבתא שהכי אוהב לעולמים, היום שלושים יום מאז נפטרה והיום תהיה האזכרה, ביקשו ממני אמא ואבא ללכת ולתת ארוחת צהריים מלאה לבית הקשיש באזור מגורי לשם היתה סבתא נוהגת ללכת מידי יום כפעילות יום יומית, כמובן שכך עשיתי, ארזתי עם אמא את כל המנות ויצאתי לדרך, התרגשתי, וקצת כאבתי, התרגשתי כי תארתי לעצמי ששם אני אפגוש את החברות של סבתא שהם מלאי זכרונות לא פחות מהחברות שלי היום, רק שאני צעירה הרבה יותר מסבתא, ואני אהיה להיות גאה ולהגיד להם ``אני הנכדה של...`` וכאבתי, כאבתי על כך שלא יצא לי לבקר את סבתא במועדונית הזו. סבתא היתה עושה לי הרבה עבודות יד מהמועדונית ואותם אני שומרת ונוצרת אצלי לעולמים. סבתא היתה חולה, וסבתא מתה לפני חודש, קשה לי להאמין שהיא לא איתנו, זו סבתא מיוחדת במינה, אני יודעת שכל אחד חושב שהסבתא שלו היא הכי מיוחדת, אבל היא באמת אצילת נפש, לעולם לא מקטרת ורק עושה ושואלת לשלום הנכדים. נכנסתי למועדונית בבית הקשיש, והם הסתכלו עלי כי אני צעירה מאוד ולא מתאימה למקום, והיו לי בידיים הרבה דברים, הם שאלו אותי מי אני, ואני אמרתי שאני ``הנכדה של...`` והם התחילו לספר לי שהם מתגעגעים המון לסבתא שלי, וקשה להם בלעדיה, שהיא היתה האור של המועדון, הם לא יודעים עד כמה אני יודעת את זה. עד שסבתא נפטרה חשבתי על כל אלה שיכולים להגיד ``אני הילדה של...`` או ``אני האחות של...`` וכו` וכו` רק שלי לא היה אדם מפורסם שאוכל להתגאות ולהגיד שאני קרוב אליו, והנה היום כאשר סבתא לא איתי, אני גאה לאמר בפני כל ש``אני הנכדה של...``. מוקדש לסבתא ז``ל הטובה בעולם מהנכדה שלך....שמתגעגעת הרבה הרבה מאוד אליך.
