סוסים רצים לך בדם
New member
גומות
הגומות שלה עכשיו שלי, וזה מה שחשוב. לא משנה כמה, ועד מתי, הן שלי עכשיו. וגם המגע של היד שלה, כשהידיים מסרבות להרפות, וריח הקרם שהיא השאירה על הכרית שלי, והמסטיק שלה, יבש, צמוד לרדיאטור בהתרסה צדדית. והרגש שלה, חלק ממנו, שלי, ואני לא מתלהבת, היא לא מרשה לי להתלהב יתר על המידה. אבל כן, חלק קטן, נתון לי בכפות הידיים ברגע בו היא מנשקת להן ברכות הזאת שלה. העמידה שלה, בג'ינס, שמדגישה את המותניים, כשהיא מדגישה לי שאנחנו בונות כאן משהו, וזה ברור לי, כן? אנחנו עושות את זה ביחד, וזה מה שחשוב. וחשוב גם שאני יפה, היא הרי לא מכניסה אליה נשים לא יפות, והיא גורמת לי להרגיש עוד יותר יפה במשקפיים. והשם שלה שכתוב לי על הבטן, קצת מתחת לחזייה, באותיות מעוגלות עם סמיילי בצד, סמיילי עם גומות. שאריות של עט שחור על היד הימנית ועל הירכיים, והמבט השובב שלה כשהיא הסיטה לי את הפנים וכתבה. היא משרבטת, בזמן שהיא מלטפת אותי. היא כותבת, כותבת על הגב שלי באצבעות שלה, כותבת את השם שלי, או את שלה, אותנו. כותבת את הפחד שלה מלדבר. אני טובה בדיבורים, היא טובה במעשים, ולכל אחת התפקידים שלה. השפתיים שלה עכשיו שלי, ואין דריסת רגל לאף אחת אחרת, גם לא כשהיא שתויה למוות. אבל, תכלס, אני צריכה לחשוש, היא אישה סקסית, למרות שהיא לא מרשה לי להזכיר את זה והגומות שלה נצבעות באדום כשזה קורה. על כל פנים, מה שהכי חשוב זה שהגומות שלה עכשיו שלי, ואני יכולה לנשק להן כמה שאני רק ארצה. אף אחד לא יעצור אותי, גם לא אני. נ.ב תהיתם פעם איך נוצרת גומה?
הגומות שלה עכשיו שלי, וזה מה שחשוב. לא משנה כמה, ועד מתי, הן שלי עכשיו. וגם המגע של היד שלה, כשהידיים מסרבות להרפות, וריח הקרם שהיא השאירה על הכרית שלי, והמסטיק שלה, יבש, צמוד לרדיאטור בהתרסה צדדית. והרגש שלה, חלק ממנו, שלי, ואני לא מתלהבת, היא לא מרשה לי להתלהב יתר על המידה. אבל כן, חלק קטן, נתון לי בכפות הידיים ברגע בו היא מנשקת להן ברכות הזאת שלה. העמידה שלה, בג'ינס, שמדגישה את המותניים, כשהיא מדגישה לי שאנחנו בונות כאן משהו, וזה ברור לי, כן? אנחנו עושות את זה ביחד, וזה מה שחשוב. וחשוב גם שאני יפה, היא הרי לא מכניסה אליה נשים לא יפות, והיא גורמת לי להרגיש עוד יותר יפה במשקפיים. והשם שלה שכתוב לי על הבטן, קצת מתחת לחזייה, באותיות מעוגלות עם סמיילי בצד, סמיילי עם גומות. שאריות של עט שחור על היד הימנית ועל הירכיים, והמבט השובב שלה כשהיא הסיטה לי את הפנים וכתבה. היא משרבטת, בזמן שהיא מלטפת אותי. היא כותבת, כותבת על הגב שלי באצבעות שלה, כותבת את השם שלי, או את שלה, אותנו. כותבת את הפחד שלה מלדבר. אני טובה בדיבורים, היא טובה במעשים, ולכל אחת התפקידים שלה. השפתיים שלה עכשיו שלי, ואין דריסת רגל לאף אחת אחרת, גם לא כשהיא שתויה למוות. אבל, תכלס, אני צריכה לחשוש, היא אישה סקסית, למרות שהיא לא מרשה לי להזכיר את זה והגומות שלה נצבעות באדום כשזה קורה. על כל פנים, מה שהכי חשוב זה שהגומות שלה עכשיו שלי, ואני יכולה לנשק להן כמה שאני רק ארצה. אף אחד לא יעצור אותי, גם לא אני. נ.ב תהיתם פעם איך נוצרת גומה?
