גברים לעומת שנים בעניין הבעת רגשות

[שלומית272]

גברים לעומת שנים בעניין הבעת רגשות

הי לכולם
שאלה לי אליכם- האם זאת קלישאה שגברים מביעים רגשות פחות מנשים וגם אם אכן זה המצב האם זה לא אומר שאין להם רגשות?
אני יודעת ומאמינה שבן זוגי אוהב אותי, דואג לי ושאני חשובה לו אבל הוא לעומתי לא מביע רגשות (הבעה במילים או בכתיבה).
במגע הוא מביע רגשות טוב מאוד
אני יכולה לכתוב לו מכתב ולשפוך את הלב והוא במכתב יהיה יותר קצר, עניני ופחות יביע רגשות ממני.
האם עלי לקחת זאת כדבר טבעי ולא לחשוב שמה הוא לא מרגיש כלפי את מה שאני חשה כלפיו, כלומר אין זה אומר שהוא פחות אוהב אותי או שאני פחות חשובה לו וכד....
אגב- למה ההבדל הזה בין הגברים לנשים?זה אבולוציוני? נרכש? נלמד?..... למה זה ככה?

תודה מראש

 

[Berethor]

זה "סטריאוטיפ" שיש לו בסיס במציאות

גברים פחות רגשנים ביחס לנשים כקבוצה, לטוב ולרע, בדומה לזה שנשים פחות מיניות מגברים כקבוצה, חלק מזה ככל הנראה ביולוגי, למרות שעם רגשות זה יותר קשה לדעת מאשר עם מיניות, וחלק מזה הוא חברתי, כי מגברים גם מצופה לא להיות רגשנים מדי. בכל אופן אני לא רואה שום דבר מפתיע בכך שבן זוג שלך קצר, ענייני ופחות יביע רגשות ממך. במגע יותר פשוט לו להביע רגשות, כי אובכן סביר להניח שבכל מקרה הוא נהנה יותר ממגע מאשר ממילים ומכתבים. לפחות הוא כנה, יש גברים שאת חושבת שהם רגשניים או רגישים אבל בעצם הם מזייפים רגשות. עדיף שתקבלי את זה שזה דבר נפוץ ורגיל לחלוטין בקרב גברים, אל תשפטי אותו לפי סטנדרטים של אישה, כי הוא לא אישה.

[URL]http://tvtropes.org/pmwiki/pmwiki.php/Main/SensitiveGuyAndManlyMan[/URL]

http://tvtropes.org/pmwiki/pmwiki.php/Main/EmotionSuppression

 

[ommerl]

יש שני נושאים שגלומים בשאלה המרכזית שלך:

אני אתחיל בנושא החשוב יותר בשאלה שלך כי הוא נוגע לשניכם ישירות ולדינמיקה ביניכם:
לכל אחד יש סגנון תפיסה והבעה אחר. הסגנון שלך הוא כנראה מאוד מילולי והסגנון שלו הוא כנראה מאוד תחושתי (זה לא אומר שהוא לא יודע לדבר וזה לא אומר שאת לא יודעת לחוש מגע... זה רק נטייה להשתמש יותר בחוש כזה או אחר. בערוץ תקשורת כזה או אחר).

תחשבי על זה ככה: הוא מצטיין בהבעת רגש במגע ואת מצטיינת בהבעת רגש במילים. המגע בשבילו זה כמו המילים בשבילך.
אגב, אם הוא מביע רגש דרך מגע סימן שהוא מרגיש...

זה לא אומר שהוא אוהב אותך יותר או פחות ממה שאת אוהבת אותו. יותר מזה- לדעתי אי אפשר להשוות בין אהבה לאהבה. אני חושב שהחוויה הפנימית של אהבה כל כך שונה מאדם לאדם שפשוט לא ניתן להשוות.

מה שחשוב זה- עד כמה את מרגישה אהובה. זה מה שמעניין.

יש שתי דרכים להתמודד עם זה, אגב. אם עצם ההבנה שיש לכל אחד סגנון חושי פותרת את הבעיה- מצוין. ספרי לו על זה ושניכם תבינו אחד את השניה טוב יותר.
אם למרות ההבנה הזאת זה גורם לך להרגיש פחות אהובה את יכולה לספר לו על זה ואולי הוא ינסה להביע יותר רגש במילים. תלוי בך, בו, ועד כמה אתם במצב של לבקש דברים מהסוג הזה אחת מהשני.


לגבי הנושא השני ששאלת עליו: לדעתי התרבות היא זו שלוחצת על גברים לא להביע רגש בצורה גלויה. זה כמובן לא אומר שגברים פחות מרגישים... אין בן אדם שלא מרגיש! זה פשוט עניין של התנהגות גלויה מקובלת ולא מקובלת תרבותית.
התרבות נרכשת במסרים שמפנימים מגיל צעיר בלי שאפילו שמים לב- בסיפורים עממיים, בטלוויזיה, בתהליכים חברתיים. יש מעיין מסר כללי בתרבות שלנו שהרגש מערפל את ההיגיון והיגיון נחשב לדבר מאוד גברי בתרבות שלנו בעוד שהבעת רגש נחשבת מאוד נשית בתרבות שלנו.
רק לאחרונה המסר הזה התחיל להתערער עם הצמיחה של התחום של אינטליגנציה רגשית. יחד עם זאת, לראייה- בקורס "אינטליגנציה רגשית" שעשיתי במהלך התואר היו רק נשים (חוץ ממני)!

 

[רואה 6 6]

באופן כללי החברה מכתיבה מילדות את אופי הביטוי.

