יש פה מספר נקודות
ראשית כל ישנם מקומות שיש גבול מוסכם עם מדינות (כגון מצרים) ואין שם גדר. מן הראוי היה להקים שם גדר לא רק בגלל הסיבות הברורות של הברחת סחורות, סמים קשים וסחר בנשים, אלא גם בגלל שבכל מקום שבו יש גבול מוסכם צריך לשים גדר ברורה בת קיימא על מנת ששתי המדינות יוכלו לקיים את הסכם השלום ואת החוק הבינלאומי ולפקח על היוצאים והנכנסים ממדינתם, מדובר באחד מאבני היסוד של המדינה המודרנית -
ריבונות, וחשוב לקיים אותו. בנוגע לרעיון ההפרדה כשלעצמו - רעיון שנהגה ע"י חיים רמון עוד בימי ממשלת רבין השנייה ומבוסס על קווי 1967 עם תיקונים קטנים - העמדה היא שיש קודם כל למצות את כל הערוצים הדיפלומטים ואת המשאים ומתנים, ורק אחר כך ללכת אל ברירת המחדל הזאת. פרופ' סרי נוסייבה כינה את רעיון ההפרדה כתסריט הרע מבין התסריטים הטובים, וזאת הגדרה בהחלט חיובית. מספר נקודות שהופכות את ההסכם ליותר כדאי מאשר הפרדה:
הסכם פותר את בעיית הפליטים (הן 1948 והן 1967) ומביא סוף לתביעות הפלשתינאיות בדבר זכות השיבה.
הסכם פותר את בעיית ירושלים, הרי גדר הפרדה שלא תעבור בירושלים לא תהיה גדר הפרדה באמת, אלא חצי גדר הפרדה. והרי זה אומר שהמקומות הקדושים ליהדות - כגון הכותל ועיר דויד, לא יהיו יותר חלק ממדינת ישראל, וגם הגישה למקומות הקדושים למוסלמים על ידיהים תהיה לא פשוטה בעוד שהסכם (דוגמאת ז'נבה) מגיע לפיתרון שמקובל על שני הצדדים ויוצר מצב של Win-Win.
אחת השורות בהסכם ז'נבה היא שההסכם הזה מחליף את כל ההסכמים שנחתמו עד כה ומהווה הצהרה על סוף הסכסוך ועל סוף לתביעות ולדרישות משני הצדדים. בעוד שההפרדה אומנם מרגיעה את המצב - אך משאירה את הסכסוך בעינו והוא יכול להתלקח מחדש בכל רגע.
הסכם כולל ערבויות ביטחוניות מהאו"ם, האיחוד האירופאי, ארה"ב ורוסיה ומקבל לגיטימציה ותמיכה בינלאומית, דבר שלא רק מביא סיוע לשני הצדדים ועוזר במימוש ההסכם אלא גם יוצר מוטיבציה אצל כל אחד מהצדדים לא להפר את ההסכם כי במידה והוא יפר אותו אותן מעצמות יתערבו. יחד עם זאת, אני תומך בעיבוי מיידי של גדר ההפרדה סביב רצועת עזה מכיוון שמדובר בשטחים שהם ריבוניים בתחום ישראל דבר שהן הפלשתינאים והן בית הדין הבינלאומי בהאג רואים כחוקי וצודק, ומדובר בגדר שרמת התחזוקה שלה הדרדרה בשנים האחרונות ובעבר עצרה פיגועים רבים. במידה וכל האפשרויות להסכם מוצו, בצורה כנה, נקיית כפיים ומתוך יושר ואמת - לא כמו כל מיני ראשי ממשלה שאמרו "הפכנו כל אבן בדרך לשלום" ואחר כך התגלו כל מיני מסמכים ועדויות של נשיא מעצמות, שרים בצוות המו"מ הישראלי ומשקיפים חיצונים שסתרו זאת לחלוטין - אזי אין ברירה אלא ליישם את אופציית ההפרדה, אם כי במתכונת שונה מהותית ממה שמכונה כרגע 'גדר ההפרדה' כשבעצם מדובר ב'חומת הסיפוח'. אני לא רואה צורך לפרט על העוולות המוסריות, החוקיות וההומאניות שבתוואי הנוכחי של החומה שגם בג"ץ וגם בית הדין הבינלאומי בהאג קיבלו את עמדת הכוחות הנאורים והמתקדמים וניסח זאת בצורה הרבה יותר נהירה ממה שכותב שורות אלו יכול, אך אסתפק בלהגיד בכך שהחומה הזאת לא מפרידה בין ישראל לפלשתינאים אלא בין הפלשתינאים לפלשתינאים. היא מספחת דה-פקטו שטחים שלמים בלי להעביר החלטה בכנסת (דבר שהוא גם חתירה תחת הסמכויות והמוסדות הדמוקרטים של מדינת ישראל), בלי להצהיר על כך מראש, בצורה זדונית ביותר. החומה הזאת עוברת ב
