מיכי 10
Member
"גויים נאחעס".
הלוויה הראשונה בה נוכחתי, בגיל 15, היתה בקיבוץ.
ראיתי שחברים רבים הניחו זרי פרחים על הקבר, ואנחנו לא. וכששאלתי על כך את הורַי, הם אמרו שזה מנהג "גויים נאחעס".
זה נשמע לי כל כך ברור, שלא טרחתי לשאול כלום. "הבנתי" מיד שזה שיבוש מהמילה הגרמנית nach (אחרי). כלומר חיקוי למנהג של גויים...
לפני זמן קצר שמעתי איפשהו שמשמעות המושג "גויים נאחעס" שונה, אבל התעלמתי ולא נתתי לזה לקלקל לי את ה"גרסא דינקותא" שלי.
עד שראיתי אתמול, שחור על גבי לבן, בספרו של עמוס עוז "פה ושם בארץ-ישראל בסתיו 1982" משפט כזה: "רעיון המדינה הלאומית הוא בעיני "גויים נאחעס" (נחת של גויים)."
עכשיו כבר לא אוכל להתעלם...
הלוויה הראשונה בה נוכחתי, בגיל 15, היתה בקיבוץ.
ראיתי שחברים רבים הניחו זרי פרחים על הקבר, ואנחנו לא. וכששאלתי על כך את הורַי, הם אמרו שזה מנהג "גויים נאחעס".
זה נשמע לי כל כך ברור, שלא טרחתי לשאול כלום. "הבנתי" מיד שזה שיבוש מהמילה הגרמנית nach (אחרי). כלומר חיקוי למנהג של גויים...
לפני זמן קצר שמעתי איפשהו שמשמעות המושג "גויים נאחעס" שונה, אבל התעלמתי ולא נתתי לזה לקלקל לי את ה"גרסא דינקותא" שלי.
עד שראיתי אתמול, שחור על גבי לבן, בספרו של עמוס עוז "פה ושם בארץ-ישראל בסתיו 1982" משפט כזה: "רעיון המדינה הלאומית הוא בעיני "גויים נאחעס" (נחת של גויים)."
עכשיו כבר לא אוכל להתעלם...
