גוף תפעולי לRים:התנדבותי או מקצועי?

[Radagast The Brown]

גוף תפעולי לRים:התנדבותי או מקצועי?

ים היוזמות הברוכות מגעש את גליו אל מול השמיים. השחקנים הצופים בו משתלהבים מניצוצות אור השמש על גליו. ´האחווה´ - גוף התנדבותי ששם לו למטרה להעלות את האיכות ואת רמת המקצועיות של משחקי-תפקידים חיים מבוססי פנטסיאה בארץ. שאלות לדיון: ------------------ האם אתם רואים צורך בגוף שיעסוק בכך על בסיס מקצועי בלעדי? כלומר, האם צריך להיות גוף, של לפחות אדם אחד, שמשקיע את כל זמנו ומרצו לקידום משחקי-תפקידים חיים בארץ ושימור ידע מקצועי בנושא - קריא - שזהו מקצועו הרשמי? הדבר מוביל לשאלת הרחבה - האם קיום משחקים צריך להיות על בסיס רווח, או על בסיס כיסוי הוצאות?

 

[Jarndyce]

התמקצעות היא כיוון רצוי ביותר...

עם הזמן - במיוחד אם רעיון ה-"אחווה" יצליח (ואני לא רואה סיבה שלא), הרי עם גדילת כמות האנשים - יגדלו גם המשאבים הנחוצים. משאבים כגון זמן, מאמץ, כסף, ומקצוענות אינם בלתי-נדלים. כדי שאי-פעם אפשר יהיה לארגן משחקים גדולים ומושקעים באמת, יש בהחלט צורך לשקול בעתיד להפוך את הגוף לגוף מקצועי וכלכלי. הרי לא תמיד אפשר יהיה לסמוך על יחסי חברות שילכדו את השורות, ועל גדילת המשחקים - אנשים רבים יצטרכו לעשות במלאכה, ויהיו צורך במנגנוני פיקוח ובקרה מקצועיים. כמו-כן, כמות הכסף תגדל, ותדרוש ניהול מקצועי. בנוסף לכך - אם הגוף יהיה מסחרי, ניתן יהיה להגיע לתקציבים גדולים בהרבה ולתמורה רבה יותר עבור המשתתפים. כמובן שיש לנסות ולדאוג שלא תהיה התנתקות מלאה מהערכים המשחקיים והחבריים - ז"א קהילתיים - שקיימים היום. דני

 

[Mongarele]

Here Here

אני מסכים לחלותין

 

[Shery Rubber Biscuit]

לקחת בחשבון ש

עם יהיו אנשים שאכן עשו זאת ב"שיטה מקצועית", צריך שיהו רווחים, לפחות מספיק כדי לקיים אותם באופן בסיסי עם זאת תהיה העבודה הקבועה שלהם

 

[5נדב]

לא כרגע

ככה אני רואה את זה. יש Y שחקנים שמשלמים ביחד X כסף בשביל לעשות משחק. אם יש גוף למטרות רווח, אז המשחק יקבל X מינוס רווח מסויים. אם יש גוף לא למטרות רווח, אז המשחק מקבל X. התמסחרות לא בהכרח אומרת עלייה באיכות. כן, כשיש תחרות, אבל כשיש גוף יחיד, הנוסחה היא כמה כמה שפחות הוצאות בשביל כמה שיותר הכנסות. ובקשר לאדם שכל עבודתו לארפים, אולי הרבה יותר מאוחר. כרגע פשוט לא תהיה לו מספיק עבודה.

 

[Ranger One]

זאת בעיה...

אני מסכים מצד אחד ,שזה עדיין בהחלט לא הזמן למישהו שינטוש את עבודתו לטובת זה, עקב: 1) העלאת מחירי הלארפים (לפרנס מישהו זה הרבה כסף). 2) הסיכון האישי הקשור בכך למי שיפסיק לעבוד. באותו זמן אני מסכים לכך שצריך מישהו אחד שיהווה רכז לכל האחווה שיקדיש את זמנו בעיקר לאחווה. אני מציע רעיון באמצע, מישהו אשר כרגע רק לומד יגיש את מועמדתו לתפקיד רכז האחווה ,ויקדיש את מירב זמנו מחוץ ללימודים לתפקיד זה. לפי דעתי זה הפתרון הכי אלגנטי והגיוני למצב הנתון. אם אתם באמת רוצים לעשות מזה עניין גדול ,אפשר: - לעשות רישום לאחווה במשך ה-30 יום הקרובים (כמובן שמדובר ברמת קפטנים ושחקנים - ולא ברמת מאסטארים , מארגנים ונושאי תפקידים באחווה). לאחר 30 יום יקבעו בחירות בתוך חברי האחווה לכל מי שהגיש את מועמדתו לתפקיד הרכז.

 

[5נדב]

רעיון מצוין

אני בהחלט תומך ברעיון הרישום והבחירות.

 

[Radagast The Brown]

וואו, לאט לאט... אתם ממש טובים...

