גבולות
כשפגשתי מתאמנים בעבר עם קושי עם גבולות, ראיתי שזה שיעור עבורי. כאשר פתרתי את השיעור שלי עם גבולות, והרגשתי שלמה לפעול במפגשים באופן חופשי, מבלי לרצות, מבלי להתאמץ, אז: (1) פתאום לא באו אלי מתאמנים עם קושי בגבולות.
(2) "הדרך לשים גבולות" היא כבר טבעית. זה יוצא טבעי, זה לא משהו מיוחד. פשוט ממקדת את האדם האחר. אני יכולה לרשום לך דרכים למקד, אבל לטעמי זה יפגע בלמידה שלך. בכל תחום יש את התוצאה הרצויה. ויש את הדרך להגשימה. זה שני דברים שונים ורוב האנשים מבלבלים ביניהם. תדעי מה את רוצה להגשים (התוצאה הרצויה). תראי אותה בדמיונך. ואז הדרך להגשים זאת תבוא. ללא מאמץ. יש המון דרכים להגשים את התוצאה הזאת. הבסיס זה לראות מה את רוצה, להיות שלמה עם עצמך, ואז להגשים זאת. עכשיו, ספציפית לגבי מה שכתבת, אני מבינה שהמתאמנים מדברים על אחרים. למה הם מדברים על אחרים? האם הם מטילים אשמה על אחרים? האם הם שמים את האחריות על חייהם אצל אחרים? במה זה משרת אותם?