ג'אז ביום קיץ...

Jflyaway

New member
ג'אז ביום קיץ...

נדמה לי שכבר המלצתי בעבר על הסרט הזה, אולי בקטנה.
JAZZ ON A SUMMERS DAY הוא סרט תיעודי (ללא מילים תודה לאל) של צלם הפורטרטים והאופנה המפורסם BERT STERN (ראו ערך צילומי מריעלין מונרו המפורסמים) שמתעד את פסטיבל הג'אז בניופורט ב 1958, שהיא אגב גם השנה ה"שווה" ביותר בתולדות הג'אז המודרני... לפי דעתו של עבדכם הנאמן כמובן, בואו נאמר ש 1958 בג'אז-מודרני, זה כמו 1968 ברוק קלאסי.

מדובר ביצירה קולנועית שהאייכויות הצילומיות שלה מופלאות, לא רק של ההופעות, גם של כל מה שמסביב ושל דמויות בקהל. ולאוהבי ג'אז שלא תקועים רק על ניפנופים באלבום אחד של קולטריין, אלו הפתוחים למוסיקה טובה, אתם תיהנו מכל שנייה ! יש פה הופעות מדהימות של כוכבי ג'אז של סוף הפיפטיז, בעיקר אני רוצה לציין הופעה נהדרת של ANITA ODAY הסטייליסטית, ושל ההרכב הפצצתי בכיכובו של GERRY MULLIGAN ועוד ועוד.....

בקטע שלפניכם, שזו בעצם סצנת הפתיחה של הסרט, ניתן לראות ולשמוע את JIMMY GIUFFRE , מוסיקאי מחונן, זכה להערכה עצומה בסצנה של הג'אז המודרני בשנות החמישים, מחלוצי האונט-גארד של הג'אז (אם כי לא בקטע הזה ממש), ובמשך תקופה קצרה היה גם מנציגי תנועת ה THIRD STREAM MUSIC שהושפעה מאוד ממוסיקה קלאסית, בעיקר מהצרפתים האימפרסיוניסטים כמו ראוול, דביוסי, פורה, וסאטי... לא מוכר בארץ כמובן, וזה גם לא מפתיע כי חלק נכבד המוסיקאים המעודנים מהסוג שלו לא פופלארים בארצנו, וחבל, מוסיקאים כמו הפסנתרן הגאוני MAL WALDRON או כמו נגן הסופרנו-סקסופון והקלרינט סטיב לייסי שפלירטט עם גבולות הג'אז, חדשנים שהקדימו את זמנם אך התרחקו מפופוליזם, הבראנג'ה , ומאמירות מוסיקליות בוטות .

הקטע של הטריו של GIUFFRE מדיטטיבי כזה, שימו לב גם לתפקיד הנפלא של נגן הטרומבון BOB BROOKEMYER . ל א ל פ ס פ ס
 

Jflyaway

New member
ואם כבר.... מודולו 1000 בוא פה !

הנה אהוב ליבך ART BLAKEY, זה שצרבת לי פעם 26 דיסקים שלו...

והקטע Moanin' שכתב הפסנתרן של בלייקי BOBBY TIMMONS שכתב אגב את רוב הסטנדרטים היותר טובים של בלייקי והמסנג'רז. ( לא להתבלבל עם MOANIN של מינגוס... זה קטע אחר). וזה גם אחד מקטעי הג'אז האהובים עלי בכלל.
הנגנים פה כולם פצצתיים, כולם שחורים משחור וגנובים מהתחת גם אם הם נראים לכם לבושים בקפידה ומתץלבשים יפה... זה היה העידן של הסטלנים האמיתיים. הבולטים שבין הנגנים הנפלאים: LEE MORGAN שמתאפיין בדרך כלל בחוצפה-מוסיקלית ווירטואוזיות, ו BENNY GOLSON הרך, המלודי, שאיפה שלא תשים אותו הוא ירגיע את העניינים, ולפעמים הטנור שלו נשמע כמעט כמו באריטון
 

ozitex

New member
Newport 1974

ייזכר בהיסטוריה של הג'אז הישראלי כאירוע מכונן. בשנה זו, שנתיים לאחר שהפסטיבל עבר מרוד איילנד לניו יורק, הופיעה בו להקת הפלטינה בהופעה היסטורית.

הנה קטע וידאו מאותו פסטיבל, של קאנונבול אדרלי , מעולה בפני עצמו. לא מצאתי שום זכר תיעודי להופעתה של הפלטינה באותו פסטיבל וחבל.
 

Jflyaway

New member
תודה. קטע של מונק. קאוור של אדרלי

ג'ורג' דיוק, מי שניגן תקופה עם זאפה (ROXY AND ELSWHERE) גונב ההצגה בסולו מצויין
 
ג'ימי ג'פרי

זה סה"כ ג'אז של אשכנזים. אני אוהב אותו, אבל הוא מיוחד מאוד, סוג של שילוב בין ביל אוונס למוזיקאי קלאסי צרפתי מסוף המאה ה-19, תחילת המאה ה-20. באופן טבעי, מירב תשומת הלב הולכת לקולטריינים, מינגוסים, דייויסים וקולמנים של העולם, וזה ככה לא רק בארץ.
 

Jflyaway

New member
אשכנזים ופראענקים זה פאסה

מוסיקה טובה ראוי שתגיע לאזניים של אלו המחפשים אותה. כל היתר חרטא. חוצמזה גם ART PEPPER היה לבן, לך תקשיב לו ותישבע שאתה לא שומע שחור
 

ozitex

New member
מודולו

תגיד יש מצב במסגרת החפריות תמצא איזה וידאו של הפלטינה?
 
למעלה