גבולות

גבולות

איך שומרים על מוסר עבודה , על הגבולות בין הבית לעבודה , הריי ההפרעות והפיתויים שאנו נמצאים בבית הם דיי גדולים !!! פתאום טלפון
פתאום המכונה סיימה את הכביסה
פתאום אויש משהו נשרף שם בסיר
או מישהו בדלת ...או הילד
...צועק אמאאאאאאאא
או הבעל
...תגידי איפה שמת לי את הזה של הזה???
 

Kalla

New member
אצלי זה פשוט מאוד.

יש לי דדליינים להגשה. אם לא אגיש בזמן - אני עלולה לאבד לקוחות. לכן אני מכריחה את עצמי להספיק הכל בזמן.
 

Kalla

New member
עם הזמן גם לומדים להעריך נכון

את הזמן. אני כבר יודעת באופן אינטואיטיבי מתי אני חייבת לעבוד עד שיצא עשן כדי להספיק, ומתי אני יכולה להרשות לעצמי לעשות הפסקות ולהיענות לפיתויים.
 

מנורה

New member
משמעת עצמית

הבית הוא מקום עבודה כמו כל מקום החלטה שלי בראש לכן כל הסובבים אותי יודעים שאני בעבודה בזמנים מסוימים וכך מתיחסים כמו כן שמתי לעצמי גבולות כדי לעמוד בלוח זמנים ולא נותנת בגבולות אלו לעשות מה שלא הייתי עושה כשאני לא בבית. מהר מאד כולם מתרגלים. ד"א תמיד מתלבשת ומתאפרת כשנכנסת לעבוד ההרגשה נהדרת לעצמי.
 

bell2002

New member
האמת שזה די פשוט ותלוי רק בנו

אם נלמד להתייחס לעבודה שלנו מהבית כאל עבודה לכל דבר ועניין ונדרוש מבני המשפחה האחרים להתייחס אליה גם ככזו ובכל הכבוד הראוי, הגבולות יוסדרו מיד. הרי אם היית יוצאת מהבית לעבודה, מישהו היה דורש ממך לעשות גם את עבודות הבית? בוודאי שלא. טלפונים שאינם נניח חלק מהעבודה, אפשר בעדינות להסביר למטלפן שאת בדיוק באמצע העבודה וכשתסיימי אותה תתקשרי אליו. כשתתקשרי אליו, תגידי בדרך אגב ששעות העבודה שלך הם מ- עד . בדיוק היום הייתי בקורס יזמות של מט"י, ודיברנו על זה. כדי למזער סיכונים כדאי שלפחות בהתחלה העסק יהיה מהבית, ואם כך הרי שיש לזה הרבה מאוד פיתויים וחסרונות. המנחה, שהיתה מצוינת אגב, הדגישה עד כמה חשוב סדר היום הקבוע, עד כמה חשוב להתלבש בצורה מעוררת כבוד ולהתאפר ממש כמו שהיית עושה כשיצאת לעבוד מחוץ לבית. היא קראה אמנה שנהיה חייבות לחתום עם עצמנו לפני שנתחיל ביזמות והעסק יקום. בשבוע הבא אקבל אותו ואקליד אותו כאן. אני חושבת שמאוד חשוב להבין את הדברים האלה. אם את משתכרת כסף מהעסק שלך שנמצא בבית, מדוע לא תקחי לך עוזרת שתעזור לך בנקיון וכך תהיי פנויה יותר לעסק ולילדים? אחת הבנות בקורס סיפרה שכשהיו לה ילדים מאוד קטנים היא עסקה במוזיקה והעסק שלה היה לימוד מוסיקה בקבוצות קטנות ומוסיקה באומנות. היא חינכה את ילדיה שכשהיא עובדת הם לא מפריעים וכך הם למדו להעסיק את עצמם ולפעמים אפילו נכנסו לשיעורים והקשיבו בשקט. את מי שהיא לא הצליחה לחנך היה את בעלה
, שהיה דופק בדלת ומכניס את ראשו ושואל הכנת אוכל היום? גיהצת לי את החולצה? איפה זה וזה?
בסוף דבריה היא אמרה שלא בגלל זה הם היום גרושים
, אבל בהחלט זה הוביל אותה לתובנות חדשות. בכלל הקורס הזה נותן כל-כך הרבה כלים ליזמית זעירה שכל אחת ששוקלת לפתוח עסק עצמאי, חייבת לעשות את הקורס הזה. שיהיה לילה טוב. כל-כך נהניתי היום, ממש מלטף לי את הנשמה, הקורס הזה.
 
