מגהתחת ידידי, הפשקויל המתועב הזה
אשר כתמי טלפי כותבו המגואלים המשוקצים והמזוהמים פזורים על כולו, יחד עם נתזי רוק מעורבים שאריות מזון מרקיבות מיום אתמול הנושרות מן התותבות במעמקי לועו תוסס הקצף מזויותיו, אינו אלא תשובה של איזה רב מופרע, לקונטרס של דעת-אמת. אין לי דבר עם דעת-אמת ולכן אין פשקויל מטונף מגעיל ומסואב זה נוגע לי. ולעניננו: על פי הכתוב בתלמוד (ראש השנה כה, א), ר´ גמליאל אמר "כך מקובלני מבית אבי אבא: אין חידושה של לבנה
פחותה מעשרים ותשעה יום ומחצה (-שתים עשרה שעות), ושני שלישי שעה, ושבעים ושלשה חלקים". שים לב, "אין חדושה
פחותה מ...", הוא אומר. נכון? מה פרוש "לא
פחותה"? "לא
פחותה" פרושה כמו המספר הזה, או למעלה ממנו. נכון? אולם, שים לב, לזאת. כתוצאה מהשפעה של השמש, קים שנוי משמעותי במשכי המולדים. במהלך המאה העשרים והמאה העשרים ואחת נעו וינועו המולדים
ממינימום 29 יום, 6 שעות, 35 דקות, ועד למכסימום של 29 יום, 19 שעות, 55 דקות. משמע, ר´ גמליאל טועה בגדול!!! מקור הטעות הוא שלא שם לב ר´ גמליאל בזמן שהעתיק מ- Meton כי Meton מציין את הממוצע, ובהתהדרו בנוצות לא לו, עלה לו מפלס השתן וגאה עד כי הציף לו את הקורטקס הסרבראלי. "ושדייק הרמב"ם באורך השנה האמתי עד 1/5 שניה(!)" הוכח!!! ציין לי מה אורך השנה על פי הרמב"ם והיבן זה כתוב. אני _יודע_ מה הערך האמיתי של אורך השנה.