גואן ין

תמיר302

New member
גואן ין

גואן ין (או קואן) ין- Guan Yin – היא הבודהיסאטווה (או האלה) הגדולה של החמלה. בודהיסאטווה לפי הבודהיזם היא ישות אשר הצליחה להשתחרר ממעגל הלידה והמוות-הסמסארה- אבל היא בחרה להשאר בו כדי להציל כמה שיותר יצורים מסבל. גואן ין- בסינית "זו ששומעת את בכי העולם"- היא הבודהיסאטווה ששומעת את קולות האומללים והמסכנים. היא האם האוהבת, המטפלת, העוזרת, בעלת החמלה שלא נוטשת את ילדיה. היא תמיד מוכנה לעזור לאלו שסובלים ובצרה, ופונים אליה באמונה. היא מופיעה בכתבים בודהיסטיים רבים, ובעיקר בכתב חשוב ביותר בעולם הבודהיסטי: סוטרת הלוטוס. שם היא מבטיחה לעזור לבני האדם. גואן ין פופולרית ביותר במזרח הרחוק, שם יש לה שמות רבים ותארים שונים. היא בד"כ מתוארת כאישה צעירה ויפה, לבושה לבן, סמל לטוהר שלה. בידה האחת היא מחזיקה ענף ערבה, ובידה השנייה כד של מים הנשפכים לעולם- מייצגי החמלה שנשפכת לעולם. היא יכולה גם להיות מתוארת כבעלת אלף עיניים וידיים- שבעזרתם היא רואה את כל אלה שזקוקים לעזרה, וגם עוזרת להם. האגדה מספרת על מקורה של גואן ין: במאה ה-7 חי בסין מלך, ולו 3 בנות, כאשר לצעירה ביניהן קוראים מיאו-שאן. בעת לידתה, האדמה רעדה, פרחים לבלבו והפיצו ריחות נעימים בכל הארץ. כשמיאו-שאן גדלה, אביה מלך רצה למצוא לה חתן מתאים. אבל היא התעקשה שהיא תתחתן רק אם במעשה זה היא תוכל להקל על הסבל של כל היצורים. אביה, שלא אהב בדיוק את שאיפותיה,( וגם היה די רשע), החליט להעניש אותה עד שתסכים לדרישתו: הוא העביד אותה בעבודות משק שונות וקשות. אך למרות העבודה וההפצרות של אימה ואחיותיה, מיאו שאן נשארה בעמדתה. לבסוף החליט המלך לאפשר לבתו למלא אחר רגשותיה הדתיים במנזר, אבל הוא ביקש מהנזירות להתאכזר למיאו-שאן, כדי שהיא תשנה את דעתה. הנזירות דרשו ממיאו שאן לאסוף עצים ומים ולטפח גן לצד המנזר- משימות בלתי אפשריות משום שזו הייתה ארץ שממה. אבל למרבה הפלא, גן פלאי ויפה צמח ליד המנזר, ומעיין מים החל לנבוע משום מקום. כשאביה שמע על כך, הוא ממש התרגז, ובזעמו החליט להרוג את מיאו-שאן. כאשר הגיע הרוצח למנזר, הגיחה רוח((spirit מבין העננים ונשאה את אותה אל אי מרוחק. שם היא המשיכה לממש את שליחותה הדתית. כעבור כמה שנים, המלך חלה בצורה קשה. הוא לא יכל לשתות או לאכול, ונראה היה שהוא ימות בקרוב. על ערש דווי, נזיר הופיע בפני המלך והסביר לו שרק תרופה העשויה מאבקה שנטחנה מהידיים והעיניים של מישהו שאין בו שום שנאה- תציל אותו. הנזיר הסביר שקיימת בודהיסטבה בתחומי ממלכתו, שתמסור לו ברצון את הפריטים האלו. המלך שלח שליחים כדי למצוא את הבודהיסאטבה הזו, וכאשר מיאו-שאן שמעה על מצוקת אביה המלך, היא מסרה בשמחה את עיניה ואת ידיה. הנזיר השתמש בהם להכנת התרופה, והציל את חיי המלך. כאשר הוא רצה להודות לנזיר על שהציל את חייו, הורה לו הנזיר להודות למי שנתן את ידיו ועיניו. באותו רגע נעלם הנזיר, והמלך הבין שהוא היה חלק מהתערבות אלוהית. המלך יצא בלווית משפחתו כדי להודות למושיעו. כאשר מצא המלך שביתו שלו, מיאו-שאן היא זו שעזרה לו, היא אמרה שהיא בסה"כ החזירה בידיה ובעיניה לאהבת אביה. המלך ומשפחתו התחרטו על מעשיהם וחיבקו כולם את גואן-ין, תוך שהם בוכיים ומבוישים. באותו רגע, עננים התקבצו מעליהם, האדמה רעדה, וגשם של פרחים ירד מהשמיים. בשמיים הופיעה דמות בעלת אלף ידיים ועיניים. מיאו-שאן נעלמה, ותפסה את מקומה את כבודהיסטווה, הפועלת למען כל היצורים. בני משפחתה בנו מקדש לכבודה באותו המקום. כדי לקרוא לגואן-ין בקריאה של עזרה, ניתן לחזור על המשפט: Namo guan shin yin pusa - כבוד לבודהיסאטבה ששומעת את קולות העולם. חזרה יומיומית על המשפט יוצרת קשר עם גואן-ין. פרטים על גואן ין וגם השמעה של הקריאה לעזרה אליה, ניתן למצוא באתר הבא: http://www.circle-of-light.com/Mantras/KuanYin.html
 

