"גברת סקודה,יש לך סירוב"
היא עמדה לפניי בתור לקופה בסופר השכונתי.אין לי מושג מי היא ומה היא.אט אט היא פרקה את תכולת קנייתה ע"ג המסוע.היו שם מוצרי יסוד למכביר,קמח,סוכר,מוצרי ניקיון וכו'.לא ראיתי שם בקבוק יין מבציר 76' או קילו וחצי גבינת קממבר.הכל בסיסי לחלוטין.
היא הגישה את כרטיס האשראי לקופאית. הקופאית מגהצת,מחכה רגעים ספורים,מביטה חליפות על המסך ועל הלקוחה,ואומרת לה במבטא רוסי כבד ובקול מפוהק "גבירתי יש לך סירוב"
ההיא לא ידעה את נפשה מרוב מבוכה.היא הסמיקה עזות עד תנוכי אוזניה.הביטה לכאן ולשם.לא יודעת מה לעשות עם עצמה."אולי תבדקי שוב" היא הפטירה בלחש לקופאית.עוד ב"אולי" לפני ה"תבדקי" היה ניכר שאפילו היא עצמה לא מאמינה שבפעם השניה משהו ישתנה לטובה.משאלת לב שכזו.
היא כבר החלה להשרך אחרונית כדי להחזיר את כל המוצרים למקומם.ליבם הטוב של קונים נוספים שעמדו בסמוך אליה מנעו ממנה את ההשפלה הכואבת הזו,לכל הפחות לפעם הזו.שלושה קונים השתתפו ביניהם במימון הקנייה.
מן הסתם גם אתם הייתם נוהגים כך??אבל רגע,הסיפור לא נגמר.
סיימתי גם אני את הקניה שלי.למרבה הפלא הכרטיס עבר ללא תקלות מיוחדות.יצאתי לחניון והנה בסמוך אליי הגברת המסורבת מטעינה את המוצרים,אותם מוצרים שנרכשו בטוב ליבם של אחרים,לתוך רכב סקודה סופרב חדש ומצוחצח.
נו,גברת סקודה,שאני לא יתהפך עלייך??
הרי ברור לגמרי שאת לא ענייה מרודה.את לכל היותר סובלת,כמו מאות אלפי אזרחים אחרים, מבעיית התנהלות.מה,גם את בעיות ההתנהלות שלך צריכים אחרים לממן,ועוד אחרים שנוסעים ברכבים זולים משלך בעשרות אלפי שקלים??
בשיחת חברים בשבת, הגענו למסקנה שישנם רבבות רבבות של אזרחים מהסוג הזה.יש להם הכנסה סבירה לחלוטין.אבל ההתנהלות,אוי ההתנהלות,איך שהיא הורגת אותם.
אני לא בא להקל חלילה בבעיית יוקר המחיה ובעובדה שישנם מאות אלפי אזרחים שמשתכרים בדי עמל,עובדים בחריצות מבוקר ועד לילה,ועדיין לא גומרים את החודש.אבל העירבוב המוחלט בין שתי סוגי האוכלוסיות-אלה שאין להם כסף ואלה שאין להם ידיים בשביל כסף,מקשה על הרצון ועל היכולת של אחרים לעזור,לעזור איפה שבאמת צריך לעזור.
בפעם הבאה(שלא יקרה)שמישהו יתקע עם התשלום בקופה נצטרך לרדת ולבדוק שאין לו למבורגיני בחנייה.איזו למבורגיני שאיכשהוא כן הצליחה לעבור לו בכרטיס האשראי.
נ.ב.יהודה פוליקר הוריד 40 ק"ג ממשקלו.גם אתם יכולים.
יום טוב לכווווולם.
היא עמדה לפניי בתור לקופה בסופר השכונתי.אין לי מושג מי היא ומה היא.אט אט היא פרקה את תכולת קנייתה ע"ג המסוע.היו שם מוצרי יסוד למכביר,קמח,סוכר,מוצרי ניקיון וכו'.לא ראיתי שם בקבוק יין מבציר 76' או קילו וחצי גבינת קממבר.הכל בסיסי לחלוטין.
היא הגישה את כרטיס האשראי לקופאית. הקופאית מגהצת,מחכה רגעים ספורים,מביטה חליפות על המסך ועל הלקוחה,ואומרת לה במבטא רוסי כבד ובקול מפוהק "גבירתי יש לך סירוב"
ההיא לא ידעה את נפשה מרוב מבוכה.היא הסמיקה עזות עד תנוכי אוזניה.הביטה לכאן ולשם.לא יודעת מה לעשות עם עצמה."אולי תבדקי שוב" היא הפטירה בלחש לקופאית.עוד ב"אולי" לפני ה"תבדקי" היה ניכר שאפילו היא עצמה לא מאמינה שבפעם השניה משהו ישתנה לטובה.משאלת לב שכזו.
היא כבר החלה להשרך אחרונית כדי להחזיר את כל המוצרים למקומם.ליבם הטוב של קונים נוספים שעמדו בסמוך אליה מנעו ממנה את ההשפלה הכואבת הזו,לכל הפחות לפעם הזו.שלושה קונים השתתפו ביניהם במימון הקנייה.
מן הסתם גם אתם הייתם נוהגים כך??אבל רגע,הסיפור לא נגמר.
סיימתי גם אני את הקניה שלי.למרבה הפלא הכרטיס עבר ללא תקלות מיוחדות.יצאתי לחניון והנה בסמוך אליי הגברת המסורבת מטעינה את המוצרים,אותם מוצרים שנרכשו בטוב ליבם של אחרים,לתוך רכב סקודה סופרב חדש ומצוחצח.
נו,גברת סקודה,שאני לא יתהפך עלייך??
הרי ברור לגמרי שאת לא ענייה מרודה.את לכל היותר סובלת,כמו מאות אלפי אזרחים אחרים, מבעיית התנהלות.מה,גם את בעיות ההתנהלות שלך צריכים אחרים לממן,ועוד אחרים שנוסעים ברכבים זולים משלך בעשרות אלפי שקלים??
בשיחת חברים בשבת, הגענו למסקנה שישנם רבבות רבבות של אזרחים מהסוג הזה.יש להם הכנסה סבירה לחלוטין.אבל ההתנהלות,אוי ההתנהלות,איך שהיא הורגת אותם.
אני לא בא להקל חלילה בבעיית יוקר המחיה ובעובדה שישנם מאות אלפי אזרחים שמשתכרים בדי עמל,עובדים בחריצות מבוקר ועד לילה,ועדיין לא גומרים את החודש.אבל העירבוב המוחלט בין שתי סוגי האוכלוסיות-אלה שאין להם כסף ואלה שאין להם ידיים בשביל כסף,מקשה על הרצון ועל היכולת של אחרים לעזור,לעזור איפה שבאמת צריך לעזור.
בפעם הבאה(שלא יקרה)שמישהו יתקע עם התשלום בקופה נצטרך לרדת ולבדוק שאין לו למבורגיני בחנייה.איזו למבורגיני שאיכשהוא כן הצליחה לעבור לו בכרטיס האשראי.
נ.ב.יהודה פוליקר הוריד 40 ק"ג ממשקלו.גם אתם יכולים.
יום טוב לכווווולם.
