גולנצ'יק .VS. "החומה"

[crazy diamond 84]

גולנצ'יק .VS. "החומה"

מה קורה אנשים?! אני רוצה לכתוב על האלבום "החומה" המצויין שללא ספק אחד הדיסקים היותר טובים בהיסטוריית הרוק והוא דיסק פסיכודלי שהמשורר דהיינו רוג'ר ווטרס התכוון למה שהתכוון אבל כבחור בן 18 לפני צבא פירשתי את הדברים לגמרי אחרת, פסיכודליה לשמה. אז ככה, השיר The Happiest Days Of Our Lives זה שיר שכל חייל/ת /לוחם/ת(?) יסכים איתי שהימים של ביה"ס הם הכי יפים והכי בית זונות שיכול להיות לפני הצבא. בנוסף ל-Another Brick In The Wall P1 שבו אנחנו (אני לפחות!) אומרים למורים זדיינו לנו מהפרצוף... MOTHER אבל גולת הכותרת היא MOTHER שיר שקט אבל עדין ויפה לאוזן. ויש בו כמה משפטים שהזדהיתי איתם לפני שהתגייסתי:-> Mother, do you think they'll try to break my balls? שמעתי את זה וחשבתי על הטירונות בגולני שהולכים לפתוח לי את השושנה להוציא את המיץ קאדרים לפנים, לא נעים בכלל!!!! Mother, will they put me in the firing line? Ooooowaa Is it just a waste of time? וכן כן, אחרי טירונות אימון מתקדם עולים לקו ג'נין(גנים-כדים) ושמה לא רוצה להמשיך...... והתחלתי לחשוב על למה אני עושה את זה? מה אני פראייר?! בזבוז זמן או הכנה לחיים האמיתיים?! לא ידעתי הייתי מאוד מאוד מבולבל במיוחד שחברים שלי מהכיתה התחילו ללמוד באותה שנה (עתודאים מניאקים!). והתשובה של אימא : Hush, my baby. Baby, don't you cry. Momma's gonna make all of your nightmares come true. Momma's gonna put all of her fears into you. Momma's gonna keep you right here under her wing. She won't let you fly, but she might let you sing. Momma's gonna keep Baby cozy and warm. זה מה שהיא עשתה באמת!!! אמרה: לך תהיה ג'ובניק איפשהו קל"ב. זה מסוכן היום בשטחים ואני אוהבת אותך.... שובר ת'לב שכזה נשמע מאימא שלך. אבל!! היא לא אמרה לי אל תלך לחיל אויר ולך ללהקה צבאית, לא!!!! כתבתי יותר מדיי, אז זה חלק 1 של גולנצ'יק .VS. "החומה". אשמח לשמוע (איזה גולנצ'יק) ממכם !!!

 

[holo]

נשמע מעניין

בכלל, האלבום מתאים להרבה מצבים ושלבים בחיים כמו הרבה אלבומים שלהם.. אם כבר, אני לא בצבא עוד, אבל אני הולך עוד מעט ל"כביכול" מסיבת גיוס של בן דודה שלי..

 

[crazy diamond 84]

הצעירה הזאת!!!!

מרץ 03 כבוד!!! איי פיי פיי?!!

 

[melancholy man]

מעניין איך אפשר להבין את האלבום הזה

בכל כך הרבה דרכים ואיך הוא אומר כל כך הרבה דברים לאנשים שונים. רק הערה קטנה, אין בין החומה ובין פסיכדליה ולא כלום.

 

[holo]

מי קבע שאין קשר לפסיכודליה?

 

[The Albatross]

איפה הקשר?

 

[One Echoe]