gwizard

New member
יפה !

שאלה: האם יהיה אכפת לך אם אני אעתיק את המאמרון לוויקה ישראל ? אני חושב שזו תהיה תוספת מועילה מאוד לקטגוריית המיתולוגיה.
 

תמיר302

New member
זו התגלמות

של אותה הבודהיסאטווה. בסין היא מכונה גואן יין ומופיעה כאישה, וביפן היא מכונה קאנון או קאנזאון. במקור בסנסקריט היא מכונה אוולוקטשוורה ומופיעה כגבר, ואילו בטיבט היא מכונה צ'נרזיג.
 

Justin Angel

New member
../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif

אשמח לראות עוד מאמרים כאלו.
 
ושוב עמידה על אי-דיוק קטן.. ../images/Emo13.gif

סוטרת הלוטוס אינה *הכתב הבודהיסטי החשוב ביותר בעולם הבודהיסטי* כדבריך. במסורת התראוודית לא רק שאין לה חשיבות כלל, אלא היא גם אינה מופיעה בקאנון הפאלי. במסורות המהאיאנה הסיניות, הקוריאניות, הוויטנאמיות והיפניות היא אכן בין החשובות מאוד אבל לא יותר מסוטרות אחרות כגון סוטרת-הלב, סוטרת "היהלום חותך הספק", סוטרת "זר הפרחים" סוטרת הלנקהווטרה, סוטרת ה"שלמות החוכמה הגדולה" וכן הלאה. זה נכון יהיה לומר שבשביל אסכולות בודהיסטיות ספציפיות שהתהוו בארצות שהזכרתי קודם לכן סוטרות מסוימות הפכו לעיקריות בחשיבותן. לדוגמה סוטרת "זר-הפרחים" היא הכתב החשוב ביותר של אסכולה בודהיסטית הנקראת בשם הזה. במקרה של סוטרת הלוטוס, היא הכתב החשוב ביותר שעליה מתבססות אסכולת הט'יאן-ט'אי הסינית וצאצתה היפנית אסכולת הטנדאי, וכמו כן היא הכתב החשוב ביותר של אסכולת ניצ'ירן היפנית. לפי מיטב ידיעתי סוטרת הלוטוס אינה מוכרת כלל במסורות המהאיאנה הטיבטיות, ואם כן אז חשיבותה לא רבה מאוד (במסורות אלו), למרות שהבודהיסטווה אוולוקיטשוורה הוא דמות חשובה עד מאוד במהאיאנה הטיבטית. עוד על אוולוקיטשוורה תוכלו למצוא כאן. אום מאני פאדמה הום
 

תמיר302

New member
תיקון קטן

כתבתי: "היא מופיעה בכתבים בודהיסטיים רבים, ובעיקר בכתב חשוב ביותר בעולם הבודהיסטי". כתב חשוב ביותר, ולא הכתב החשוב ביותר. ללא ה' הידיעה. מובן שקשה מאוד לקבוע מהי הסוטרה החשובה ביותר בבודהיזם, במיוחד לאור העובדה שכל מסורת מדגישה סוטרות מסוימות. ותודה על המידע בנוגע לסוטרות השונות.
 

Shantideva

New member
תודה על התיקון שלך ../images/Emo13.gif

אכן קראתי לא נכון את הודעתך. סליחה
 

Tatu4Taty

New member
משום מה

הפסלים הקטנים של קואן-ין שלי בכלל לא לבנים. יש אחד שבו היא צהובה ומחזיקה יד שמורמת כלפי מעלה מהצד | <- ככה וביד השניה יש לה זהב. בפסל השני היא ירוקה, מחזיקה פרח ועוד משהו לא לגמרי מזוהה. סיכום יפה מאוד :)
 

תמיר302

New member
יש לה כ"כ הרבה דמויות...

שזה די מדהים. טוב נו, זה מה שקורה שנערצים ע"י מאות מיליוני אנשים...
 
למעלה