גבר ילדותי שלי

גבר ילדותי שלי ../images/Emo66.gif../images/Emo23.gif../images/Emo53.gif

אני וחברי יוצאים כשנה,מאוד אוהבים,וחברים טובים.הוא כל מה שרציתי ואני לא יכולה לתאר את חיי בלעדיו. אני בת 24 וחצי והוא 28. "מן הראוי" שבחור בגילו לא יהיה ילדותי ויתחיל לחיות את חייו ולא יגור עם ההורים ויעבוד לפרנסתו וכל זה,תראו אני לא אומרת שאני בוגרת לחלוטין, גם לי יש שריטות חחח אבל אני כבר רואה אותנו גרים יחד בעתיד הקרוב (למרות שמבחינה כלכלית אין מצב),מתבגרים ביחד,ורואה אותו כאבא לילדיי. עד כדי כך. אבל הוא ממש לא, הוא לא מרגיש צורך לעקור את בית הוריו,כיף לו שמשרתים אותו וקונים לו (הוא סטודנט),אני חושבת על חתונה וילדים והוא לא רואה בזה צורך,"בשביל מה ילדים?".ואילו אצלי בבית כבר מטרידים אותי שאני צריכה לעזוב את הבית ולגור איתו לחיות את החיים שלי כי אני ילדה גדולה ,וללדת את הנכד הראשון בבוא היום(ההורים שלי כבר חושבים על חתונה,ההורים שלו ממש לא נראה לי...). מה אתם אומרים? להשלים עם המצב או לשים את הקלפים על השולחן ולזרז את עניין המגורים המשותפים ? לדבר איתו שיחה פתוחה על העתיד או שזה ירתיע אותו והוא יילחץ? אני יודעת שהוא האחד ואני לא רוצה שהוא יברח. אודה לכם אם תשתפו אותי מנסיונכם האישי
 
קיווי../images/Emo20.gif

אני מבינה את לבטייך, אך את "רק" בת 24, ולא.... בחר בן 28 לא אמור להפסיק להיות ילד. אני לא מכירה אותך, ואינני יודעת מהם דעותייך על גברים, אבל אני רק יודעת שהמון גברים באיזשהו מקום נשארים "ילדים" לנצח. את ממש לא צריכה לזרז אותו לשום דבר, חתונה וקן משפחתי זה משהו שצריך לבוא מרצון ומוכנות, אין שום סיבה שתדחקי בו, וילדים????? יקירתי, לא סתם מביאים ילדים, יתכן שאת מאוד מוכנה לזה - אבל הוא לא! ולמי אכפת מה המשפחה חושבת, משנה מה שאת והוא חושבים. תני לו את הזמן שלו, מי רודף אחרייך?
 
שרלוטה יקרה,

לא הבנת נכון, אני לא מוכנה בשום פנים ואופן להוליד עכשיו ילדים,ממש לא. ספק אם בעוד שנתיים מהיום גם. אני מדברת על כמה שנים מעכשיו,ואיתו. מה גם שהצעד הראשון הוא לגור יחד לפני שמתחתנים ולפני שמביאים ילדים.
 

magenta73

New member
איזה קטע, גם לי יש גבר ילדותי,

העונה לשם אבא... הם תמיד ילדים. תמיד. אבל, במצבו, סטודנט, כלכלית לא יכול לעזוב את הבית, אין לך מה ללחוץ. אני הייתי מודאגת יותר מכל הקטע של "ילדים? מה פתאום"... כי מה תבזבזי עוד כמה שנים טובות על גבר שלא רוצה להתחתן ולא רוצה ילדים... אולי שיחה קטנה ולא מעיקה, לא על יחסינו לאן, אלא משהו גדול יותר, איך אתה רואה את עצמך עוד 10 שנים,תתן לך יותר אינפורמציה. בהצלחה.
 

voguemaster

New member
בתור מישהו שהיה כזה

אני רק יכול להעיד על דבר אחד: הוא פשוט עוד לא נחשף לחיים עצמאיים כמו שצריך. זה בד"כ הופך את הקערה על פיה. כמובן, יש פה מילכוד קל
. אה, יכול להיות שזה גם מעצלנות ואז זה רק מחזק....
 

