גדר גבוהה או גדר נמוכה?

[lili5]

גדר גבוהה או גדר נמוכה?

היי לכולם, מה דעתכם על החומות שבונים בני ישראל סביב בתיהם? לא עדיף גדרות נמוכות או בכלל לא, כמו בארה"ב? אני מניחה שרובכם נגד "חומות ברלין" אך בפועל כמעט שלא רואים היום מישהו שבונה גדר נמוכה...

 

[מאגר]

../images/Emo91.gifגדר מבלוקים

לפני שמתכננים גדר כזו יש לקבל אישור של הרשות המקומית אגף התיכנון וההנדסה וזאת תקבל רק ע"פ תוכניות עם ביסוס מתאים שיחושב ע"י קונסטרוקטור מוסמך בחינת היסודות והעמודים שיש לישם שם עלויות של גדר כזו עשויות להישתנות לפי יסודות הביסוס 1 . מחיר לקוב בטון מוכן כולל תפסנות הוא כ670 ש"ח למטר קוב 2.בנית קיר מבלוקים כ 160 ש"ח למ"ר 3 . טיח לקיר בלוקים כ 65 ש"ח למ"ר 4. ציפוי קורקרי לקיר בלוקים הוא כ 100 ש"ח למ"ר כל המחירים האלה עדין נתונים למשא ומתן עם המבצע אבל לא לפני שיש לך תוכניות ביצוע מאושרות ומפורטות

 

[shalvale]

ובכן, גדר גבוהה

מטיבה בעיקר עם המשפחה הגרה מאחוריה. יש להם פרטיות, הגנה טובה מפורצים וכו´. גדר נמוכה מטיבה בעיקר עם שאר האוכלוסיה - הם יכולים להנות מהאסטטיקה של הגינה, מהבית, לא להרגיש כמהלכים בין חומות. תשווי את האופי הישראלי עם האופי האמריקאי (בארץ כל אחד מנסה לראות היכן ניסו לסדר אותו וכל החיים עוברים תחת האילוץ לא לצאת פרייר, בעוד שבחו"ל הגישה היא יותר פשרנית, נוטים לראות את הטוב באדם) ותראי שכל כך ברור מדוע בארץ החומות גבוהות ובחו"ל נמוכות או שכלל אינן קיימות. ומעבר לזאת, יתכן ובתכנון הבית צריך תמיד לתכנן - front yard ו- back yard. החזית תהיה קטנה יחסית ופתוחה לרחוב, בלי חומות, ומטרתה אסטטית. האחורית תהיה מגודרת למען הפרטיות.

 

[אווה עמיחי]

מעבר לחוקים, והוראות תכניות הבינוי

באזור, כדאי לקחת בחשבון כמה דברים: 1. גודל המגרש, 2. באיזה חלק של המגרש יושבים, בצורה אינטימית-משפחתית, 3. כמה גלוי לעיני עוברים ושבים, החלק הזה? 4. מעבר לציון גבול בין שטח הציבורי, לבין שטח פרטי, יש פונקציה בטיחותית, שהגדר צריך לספק? 5. באיזה סביבה נמצה המגרש, אם כל השכנים בנו גדרות גבהות, ואת מחליטה לא לבנות גדר, בכלל, זה יכול לתת תחושה לאנשים, שהבניין ציבורי, ולא פרטי. 6. במקום חומות גבהות, מבטון, או בלוקים עם ציפוי אבן, אפשר לעשות גדר עדין, ולשתול גדר חייה, כדי להסתיר, מה שרוצים להסתיר. 7. לפונקציה בטיחותית, אפשר להשתמש גדר מורכב, עם שתילת קקטוסים. בקיצור, כדאי להפעיל את הדמיון, אפילו, בבנית גדר.

 

[אדריכלית סיגל בן נון]

גדר= חומה?????????..

היי לילי שאלת הגדר היא עירונית בעיקרה. העירונים מסתירים עצמם ומקיפים עצמם חומות גם כששטח המגרש הוא 200 מ"ר . התוצאה היא אמנם פרטיות (כאילו שאתם מעניינים מישהו...) אבל תחושה של חצר אחורית בכלא ולא של גינה. גדר בגובה 1.5 מ´ היא קצת יותר הגיונית , אך עדיין אם החצר מאוד קטנה זה נותן תחושה קלסטרופובית משהו. אני בניתי את ביתי במושב (במקור אני די עירונית) ושם בכלל אין גדרות בין הנחלות. אבל הן גדולות אז די ברור הגבול. הגדר חשובה לציון הגבול בין המגרשים כדי לשמור על שכנות טובה ורגועה וכדי שלא יהיו מתחים בעתיד. ראיתי שהמתיישבים בחלקות הקטנות 1/2 דונם עשו גדרות שונות ודבר זה העיד על "מוצאם" העירונים הרימו חומות (אצלנו מותר רק 1.5 מ´) והמושבניקים בנו מסד נמוך (40 ס"מ) ועליו גדר רשת פשוטה. על יד הגדר שתלו צמחיה מטפסת או שיחים. ותוך זמן קצר רואים ירוק סמיך בין המגרשים. זה נעים, לא קלסטרופובי, מזמין שיח רעים עם השכן בשעת הטיפול בצמחיה וגם מאפשר , תוך כדי הצמיחה של הגדר, לברר אם השכנים נחמדים. תגידו, למה להסתתר ככה? למה לא להתיידד עם מי שיחלוק עמנו גבול עוד הרבה שנים? ולא חבל על ההרגשה שלכם בין החומות? כמה מהעירונים שהקימו גדרות, מצרים על כך היום... ותחשבו על זה..

