" גברעם" אחרי המרתון- רשמים

[יום טוב אוחיון]

" גברעם" אחרי המרתון- רשמים

שבת שלום לחברי הפורום. בדקות אלו חזרתי מהמרתון בקיבוץ: "גברעם". לפי דעתי, היה פחות מוצלח מקודמו. פחות רוקדים, פחות אוירה, פחות מדריכים ויוצרים, ויותר לחות. חיים ועקנין, היה מצויין כהרגלו, דחף, הלהיב, פירגן, ועשה הכל בחינניות, כל הכבוד. הרפרטואר היה מצויין, חדש לצד ישן, נוסטלגיה לצד להיטים. זוגות, מעגלים, דבקות, ושורות. חתך הרוקדים היה מעולה, בני נוער לצד וותיקים ומבוגרים. היו רוקדים, מהמרכז, והרוב מהדרום. הפיק את האירוע: שלמה ממן. אורחים שבכל זאת טרחו והגיעו: רוני סימן טוב, ירון מליחי, שמעון עשור, משאל ברזילי, אבי לוי, איציק סעדה, ויקטור גבאי, קובי מיכאלי, שמעון שוכר, אייל עוזרי, יגאל טריקי, אייל אליהו, ועבדכם הנאמן. (סליחה מראש אם שכחתי מישהוא.) שבת שלום לכולנו. יום טוב.

 

[זקנמוךקרח]

מותר להיות ביקורתי

לפעמים ה"מתיקות" היתירה לא מתאימה

מיד בסיום סעודת ליל השבת עם משפחתי צלצלה ידידה ובקשה שאצטרף אליה לנסיעה למרתון בגברעם. כדי להוריד כמה קלוריות הסכמתי. בדרך הבהירה לי שהיא נוסעת כד לרקוד עם מישהו איתו רקדה בעבר. מאד התאים לי

הגענו לזוגות וכבר שמתי עיני על רוקדת נחמדה כאשר אותה ידידה תפסה אותי, "המטרה" שלה היה כבר עסוק עם מישהי אחרת. איני מתיחס לגורמים מסוג "כח-עליון" כמו לחות, או איכות הרצפה במגרש פתוח (כולנו נעשינו מפונקים בזמן האחרון). לא אביע דעה על סוג הריקודים, משום שאלו העדפותיו של המרקיד, ומי שבא סביר שאוהב סוג ריקודים זה. אבל, לדעתי עשה המרקיד את כל השגיאות האישיות האפשריות. היה נדמה כאילו המרקיד בלע "פטיפון". הוא לא הפסיק להשתמש באגרסיביות במיקרופון שהיה צמוד לפיו. כל הזמן שר כאילו הוא זמר, כשלא שר שיתף אותנו בהגיגיו העמוקים. דפק כל הזמן על הדרבוקה והרעיש עם תוף מרים. הרמקולים היו צעקניים עד כדי כאב אזנים. מישהו צריך להסביר למרקידים מסוגו שהם גורמים נזק לעצמם. מישהו צריך להסביר למרקידים מסוגו שיפסיק לנסות "ליצור אוירה". האוירה נוצרת ע"י הקהל והריקודים (אולי גם סוג הריקודים) וכל מיני קריאות וצהלולים ברמקולים רק מפריעים. כמה וכמה רוקדים ורוקדות שהכרתי עזבו מוקדם את המקום משום שהמרקיד עם כל השטויות שלו עיצבן אותם. לזה בוודאי לא שמת לב, שהרי היית עסוק בהתפעלות מה"כוכבים" שהגיעו. מישהו צריך להסביר למרקיד שהוא אינו "כוכב" הערב. אנשים לא באים בגללו אלא כדי לרקוד עם שירים אהובים וכל דיבור, הרעשה עם דרבוקה או תוף מרים רק מפריעים. ומשהו ליום טוב אוחיון - גם אני ראיתי את המרקידים שהגיעו, את רובם אני מכיר אישית. אבל תאמין לי, הם בכלל לא מעניינים אף אחד. אף אחד לא בא בגלל שמרקיד זה או אחר יגיע. יכול להיות שלמרקידים עצמם (ואתה ביניהם) זה חשוב. אבל את הקהל זה לא מעניין. הקהל (לדעתי) בא לרקוד ולא לצפות ב"כוכב" הרקדות זה או אחר. אני למשל נהנה הרבה יותר לפגוש ידידים וותיקים שלגביך ולגבי יתר הציבור הם אנונימיים לחלוטין. אתה שוכח שאלו ריקודי עם, כלומר הציבור בא לרקוד בעצמו ולא כדי לצפות באיזה "סילבריטי" (במרכאות כפולות ומכופלות). לסיכום - המרקיד שאירגן את המרתון השתדל מאד לתת לציבור הרגשה טובה. אבל מן הראוי שילמד כיצד עושים זאת. משום שכל מאמציו הניבו תוצאה הפוכה.

 

[יום טוב אוחיון]

ביקורתיך, ביקורת בונה היא.

זקנמוךקרח שלום לך. מה אגיד, ומה אומר? כל מילה בסלע. הפטפטת במיקרופון, הייתה רבה עד מאוד. הרמקולים צרחו, וחשבו להתפקע. אבל מה יכולתי לעשות? אני הייתי רק אורח, של שלמה ממן. כשנתבקשתי לעלות ולהרקיד, דבר ראשון הנמכתי את הווליום, ומימלא החלפתי את המדריך שדיבר הרבה, כך שהיה שיפור בהמשך. חיים מדריך מקסים, ואנרגטי. בדרך כלל הוא לא כזה. מבטיח לדבר אתו על זה, הוא גם מאלה שמקבלים ביקורת בונה. עם: " העיסוק עם הכוכבים" אני לא כל כך מסכים איתך, א.חבל שלא באת להגיד שלום, ובו בזמן הביקורת הבונה שלך. ב. כשהצגנו את המדריכים והיוצרים שהגיעו, הריקוד לא נעצר זה היה תוך כדי הזרימה, ובסה"כ נאמר: ברוך הבא ל..... ג.יתכן ואותך לא מעניין, אבל רוב הרוקדים מעונינים לדעת, מי זה היוצר? ואיזה ריקוד הוא עשה. תבדוק את זה. ד.ככל שזה היה תלוי בי, אני כיבדתי כל אורח, כולל הרוקדים, ואף ציינתי איזורי מגורים.( אשדוד, אשקלון, באר שבע, וכו..) ה.השתדלתי להכניס למעגל כל מדריך ויוצר, ואף לשים את רקודיו. אני חושב שזה יפה, בסדר, מפרגן, ונחמד שהרוקדים נהנים, בחברת היוצר באמצע המעגל. כל מה שכתבתי וציינתי, לא בא על חשבון זמן ההרקדה, ונעשה במינימום מלל.( שוב, כשזה היה תלוי בי.). בהחלט שלקחתי את דבריך, כביקורת בונה, ומבטיחך להעבירה לאנשים הרלוונטים, כדי ששנית זה לא יחזור על עצמו. תודה לך על תגובתך. שבוע טוב לך. יום טוב.

 

[האוירון]

"נפילה"

עם כל הכבוד ליום-טוב שאוהב לפרגן

 

[יום טוב אוחיון]

ואמשיך לפרגן, ולו מתוך הערכה לעשיה.