voguemaster

New member
עד לפני שנה ומשהו

הייתי אדם שאפשר להגיד שהוא מפונק. בין אם זה בדברים שעשו בשבילי (הורים וכד') ובין אם בצורה שחייתי את חיי. מאז שלקחתי את החיים בידיים הגישה שלי השתנתה פלאים. לדוגמא, אם פעם יכלתי לשבת בבית ולגרבץ, לישון 12 שעות ביום ולא לעשות כלום, היום אם אני יושב כמה ימים בבית אני מתחרפן (קרה לי לא מזמן כשעברתי מקום עבודה
). יש עוד כל מיני דברים וגורמים שבגללם הפכתי לעצמאי יותר ואחראי יותר. בכל מקרה, ברגע שהשינוי הזה נעשה, לפחות מבחינתי, קשה לי להבין איך יכלתי לחיות ככה בעבר. ברגע שהקערה נהפכה על פיה, הכל השתנה
 

seeyou

New member
להשלים עם המצב ?../images/Emo7.gif

למה לך? אם את רוצה מערכת יחסים ממוסדת את לא יכולה להתפשר למצב הנוכחי. במיוחד שהוריו הם לצידו. "הילד" מעדיף את המצב בו הוא נמצא ואין לך שום סיכוי בזמן הקרוב שהוא מיוזמתו ויתחיל לחיות את חייו כפי שאת רוצה. יוסי
 
לגור ביחד זה סיסמה יפה

אבל יש גם שיקולים מציאותיים. את אומרת שכלכלית אין מצב שתצאי מהבית, והוא סטודנט כך שאני מניחה שגם הוא לא שופע במיוחד. איך את מתכוונת לממן שכר דירה, תשלומים, אוכל? אני מבינה את הצורך לחיות ביחד ובניפרד מההורים אבל צריך להיות גם מציאותיים.
 
תשובה

בקשר למגורים משותפים ההורים לי אמרו לי במפורש שהם יתמכו בי כלכלית,גם בעניין של חתונה הם מוכנים לשלם כשהמטרה טובה,וכמובן שהם רוצים שאני אצא לחיים זוגיים משלי . מה שלא ידוע לי זה איך ההורים לו יתנהגו,לא נעים לי כי אולי הוא לא רוצה שאני אדע שהם לא יתמכו בו?:-\ תודה לכולכם
 

SIRI41

New member
אם אין לך בעיה לממן את השכירות

לבד בהתחלה עד שהוא יוכל לעזור, אז זה משהו אחר, אז תציעי אבל תלכי כנגד כל הסיכונים והסיכויים. בגדול, לגור ביחד זו חובה ואין ספק.
 

SIRI41

New member
דעתי היא

ראשית אל תלחיצי, כל דבר שתזמי יבוא לך לרעתך במקרה שכזה. שנית, אם הוא לא מוכן קל וחומר שאסור לך ללחוץ עליו, אם יהיו לכם קשיים כלכליים, אין לי ספק כי הוא לא רק יאשים אותך בכך, אלא זו תהיה הסיבה לויכוחים. חוץ מזה אם הוא סטודנט וההורים שלו מאפשרים לו לגור איתם מה רע? תני לו עוד קצת להתבגר. ללכת וללמוד להיות עצמאי זה לא בכך שלוחצים עליך, אלא בכך שאתה לומד. אני למשל עברתי מההורים לגור לבד בגיל 23, כי כך כולם בחברה חשבו שצריך להיות וגם אני רציתי לנסות, אבל עדיין הייתי קשורה למשפחה ומפונקת, ואז בלחץ בן הזוג עברתי, פתאום היה לי כזה קשה, לא יכולתי להתרגל, כי המעבר היה לא מרצוני - גרתי בכל זאת שנתיים עם החבר, היינו מאושרים מאוד אבל הקושי היה בנישואין, ממש בחודש הראשון, המציאות היתה קשה והתגרשנו.
 
מספר דברים לחשוב עליהם ...