אמצע הגדה המערבית, דבר שמפריד מאות אלפי פלשתינאים ממשפחותיהם, מנתק מיליונים מבתי הספר ומקומות העבודה שלהם והורס לחלוטין את כל מרקם החיים הפלשתינאי תוך חוסר וודאות כלשהו שהדבר יגרום להעלאת רמת הביטחון האישי בקרב אזרחי ישראל, לא ע"פ דעת ראש הוועדה לביטחון הלאומי האלוף עוזי דיין, לא ע"פ המועצה לשלום וביטחון, לא ע"פ הרמטכ"ל לשעבר אמנון ליפקין שחק ולא ע"פ ארבעת ראשי השב"כ בדימוס. [פרטים נוספים לגבי עוולות הגדר תוכלו למצוא בקישורים בסוף ההודעה] לאחר שהבהרתי מדוע התוואי הנוכחי של חומת הסיפוח והאפרטהייד רחוק מהפרדה מרחק שנות אור, ניתן לעבור להציע מודל הפרדה רציני שבא להתמודד עם הבעיות שעומדות בפנינו. הנקודה הראשונה שחשובה להבהיר בכל הדיון על הפרדה שמדובר בהפרדה בין תושבי ישראל לבין תושבי הגדה המערבית ורצועת עזה שבע"ה יום אחד תיקרא פלסטין, ולכן התוואי של הגדר לא יכול לעבור בשום שטח אחר פרט על הגבול הבינלאומי שהוסכם בכנסת ישראל (דהיינו גבולות 1967, פרט לסיפוח ירושלים המזרחית ורמת הגולן), ואסור לכלול בצד הישראלי אף אזרח פלשתינאי ואסור לכלול בצד הפלשתינאי אף אזרח ישראלי - דבר שפוגע בעצם הרציונל של החומה ובעיקריון הריבוניות שדנו בו מקודם. גדר ההפרדה תצרך להיבנות על תוואי ברוח פסיקת בג"ץ ופסיקת בית הדין הבינאלומי בהאג, תוך צמצום הפגיעה במרקם החיים הפלשתינאים למינימום האפשרי. יש לאפשר לכל אזרח ישראלי הרוצה להגר לשטחים שיהיו בצד המזרחי של הגדר לעשות זאת. בניית הגדר תחייב פינוי של כל המתקנים האזרחיים, הצבאיים, הניידים והדלא-ניידים שברשות ממשלת ישראל, עמותות ישראליות, קרנות ישראליות, גופים מסחריים הרשומים בישראל וכל גוף הנדרש לעבור דרך צינורות הממשלה על מנת לקבל אישור פעילות ו\או לתפקד. פיצויים ישולמו לכל המפונים ע"פ חוק שייקבע בכנסת. כל הגופים שבידי הממשלה יפונו מיידית, והגופים הפרטיים יוכלו לעשות ככל העולה על רוחם לאחר שיובהר להם כי הם ממשלת ישראל אינה אחראית להם יותר מכיוון שהם מחוץ לגבולותיה ומפרים את החלטותיה. בנוגע לירושלים גופא (ולא כל היישובים סביבה) יש להקים גדר שכמותה עוד לא נראתה במדינת ישראל באזור גבולות 1967 בתוך העיר תוך שמירה על האתרים הארכיולוגים והמקומות הקדושים, וכן סביב הצד הגבול בפלסטין לעתיד של העיר. בתוך העיר עצמה יותר חופש תנועה לכל האזרחים והתושבים תוך הקמת מחסומי קבע בנקודות מפתח בעיר, פטרולים קבועים באזורים מועדים לחיכוך, העלאת צפלין לאוויר עם מצלמה עליו על מנת שיהיה אפשר לבדוק מה מתרחש בכל נקודה בעיר בכל פרק זמן שהוא (כפי שנהוג באירועים המוניים דוגמאת עצרות והפגנות בכיכר רבין של מחנה פוליטי מסויים), לצד מחסומי פתע ויחידת סיור שתערוך סיורים במקומות לא קבועים. כל הפעילויות האלה יתבצעו ע"י רשות ממשלתית מיוחדת שתוקם לצורך הדבר ולא ע"י שיתוף פעולה כמו זה הנהוג היום בין מג"ב, משטרת ישראל, צה"ל והשב"כ כדי למנוע מצבים המתרחשים היום של חוסר שיתוף במידע, אחריות שנופלת בין הכיסאות וקונפליקטי היררכיה וסמכות. לגבי השטחים הכובשים שיפונו ממתקני ממשלה ומאזרחי ישראל הרוצים לעשות זאת - ממשלת ישראל תפעל במוסדות הבינלאומיים תוך שיתוף פעולה עם כל הנוגעים בדבר על מנת לשלוח כוח בינלאומי בחסות האו"ם להשכת השלום והסדר, כפי שנעשה בקוסבו ובאזורים נוספים בעולם והוכיח את עצמו בהצלחה רבה. אותו כוח יבצע פטרולים בצד המזרחי של הגדר, ימנע התקוממיות אלימות כנגד הגדר וכנגד פלשתינאים וישראלים ויסייע לממשלה הפלשתינאית החדשה שתיבחר בצורה דמוקרטית בפיקוח בינאלומי כפי שנעשה ב1994- אז ג'ימי קרטר היה הממונה מטעם האו"ם על העניין. כמו כן שנה לאחר הפינוי תיבכן האפשרות במסגרת התקציב להעביר סכום כסף מסויים לקרן לשיקום פליטים של האו"ם או העברת תרופות, מזון וביגוד אל הפלשתינאים. זוהי התוכנית שלי