בל קבלי ../images/Emo45.gif

ושמחה מאוד שאת כל כך נהנת מהקורס עד כדי, כמו שאת אומרת "מלטף לי את הנשמה". מאחלת לך המון המון הצלחה
 

רותם111

New member
אני חייבת להודות שאני ממש לא מצליחה

אין לי גבולות ולמרות שאני עובדת מהבית כבר יותר משנתיים, לא הצלחתי להציב אותם. כיום זו מלחמה אבודה (לפחות עד שרון יתחיל ללכת למעון).
 

bell2002

New member
רותם, את מקבלת לקוחות בפיגמה?

את מעיזה להניק את רון בשעת ייעוץ או פגישה עם לקוח? הגבולות יכולים להיות מאוד גמישים מבחינת הזמנים (לפי הזמנים שמתאימים לך), מה שאסור לחלטר בו זה היחס שלך כלפי עבודתך. אם ללקוח נוח בשעות הערב ולך נוח גם אז למה לא? ואם רון ישן בבוקר ומוח לך להפגש ליעוץ עם לקוח אז למה לא? הגבולות של העסק שלך הם אלה שצריכים להיות קבועים, לא הזמנים. ואגב, יש לי חולשה לשם רותם
לביתי האמצעית קראתי רותם. ואנו קוראים לה בשם חיבה לולה-בובולולה (היא בת כמעט 5).
 

רותם111

New member
כבר קרה כמה פעמים שלקוח נאלץ

להחזיק את רון על הידיים כדי שאוכל לטפל בתיק שלו. זה לפעמים מאוד מביך אבל תודה לאל עד עכשיו אף אחד לא עזב בגלל זה. המביך הוא שלקוחות שמתקשרים שואלים בעדינות אם אפשר לדבר עכשיו בגלל שהם יודעים שאני עם התינוק בבית. כבר קרה שאבא שלי ענה לטלפון במקומי ואמר שאני לא יכולה לדבר עכשיו כי אני מניקה. זה היה מאוד מביך כי היה מדובר בלקוח חשוב.
 

bell2002

New member
שהלקוחות נהנו להחזיק את רון

ומזלך שאביך היה במקום לעזור לך. אבל זו תקופה והיא עוברת. רון יגדל ותוכלי לסדר גבולות ברורים. אגב, בקורס במט"י הדגש היה מאוד מאוד חזק על יצירת גבולות וזמני עבודה ברורים.
 

אהובה.א

New member
נגעת בנקודה רגישה לאללה....

אני מנסה לעשות סוויץ' ולאמר לעצמי שהעבודה זה בכל בו והבית זה למשפחה אבל לא תמיד זה ניתן. לעיתים , בשבת , אני עושה טלפונים הקשורים לעבודה. ובחופשות? הפלפון לא מש ממני. והוא פעיל יחסית. אבל זאת האחריות שיש לי כלפי מקום העבודה שלי ואין מה לעשות. ואת זה משפחתי יודעת. אני לא נקראת וורקוהוליט כי אני מקדישה כמה שעות ביום לילדיי , אבל גם כשאני איתם - הראש בעבודה בגלל דאגות היום יום. היו תקופות שהעבודה היתה מגיעה אליי הביתה בשעות הערב והלילה. שעה 11 בלילה היה דבר רגיל לעבוד. היום זה כבר לא כך. היום , נשמתי נתונה למשפחתי כי אין חשוב יותר ממשפחה. למרות שכמו שאמרתי "אמא מאושרת = כל הבית מאושר". ואני מאושרת במקום עבודתי.
 
למעלה