 

[אל מונית]

או לחילופין

לעשות גדר חיה, גם גבוה, גם מסתיר וגם יפה

 

[מלי ש מ]

הי סיגל,

בבית הקודם היו לנו זוג שכנים מקסימים יוצאי קיבוץ. מדובר בזוג מבוגר אשר ילדיהם בגיל שלנו. עוד לפני כניסתם לבית, הם בנו גדר לבנה מזעזעת לגובה של 2.5 מ´. הרעיון היה לשמור על הפרטיות. כך שלא רק העירונים בונים מסביבם חומות, גם יוצאי קיבוצים והכוונה לזוג שהיה בין מייסדי הקיבוץ, רוצים להתנתק מהעולם החיצון. העירונים מקיפים את עצמם לא רק בחומות, אלא גם בסורגים ובמערכות אזעקה. דרך אגב, למי ששואל את עצמו, אני עירונית במקור, הגדר שלנו היתה בגובה 70 ס"מ ומעליה גדר חיה (בחזית שפונה לרחוב) בצד השני היתה הגדר הלבנה שכיסינו אותה בפסיפלורה. שיקול נוסף שיש לקחת בחשבון הוא העובדה שנהגים שיוצאים מחניה שמוקפת בחומות, לא רואים הולכי רגל שגובהם נמוך מגובה הגדר!!! קשה מאוד לבקש מילדים שרצים לשחק עם חברים או לקנות שלגון לעצור לפני כל חניה ולוודא שלא יוצא רכב. הדבר קשה יותר כאשר הם רוכבים על אופניים. השכן שלנו יצא פעם מהחניה ברברס במהירות איטית ביותר בגלל החשש שעשוי לעבור ילד, והתנגש בו ילד רכוב על אופניים. לא פעם בזמן שהלכתי עם ילדי על המדרכה, מה שהציל אותנו מתאונה היה העובדה שעצרתי לפני החניות האלה לוודא שלא יוצא משם רכב.

 

[אווה עמיחי]

חוזרת על רעיון החצר הכפול....

לא קיבלתי תגובה, בפעם הקודם, אבל, בקשר לגדרות, עוד פעם עולה השאילה: באמצע המגרש חייבים לבנות את הבית? הרבה שטחים מבוזבזים כרצועות קצרות, לא ממש שימושיות, ועוד צריכים לחשוב, אך לשמור על הפרטיותנו. הרעיון, שלפני 17 פיתחתי- ארגון פונקציונלי - מרוקז של השטחים. הבניין סוגר חצר פנימי-אינטימי , סלון מתחת השמיים, על בסיס הארכיטקטורה הקדמוני, ביריכו, או בכלל מסביב הים התיכון. הבתים, שיכולים לבנות בשטחים שונים, בגה שונה, בתוך המסגרת 14X14 מ"ר (בתיכו 6X6 מ"ר תמיד חצר), סוגרים, בצורת אשכול - חצר משני, לחניה, בתוך גינה אינטנסיבית. כל האשכול "מחובר" לכביש ספיראלי, לכיוון המרכז. האשכולות בתוך שטח ירוק פתוח, בינהם מובילים שבילי אופניים, מדרכות להולכי רגל, בצורה ישרה למרכז. כך, המכוניות, שבגלל כוח הצנטריפוגאלי, לא יכולים לנסוע במחירות רבה, אבל דרכם ברור, כי במרכז כן בונים מגדלים עד 15 קומות מקסימום, גם כציוני דרך, גם כמבנים לדירות קטנות, עם שרות מקסימלי. לא ממשיכה, כי לא בטוח, שזה מעניין אותכם...רק דיברנו על גדרות...

 

[אווה עמיחי]

בכל זאת הסקיצה - את מי שזה מעניין

גג רעפים עם שפוע פנימה (אז עוד לא חשבתי, שכך אפשר לעסוף את מי הגשם, אבל כניראה, אבותנו היו חכמים יותר!)המדריגות הספיראליות יורדות למקום מוגן, שבזמן שלום, חלל מרכזי למשחקים, לפעולות משותפות...

 

[אדריכלית סיגל בן נון]

איך הסידור הפנימי?

