להלן הערותי
א. תאורטית, אפשר לשחזר את ה"חוויה" של פתיחת דיסק, לשים במערכת ולקרוא את המילים גם דרך האינטרנט: את המילים אפשר לקרוא מהמסך או להדפיס, ואם ממש רוצים אפשר גם להדפיס את עטיפת הדיסק במדפסת צבעונית ולשים אותה בתוך קופסא ריקה שבה ישכון לבטח דיסקך. הום-מייד דיסק של הקיור זה ממש פינטס לעשות היום וגם נותן סיפוק לצדדים העיצוביים שבך
ב. בנוגע למעריץ אמיתי - השנה אני חוגג 20 שנה להערצתי את הקיור. אתה מוזמן למסיבה. הייתי שם כשזה קרה, איפשהו בקיץ 83 ליד הרדיו עם המצעד השבועי של רשת ג' כש-The Walk נכנס למצעד, ועקבתי אחריו מדי שבוע. מאז הקיור ואני עברנו הרבה יחד, בתיכון, בצבא ובכל מקום שתרצה. אז תן לי את הקרדיט לגבי כמה שאני מעריץ "אמיתי". ג. לתמוך בלהקה? מה, הקיור זאת מיכל אמדורסקי שכל שקל חשוב לה? תאמין לי שפרנסתי יפה מאוד את רוברט והחבר'ה עד לפני 4-5 שנים, לפני פריצת הנאפסטר ודומותיה. הוצאתי יבמה כסף על דיסקים, מקסי סינגלס, קלטות וידאו ועוד. מר סמית', היקר לליבנו מכל אדם, יכול בשקט לפרנס אותי, אותך, את הדודות שלנו, את השכנים ובעצם עוד כמה אנשים בהיקף של עיירה קטנה בדרום ארה"ב. הוא בטח ישמח לראות שמישהו פה בישראל דואג להכנסות שלו