ילדים צעירים נוהגים דומה. מבטאים רגשותיהם באותן דרכים ללא קשר למגדר אך בשלב מסוים נשללת במידה כזו או אחרת הזכות לבטא רגש בחופשיות מבנים, וחוזרת בבגרות אך חלקי.
בנוסף, יש הבדלים בערוצי הביטוי,שיש להם היבט ביולוגי. לנשים יש העדפה לפעילות תקשורתית,שפתית מקרבת יותר מגברים ואכן,מוחן של נשים נמצא מפותח יותר באזורים העושים שימוש בשפה ותקשורת.
אך ביטוי רגשי הוא תלוי אינטרקציה זוגית גם כן,ומתעצם ונחלש כתגובה לזולת.
השאלה שלי,האם יש בעיה מהותית שאותה את מנסה לפתור בעזרת מבט כללי זה או רצון פשוט לדון בהבדלים?

 

[A לוןA]

זאת ועוד

מחקרים הראו שאישה ממוצעת אומרת 21 אלף מילים ליום.
גבר ממוצע- כ7000.
אנחנו מדברים פחות, ומחוברתים לא להראות רגשות. נער שמחצין רגשות זוכה לכינויי גנאי מהחברה, הטלת ספק ב"גבריותו" ועוד כהנה.
כמאמר השיר "יש לו דרכים משלו לומר לך שהוא אוהב"

 

[Skar FaSe]

פסיולוגי-ביולוגי-ֿ

לדוגמא גברים לא בוכים -
בחורות בוכות - משחררות זה סוג של טרפיה

 

[פרפרי אהבה]

עניין של אופי-יש אנשים שקל להם להביע עצמם מילולית

ויש אנשים שקל להם יותר לבטא את עצמם במגע.
את יודעת שהוא אוהב אותך-גם אם הוא לא מתאר את זה במכתב בן 20 עמודים והעיקר זה שביומיום טוב לך ונעים איתו.
אני תמיד התלוננתי על בעלי שהוא לא רומנטי כי לא עשה לי מחוות רומנטיות כמו בסרטים, לקח לי זמן אבל התבגרתי והתחלתי יותר לראות את מה שקורה ביומיום וגיליתי שהוא הרבה יותר רומנטי ממה שחשבתי-פשוט צריך להיפתח לדברים ולנסות להסתכל עליהם בדרך אחרת.

 

[מיצי קפיצי המדהימה]

אין קשר

לעובדת היותו גבר.
יש בני אדם שנוטים להביע רגשות בצורה פתוחה יותר ויש פחות.
למרבה האירוניה, אנשים בוחרים בני זוג שהפוכים מהם בעיניין הזה.
תשאלי את עצמך למה התאהבת בו-
האם גבריות בעינייך היא להיות מאוד מאופק רגשית? מחושב ורציונלי? אחד כזה שלא נלחץ ולא מתערער?
אם כן, את פשוט בוחרת את הדינאמיקה הזו.
בהתחלה זה נתפס בעינייך כסקסי, גברי, יציב ונותן ביטחון- ובמהלך הזמן מתגלה הצד השני של תכונת האופי הזו- קושי להביע אהבה.
&nbsp
האם זו דינאמיקה שאת מכירה מהבית? אבא או אמא?

 

[מלאכית בזהב]

ברשותך לא אתרכז בסיבות

אלא אתן לך כלים מעשיים לפתח תקשורת רגשית איתו.

עלייך להיות מאד עדינה ולדבר בקול נינוח רגוע מלטף ואוהב כאשר את פונה אליו ואומרת לו : סימולציה:
את: מה שלומך איך עבר עליך היום?
הוא - היה טוב היה באלאגן עם הבוס אבל הסתדרנו.
את - מה היה
הוא - הוא בא עצבני וצעק עליי אבל הסתדרנו.
את - מה לדעתך גרם לו להיות עצבני
הוא - תשובה
את - ואיך הרגשת שהוא צעק עליך שלא באשמתך
הוא - רע
את - הרגשת חסר אונים?
הוא - לא - כעסתי
את - ואיך הרגשת שהצלחת למצוא פתרון
הוא - טוב
את - טוב כי פחדת שיפטר אותך
הוא - לא .. טוב כי...
את -אז שמחת שמצאתם פתרון והיית גאה בעצמך על היצירתיות שלך, וכי אתה מחבב אותו בסך הכל
הוא - כן

- בקיצור זו עבודה סיזיפית אבל משתלמת
כי בסוף הגבר שלך כן יתקשר ברגשות. וללמד אותו את צריכה בעצמך להכניס מילים של רגשות בתקשורת בינכם מעבר ל- בסדר/ טוב/ רע
סימולציה:,
את - אתה יודע מה אתה גורם לי להרגיש?
הוא - מה
את - כשאתה איתי אני מרגישה בטוחה ושמחה ולא בודדה יש לי מישהו שחולק איתי את החיים.. (בלי לצפות שהוא יגיב באותה רמה של אינטילגנציה רגשית שלך..)
וכשהוא מתאר משהו - כ"טוב" או "רע"
להכניס מילות רגש - "טוב "- הרגשת שמח? הרגשת אהבה? הרגשת גאווה? הרגשת הנאה?
"רע" - הרגשת עצוב? כועס? פוחד? מדוכא? מיואש?

וכשאת מתשאלת עלייך להיות - לא ביקורתית - לא צינית ולא שיפוטית אלא אוהבת, רכה, חומלת ומקבלת..ובעיקר מקשיבה בשקט רב וסבלנית...
ואת יכולה לשאול אותו ככה על הילדות, על משברים בחייו, על סכסוכים גדולים בחייו וכד'.

 

[שלומית272]

תודה רבה על התשובות של כולכם

אתם מקסימים
עזרתם לי מאוד ואני אקח לתשומת ליבי את כל העצות
תודה