ובכן, לאט לאט. בינתיים יש מספיק ידיים שמתנדבות ותורמות חצי מעולמן בחינם ולמען הנאתם הפרטית. השאלה היא, האם מחיר משכורתו של עובד כזה או אחר משתלם תמורת מיקודו של אדם אחד זה או אחר ב´אחווה´ בלבד? האם הרווח, הערך המוסף בכך שהאדם יחשוב רק על Rים כל היום ויכיר את הדברים כמו שאף מתנדב לא מכיר שווה את מחיר -החזקתו הכלכלית? ואם כן, כמה כאלה צריך? באיזה נושאים עליהם להתמקד? בנוגע ל-X כסף ונוסחאת ה-(רווח-X), השאלה הנשאלת היא אם כמו שמשקיעים בתלבושות, ובנשקים, ובאוכל, ובביטוח, האים יש להשקיע בגוף שיתאם בין כולם, שידאג לעמידה בתקנים, שיפעיל מבקרי איכות, שידע על כל מה שמתרחש ויתן עצות, שידאג ליחסי ציבור בפני גופים חיצוניים, שידאג לחסויות, לנפחי-אחסנה של ציוד מצטבר, רענון ציוד קיים, שילמד לררקוד סטפס וינגן על מקל של ארטיק. ואם כן - במה בדיוק צריך למקד אותו?

 

[גולהייד]

מה???

קודם כל- כל אנשי האחווה משקיעים כמות נכבדה מזמנם הפנוי לעבודת התנדבות. רבים מהם משקיעים את כל זמנם (הפנוי והלא פנוי) ועובדים 27.5 שעות ביממה על קידום משחקי התפקידים החיים(במסגרת האחווה לפחות). מי שלומד בבית ספר או באוני´ צריך יותר מהזמן ה"פנוי" שלו ללימודים, ובתקופות מבחנים אין בכלל עם מי לדבר.לעומתי,לדוגמא, שמרגע שעזבתי את המשרד אני מחוייב רק ללאכול(אופציונלי),לישון(בהחלט אופציונלי) ולהגיע לישיבות האחווה(לא אופציונלי). לעשות בחירות זה רעיון מצויין,אחרי שנה שנתים של עבודה,יצירת קהל שחקנים ופעילים והכרת המתמודדים. בחירות שיהיו אחרי 30 יום או חצי שנה-יהיו מיותרות ומסוכנות. אנשים טובים- האחווה קורמת עור וגידים,לאט לאט(אולי קצת יותר מהר) מתחילים לראות דברים שמתקדמים בכיוונים מדהימים. האחווה מורכבת ממיטב העוסקים בתחום מזה שנים,והיא בידיים טובות,אולי אפילו הכי טובות שאפשר.

 

[Radagast The Brown]

אם כך הוא הדבר, מדוע לא בחירות?

כדבריך, "האחווה מורכבת ממיטב העוסקים בתחום מזה שנים,והיא בידיים טובות,אולי אפילו הכי טובות שאפשר". אם כך הוא הדבר, מדוע שלא יבחרו שוב על מינויים? (חוצמזה, כבר הוחלט על בחירות כזכור לי, או בספטמבר או בדצמבר, לא?) התקורה היחידה עם העניין - היא הלוגיסטיקה והזמן הנחוצים לקוממם בחירות שכאלה. אני מסכים איתך שזה אינו הזמן.

 

[גולהייד]

לא רק זה

הנקודה העיקרית היא שאין מספיק אנשים שמעורבים בעניין כדי לבצע בחירות "מקיפות" וטוב שכך. גם אם ינתנו 30 ימים לגיוס פעילים רק כדי שהם יצביעו-מה בדיוק תשקף ההצבעה? יש לתת תקופת הרצה "שקטה",בה ניתן לגורמים הפועלים הזמן להוכיח את האחווה כגוף משמעותי ופועל,לאגור נסיון וידע,ואפילו שגיאות כדי להתחיל ממשהו.אתה לא יכול לבחור ראש ממשלה לפני שיש לך מדינה!

 

[Ranger One]

שאלה לי...

אומנם כל הידע שיש לי במתמטיקה בא מקורסי חדו"א למינהם באונירסיטה, אבל יש בעיה בחשבון שלך. אתה מוכן להסביר לי איך ביום דימיוני של 27.5 שעות ,אתה גם עובד וגם מקדיש את מירב זמנך לאחווה? עוד פעם אנשים, זה לא ריאלי לבקש ממישהו לזנוח את הכל בשביל זה. אני לא אקח את זה כל המצפון שלי שלמקרה שכל העסק הזה ייכשל אז לאיש הזה לא תהיה עבודה. אנשים שלא עובדים יכולים להסתכן בלתת כמות זמן נכבדת בכל יום לאחווה, אבל לאנשים עם עבודה זה סיכון לא-ריאלי. אני מסכים שרעיון הבחירות בעוד 30 יום לא היה הכי טוב. אבל בחירות בעוד חצי שנה? מי יודע. נשאיר את הרעיון הזה בכיס.

 

[גולהייד]

מתמטיקה תאורטית

אם אני עובד 10 שעות+שעתיים נסיעות+8 שעות ישיבות וכו´+שעה הביתה+ מקלחת ואוכל+ 3.5 שע´ שינה,שעתיים תחת סעיף "שונות". לי יש בגרות.עשיתי גם פסיכו´,אותי לא יזרקו מהעבודה כי נכשלתי במבחן בתושב"ע. מקס´יזרקו אותי מהבית. אבל כל אחד שיש לו זמן "להקריב" על מזבח משחקי התפקידים החיים,כמה שזה לא יהיה(גם חצי שעה של מחשבות לפני השינה זה יופי),מוזמן לעשות את זה דרך האחווה. אך בבקשה לא לאבד את הראש(מאוחר מדי לחלק ניכר מאיתנו),ולהשליך את המציאות לאשפה דרך חלון הדמיון. אולי יש חיים אחרי האר,אבל מי אני שאדע? די לדון בבחירות וגו´.בואו נתחיל להריץ קצת משחקים חיים!!! אסיים בציטוט שמצאתי: "rascality has limits;stupidity has not" Napoleon Bonaparte 1769-1821