קודם תראו את ההגדרה של

" רוק פסיכדלי " (לקוח מהאתר "ויקיפדיה). הרוק הפסיכדלי הוא זרם מוזיקלי שהופיע באמצע שנות השישים, יש הטוענים ב-1966, כאשר להקות רוקנרול רבות החלו לחקור את הגבולות המוזיקליים, במקום להיצמד לתבנית הרוק'נ'רול המקובלת של בית-פזמון-בית. הם נעו לכיוון של תבנית חופשית ומבנה שיר גמיש, רמיזות ג'אזיות ושילוב של גישות ואלמנטים בעלי אוריינטציה מזרחית-הודית. כמעט כל להקה שכיבדה את עצמה שילבה סיטאר במוזיקה שלה. המוזיקאים החלו להתנסות במיני סמי הזיה אלו ואחרים שהשפעותיהם הותירו עקבות ברורים בכתיבה ובהלחנה. הרוק הפסיכדלי נחלק בבירור לשתי נישות: הבריטית והאמריקאית. הפסיכדליה הבריטית הייתה ברובה יותר מחתרתית, ניסיונית וסוריאליסטית מהמקבילה האמריקאית והמוזיקאים באו מרקע של מוזיקה קלאסית וג'אז, דבר שהעניק יתרון אומנותי בולט לעין על פני עמיתיהם האמריקאים. רבות מלהקות הפלישה הבריטית שינו כיוון, נחשפו לתיאוריות בודהיסטיות, החלו להתעסק בנושאי כתיבה מתוחכמים ומעמיקים יותר ולבשו בגדים מצועצעים ומוגזמים. יש לציין כי להקות רבות מעולם לא זכו להוציא את יצירותיהן לאור על גבי אלבום. הביטלס היו הלהקה המפורסמת הראשונה שהתחילה לפנות לכיוון זה עוד באלבומם Rubber Soul וכמובן שבאלבומיהם הבאים. אחד השירים הראשונים שהיה בפירוש פסיכדלי הוא tomorrow never knows. הסגנון התפתח בעיקר במחתרת כשהלהקה הבולטת ביותר הייתה פינק פלויד עם סולנה סיד בארט. מסגנון זה נולדו בעצם מספר סגנונות עצמאיים בשנות השבעים - רוק מתקדם ורוק כבד. הפסיכדליה האמריקאית הושפעה רבות מהמלחמה בוויטנאם,כתוצאה מכך עסקו הטקסטים שלה בעיקר בהטפת שלום ואהבה. האומנים התמקדו בעיקר בשני אזורים: בחוף המערבי בסן פרנסיסקו ההיפית והמאושרת שם ילדי הפרחים חיו בקומונות אפופות עשן מתוק. נציגותיהן העיקריות הן Grateful Dead ו-Jefferson Airplain. המוקד השני היה גם הוא בחוף המערבי, בלוס אנג'לס הקודרת, שם הושפעה המוזיקה גם מסמים יותר קשים. הביץ' בויז והבירדס היו הלהקות הגדולות הראשונות ששילבו רוק פסיכדלי. למשל הבירדס בשירם החלוצי, eight miles high. המייצגת הבולטת של מוקד זה היא להקת לאב, שהשפיעה על הדורס, להקה שהתרחקה מהרוק הפסיכדלי. עקרונית האמריקאים מעולם לא נטשו את שורשי הרוק-שלושה-אקורדים הגולמי, אך הוסיפו עליו שכבות על גבי שכבות של עיוותים למיניהם, פידבקים ושאר אפקטים כאלו ואחרים. מהפסיכדליה האמריקאית במיוחד התפתח האסיד רוק, שהוא גרסה יותר רועשת מהרוק הפסיכדלי המקורי. בארצות הברית אמנים רבים ביקרו את הרוק הפסיכדלי במיוחד על האספקטים החברתיים שלו - ילדי הפרחים וכיו"ב. בחוף המזרחי היו אלה ולווט אנדרגראונד בהפקתו של האמן אנדי וורהול ובחוף המערבי היה זה פרנק זאפה.

 

[melancholy man]

הכל טוב ויפה

הם רק שחכו דבר אחד, שאחרי 1969, כמעט ואי אפשר לדבר על פסיכדליה.

 

[One Echoe]

מדוע?

 

[melancholy man]

משום שפסיכדליה כסגנון מוסיקלי

לא עמדת בפני עצמה, רוב הדברים שנכונים לגבי רוק פסיכדלי (ומוזכרים למשל בהגדרה החלקית מויקיפדיה) נכונים לגבי הרבה סגנונות מוסיקאלים הקשורים ברוק, מה שמיחד את הרוק הפסיכדלי זה דווקא קשר לתרבות שלמה, שאת מותה אפשר לציין בהעדר תאריך טוב יותר בפסטיבל וודסטוק. עם תחילת שנות השיבעים, בגלל כל מיני שינויים חברתיים שלא זה המקום לפרטם, התופעה החברתית שיצרה את הפסיכדליה נעלמה מהעולם ובעקבותיה גם הסגנון המוסיקלי נעלם גם הוא. כל דבר שנעשה לאחר מיכן, אפשר להגיד שהושפע מהרוק הפסיכדלי אבל לא שהוא פסיכדלי, הפסיכדליה האמרקאית (ומרבית הפסיכדליה היא אמרקאית, מהראש אני לא מצליח לחשוב על יותר מ 10-15 הרכבים בריטיים שעסקו בזה) נעלמה לתוך הרוק הדרומי והפולק רוק (כמובן להוציא את הגריטפול דד) והפסיכדליה הבריטית (כאמור בפועל ז'אנר מאוד קטן, אבל מאוד משפיע) נטמעה לתוך הרוק המתקדם, הבלוז רוק ולעיתים רחוקות גם לרוק הכבד. היום יש כמה יוצרים ולהקות שיוצרים משהו שנקרה "ניאו פסיכדליה" אבל פסיכדליה זה לא. אפשר לכתוב מאמר מאוד ארוך בעניין אבל מאחר וציף הבטיחה לכתוב מאמר כזה כשתוכל, אני אפסיק כאן.