היי אווה ראשית , אני מוצאת שיש כאן צפיפות שמזכירה בית משותף רק שכאן הוא אופקי ולא עולה לגובה. החלונות שיתנו אל החצר הפנימית וההד שיווצר בה מתאימים לחמולה מאותה משפחה ולא לשכנים זרים זה לזה. נכון שבמגרשים שעושים היום נשארת רצועה של גינה אבל בתכנון נכון יכול להיות לה תפקיד. א. הרחקה נוספת של חלונות השכן. ב. אם עושים כניסה מהצד (מומלץ לפרטיות, הרי הילדים אף פעם לא סוגרים את הדלת...) אז את אחת ה"רצועות" אפשר לנצל לשביל כניסה + קצת גינון ייצוגי. והרצועה השניה לחצר משק, תלית כביסה וכניסה מהחניה. כך נשארות לנו שתי חצרות, קדמית ואחורית, לפחות אין לנו קירות משותפים עם השכנים... שנית נראה לי שהסידור הפנימי הוא מרובה מסדרונות, לא? שהרי יש לך "רצועה" של 4 מ´ בנויה המקיפה את החצר (ותורידי 40 ס"מ קירות חיצוניים) וזה נראה לי די מגביל את התכנון. אנא צרפי שרטוט. זה מעניין! לגבי איסוף המים ושיפועים הפוכים. באגן הים התיכון אספו את המים בפאטיו הפנימי כשהגגות היו בעלי שיפוע "נורמאלי" ולא בכדי. שיפוע הפוך הוא בכיה לדורות. יש לבצע עם תעלה מתחת לחיבור ותמיד בסוף תהיינה נזילות! עדיף להרחיק את המים מן הבית בדרך המהירה והקצרה ביותר. אנחנו המתכננים צריכים לצאת ממגדל השן שלנו ולתכנן דברים שניתנים לביצוע ע"י הבנאים באזור שלנו!!! לא חוכמה לתכנן פרטים שיעבדו רק עם יבצעו אותם מהנדסים בעלי תואר דוקטור. צריך לקחת בחשבון מי יקרא את התכניות ויבצע אותן. הימור בנושא זה הוא בפירוש פגיעה בלקוח!!! אין אני מתכוונת לתכנן בניה בילתי חדשנית בעליל, אלא לזכור מי בונה ולנסות לראות מראש החכן יש אפשרות לבעיות. משהו כמו נהיגה מונעת... אפשר לקרוא לזה תכנון מונע...

 

[אווה עמיחי]

אין ספק, בלי תכנית הפנימי, פחות

מובן הרעיון... צריכה קצת זמן, לסדר את הנירות, סקיצות וחישובים. אז, אולי, אגיש בצורה מסודרת לדיון... בכל אופן, כמו שכתבתי, הדוגמה - בניה מסורתית באזור, וחלק עיקרי בזה חצר המרכזי, כי זאות לא גינה, אלא סלון לרוב ימי השנה. הגג רעפים נורמלים לחלוטין, בולטים כחצי מטר מעל קו הוויטרינה שמסביב החצר - את יודעת מה, מיד אעשה סקיצה קלה על החתך - ועוספות את המים, לתעלה עמוקה, לשימוש מישני של הבית... החוצה גם יש חלונות, תלוי במקום המגרש ברשת, וגובה הרצוי. קודם כתבתי, שיש כ-12 אלטרנטיבות לתפיסת השטח והגובה, לא מדובר בבניינים זהים, אבל יש סדר מסויים ביחס לשטח והגובה.אם זה מעניין תחזירי עוד, איפה שפרטתי את האפשרויות... קירות חוץ, הם 30 ס"מ עובי, לכיוון החצר משתמשת באפקט הפסיב-סולרית. החלוקה פנימית שונה בהרבה, מהתכניות של ימנו, מתבסס על נתוך עמוק בזמן. בין היתר, מהכניסה לא נופלים לתוך הסלון (הסגור). השפיעה עלי התפיסה זנית, בקשר לכניסה הדרגתית... בהבנתי, הסביבה כן יכול להשפיע לטובה, על התנהגות האנשים, במידה, שלא מתרחק יותר מידי. יש לי בעיה, שחונכתי לחשוב בגדול, במורכבות של הדברים, ה"חצר הכפול" חלק מתכנון עירוני, שמתבסס מצד אחד על עומק ההיסטוריה, במקום, בניצול משבים הטבע, בלי להרוש את הסביבה. חינוך, חברה, ושמירת הפרטיות... אני במאת חושבת, צריכה לעסוף את הדברים, לחדש קצת, להגיש לדיון. בזמנו, צבי הקר מאוד אהב את הרעיון הכללי...

 

[אווה עמיחי]

סליחה על כל שגיאות כתיב, היום די

עייפה, אז, במקום לקשקש, אכתוב את זה פעם מסודר עם כל התכניות...