אם חבר שלך כל כך ילדותי .. למה לדחוף אותו לגור ביחד ? כדי שאת תהפכי להיות בתפקיד הפיליפינית ? למה ? כדי שתעשי,תבשלי,תנקי, ו.. הכל עבורו ? בלי טיפת עזרה ? בחור בן 28 שלא עובד יש לו בעיה רצינית!! אני אישית לא הייתי יוצאת איתו בכלל ..<תלוי למה כמובן הוא לא עובד ומה הוא עושה כדי לשפר את המצב ..> אם וכאשר תגורו ביחד.. מי ישלם על כל ההוצאות ?? את ? אייך את רואה את עצמכם מתחתנים ללא סכום התחלתי של כסף ?אייך הוא לא מתעורר מהשאנטי שלו ומתחיל לבנות את עתידכם יחד ? אייך הוא (!!) לא חושב שאם אתם בכיוון רציניזה עולה המון כסף ? אולי הבעיה של ההורים שלך זה שאת(!!) לא עוזבת את הבית ? אז.. קדימה !! אם זה כל כך מפריע גם לך תשכירי דירה עם חברה או שותף .... עצלנות זו אחת התכונות הכי מגעילות ומסוכנות.. תחשבי טוב טוב אם זה מה שאת רוצה.. נאמר שתתחתנו .. אם הוא כל כך עצלן ...אייך תנהלו חיי משפחה ? לסכום . אומרים ש.. "מין מצא את מינו" .. נראה לי שגם את טיפה ילדותת אם את חושבת על להשכיר דירה כשאין לך שקל .... אם את נשארת כשאת יודעת שאתם לא זורמים לאותו כיוון .... בכל מקרה,
 
בטח התכוונת ל ..

סיבה לא רעה לא לעבוד ..
אם הוא לומד .. אז אין סיבה שתתכנן מגורים משותפים או חתונה בזמן הקרוב .. <אלא אם כן היא רוצה להיות המממנת היחידה >. אני מכירה המון סטודנטים חרוצים שלא מבקשים כסף מההורים שלהם והולכים לעבוד בכל זמן פנוי ..
 
כי

אין עבודה שמתסדרת לו עם הלימודים שגם ככה לא קלים! זה יום יום, איפה כבר יקבלו אותו לעבוד ? ואם הוא יעבוד אז בכלל! לא יהיה לו זמן לראות אותי
אנחנו לא גרים קרוב
 
קיוויייי

לא מדובר פה רק על העבודה ... זה כל אורח החיים שלא מתאים לבחור בן 28 שרוצה לבנות איתך משהו ממשי .. אולי זו רק אני .. את יודעת יותר טוב מכולנו !
 

lollaT

New member
אפשר בהחלט לעבוד וללמוד!

יש סטודנטים רבים שלומדים ועובדים, לא משנה עד כמה עמוסה המערכת שלהם. אני אחת מהם,ואני בהחלט לא לומדת מקצוע קל
אני מצליחה לשלב בין שניהם וגם לבלות ולצאת ולפגוש חברים. לעבודה, הכי פשוטה שתהיה, יש ערך משמעותי בפיתוח עצמאות ריגשית וכמובן גם כלכלית... וזה לא עיניין של גיל- אני בת 23, גרתי שנתיים עם החבר, השכרנו דירה בתל אביב, שנינו סטודנטים (כן, לומדים כל יום מהבוקר עד הערב), אבל זה לא מנע משנינו לעבוד ותמיד התחלקנו בכל (מעולם לא היה מצב שהוא "מימן" אותי). אומנם אנחנו כבר לא ביחד, אבל עצמאות היא משהו שלא מוותרים עליו בקלות, ולא חזרתי לבית ההורים רק כי זה "נוח" וזול... כמו שאמרו כאן- נוח לו לא לעבוד, לגור אצל ההורים. אני לא אומרת שזה פסול, כל אחד והסטנדרטים שלו, אבל חשוב לי שתדעי שאת יכולה להגשים את העצמאות שלך בלי שום קשר אליו. אל תעצרי את כל החיים שלך בציפייה לזה שהוא יתעורר ויחליט לעבור לגור ביחד, את לא יכולה לדעת מתי זה יקרה! וכמובן- תדברי איתו על זה. יכול להיות שהוא מאוד רוצה אבל צריך עידוד ממך.
 
למעלה