 

[crazy diamond 84]

כן, כן!

רוק פסיכודלי הוא אחד שאפשר לפרש/להבין אותו בכמה צורות. ואני פירשתי את זה בצורה הזאת, כן כן כמה שזה נשמע מצחיק כל הסיפור הזה, אבל בטח יש עוד כאלה מצחיקים שאנשים חשבו שהשיר מדבר לחיים שלהם. לא ככה?!!

 

[The Albatross]

איזה יופי.

ומה הקשר לחומה?

 

[One Echoe]

שמע, ע"פ ההגדרה הנ"ל.

אין ספק שהחומה הוא אלבום פסיכדלי, ואם לא פסיכדלי, הוא מתקדם בהחלט.

 

[ציףציף1000]

כפי שמ"מ כתב

אין פסיכדליה ב"החומה". הסגנון הזה נעלם כעשור ויותר (בבריטניה) לפני יציאת האלבום. אני גם לא יודעת בדיוק מה "מתקדם" בו. בעיני מרבית המבקרים, הוא אינו נחשב ל"רוק מתקדם".

 

[The Albatross]

../images/Emo26.gif

חיפשתי וחיפשתי. "הפסיכדליה הבריטית הייתה ברובה יותר מחתרתית, ניסיונית וסוריאליסטית מהמקבילה האמריקאית והמוזיקאים באו מרקע של מוזיקה קלאסית וג'אז, דבר שהעניק יתרון אומנותי בולט לעין על פני עמיתיהם האמריקאים. רבות מלהקות הפלישה הבריטית שינו כיוון, נחשפו לתיאוריות בודהיסטיות, החלו להתעסק בנושאי כתיבה מתוחכמים ומעמיקים יותר ולבשו בגדים מצועצעים ומוגזמים. יש לציין כי להקות רבות מעולם לא זכו להוציא את יצירותיהן לאור על גבי אלבום. הביטלס היו הלהקה המפורסמת הראשונה שהתחילה לפנות לכיוון זה עוד באלבומם Rubber Soul וכמובן שבאלבומיהם הבאים. אחד השירים הראשונים שהיה בפירוש פסיכדלי הוא tomorrow never knows. הסגנון התפתח בעיקר במחתרת כשהלהקה הבולטת ביותר הייתה פינק פלויד עם סולנה סיד בארט. מסגנון זה נולדו בעצם מספר סגנונות עצמאיים בשנות השבעים - רוק מתקדם ורוק כבד." לפי איזה משפט פה אתה מסיק שהחומה פסיכדלית?

 

[crazy diamond 84]

פסיכודלי או לא

פסיכודלי או לא!! הוויכוח לא עכשיו עזבו אותכם אנשים!!! תתיחסו לרעיון עצמו בבקשה!!!! לסיפור, הבן אדם השקיע מעצמו קצת...

 

[melancholy man]

צודק

אגב, אין ויכוח אמיתי. אני לא מתיחס לרעיון בגלל הדיעה על האלבום כולו שהבעתי פה כמה פעמים, אבל באמת, ההערה על הפסיכדליה הייתה שולית בהקשר הזה.

 

[idanna]

החומה

החומה הוא ללא ספק לא אלבום פסיכדלי ... אבל לא נכון לטעון שאחרי 1969 הפסיכדליה מתה ... היא פשוט במחתרת יחד עם כל המוזיקות הטובות.

 

[One Echoe]

אני לא מבין, למה הוא לא?

הפסיכדליה עסקה בעיקר במלחמת ויאטנם, לא? והפסיכדליה התחילה כאשר הבריטים רצו לשבור את המיתוס של הפזמון-בית-פזמון...וגם המוזיקאים באו מהשפעות מוזיקה קלאסית... כרגע ראיתי את החומה...זה האלבום שאני הכי מתחבר אליו אבל אני אכתוב על זה בפעם אחרת, בכל מקרה, זה נראה לי אלבום פסיכדלי לחלוטין.

 

[ציףציף1000]

הנחותיך אינן מדוייקות

אבל, כפי שהבטחתי, אכתוב על כך באריכות, כאשר אחזור מחו"ל. בינתיים, אני שוב חוזרת על המלצתי לקרוא מקורות זרים -וטובים - על פסיכדליה, ע"מ לקבל מושג טוב יותר לגבי תת-התרבות הזו.