גורה חדשה בבית

[דנית 33]

שלום,
יש לנו חתול בן שנתיים ולפני שבוע הבאנו גורה בת חודשיים.
שני החתולים מתעניינים מאד אחד בשני, ונראה שרוצים לשחק.
הבוגר לא נושף עליה בכלל ולא מסמר את הגב כשהיא מתקרבת אליו.
אם היא מתחת למיטה (הוא לא יכול להיכנס) הם משחקים, מנסים לגעת אחד בשני מוציאים יד ונוגעים אחד בשני.
כרגע אנחנו משחררים אותם בהשגחה שלנו כי כשהגורה מתקרבת הבוגר מתנפל עליה ואפילו היה מצב שנשך אותה אבל אז הפרדנו.
האם זה משחק? האם לעזוב אותו ולתת להם להסתדר?
אנחנו מפחדים שיעשה לה נזק כי היא ממש קטנה לעומתו.
מה לעשות? האם צריך רק עוד זמן או האם צריך משהו אחר?

 

[Yukita]

קודם כל - אפשר בבקשה הסבר ברור מה זה "נשך אותה"? נשארו סימנים, היה דם?

אם "נשך אותה" זה רק "תפס אותה" ואתם נבהלתם - יתכן שלא צריך כל כך להיבהל. אינטראקציה בין חתולים כוללת גם תפיסות שלעין שלנו יכולות להיראות די אלימות. יש סיכוי מסוים שחתול בן שנתיים אכן לא מבין כל כך שעליו להיזהר יותר עם גורה בת חודשיים, אבל בגדול - חתולים יודעים לתפוס האחד את השני גם מבלי לגרום נזק גם כשלמתבונן מן הצד העניין נראה אלים למדי. עדיין זכור לי איך השותפה עימה גרתי בזמן האוניברסיטה היתה בשוק מזה שלא נשאר שום סימן על הזרוע שלי אחרי שחתולתי דאז, יוקה ז"ל, נהגה להתעלק לי על הזרוע במפגן של כאילו-אלימות קשה.

בכל מקרה, אם אתם משגיחים זה בסדר גמור ותוכלו לראות אם יש פגיעה אמיתית. ככל שתסתכלו יותר, כך גם תבחינו יותר מתי מדובר במשחק ומתי יש אגרסיביות של ממש. אם הגורה לא פוחדת מהגדול ורצה אחריו, כנראה הוא לא הכאיב לה ולא הפחיד אותה. תוך זמן קצר מאוד, עד גיל 3 חודשים, היא כבר תהפוך להיות הרבה יותר פרועה בעצמה וגם עם יכולות פיזיות גדולות בהרבה מבחינת קפיצה וזינוק, ואז בכלל לגדול תהיה משימה קצת לחנך ולהרגיע בדרכים שאנחנו, בני האדם, מתקשים בהן.

תוספת - כמובן יש חשיבות לכך שהגדול יהיה מסורס - ובבוא הזמן, בגיל 4 חודשים בערך, לעקר את הקטנה. זה בהחלט משנה מבחינת אינטראקציות.

 

[דנית 33]

קודם כל - אפשר בבקשה הסבר ברור מה זה "נשך אותה"? נשארו סימנים, היה דם?

אם "נשך אותה" זה רק "תפס אותה" ואתם נבהלתם - יתכן שלא צריך כל כך להיבהל. אינטראקציה בין חתולים כוללת גם תפיסות שלעין שלנו יכולות להיראות די אלימות. יש סיכוי מסוים שחתול בן שנתיים אכן לא מבין כל כך שעליו להיזהר יותר עם גורה בת חודשיים, אבל בגדול - חתולים יודעים לתפוס האחד את השני גם מבלי לגרום נזק גם כשלמתבונן מן הצד העניין נראה אלים למדי. עדיין זכור לי איך השותפה עימה גרתי בזמן האוניברסיטה היתה בשוק מזה שלא נשאר שום סימן על הזרוע שלי אחרי שחתולתי דאז, יוקה ז"ל, נהגה להתעלק לי על הזרוע במפגן של כאילו-אלימות קשה.

בכל מקרה, אם אתם משגיחים זה בסדר גמור ותוכלו לראות אם יש פגיעה אמיתית. ככל שתסתכלו יותר, כך גם תבחינו יותר מתי מדובר במשחק ומתי יש אגרסיביות של ממש. אם הגורה לא פוחדת מהגדול ורצה אחריו, כנראה הוא לא הכאיב לה ולא הפחיד אותה. תוך זמן קצר מאוד, עד גיל 3 חודשים, היא כבר תהפוך להיות הרבה יותר פרועה בעצמה וגם עם יכולות פיזיות גדולות בהרבה מבחינת קפיצה וזינוק, ואז בכלל לגדול תהיה משימה קצת לחנך ולהרגיע בדרכים שאנחנו, בני האדם, מתקשים בהן.

תוספת - כמובן יש חשיבות לכך שהגדול יהיה מסורס - ובבוא הזמן, בגיל 4 חודשים בערך, לעקר את הקטנה. זה בהחלט משנה מבחינת אינטראקציות.

תודה על התשובה!
באמת מאד נבהלתי שראיתי שהוא תופס אותה ועצרתי אותו. במקרים אחרים ראיתי שפותח את הפה ובא לנשוך וגם עצרתי אותו כך שזה לא הגיע למצב של נשיכה עם דם.
גם אחרי שתפס אותה והיא צרחה היא ממשיכה להתקרב אליו.
האם לשחרר אותו ולאפשר את המשחק הזה למרות שנראה שזה נראה ממש אלים? כמובן תחת השגחתנו.
מה קורה אם נושך אותה ויורד דם?

 

[Yukita]

תודה על התשובה!
באמת מאד נבהלתי שראיתי שהוא תופס אותה ועצרתי אותו. במקרים אחרים ראיתי שפותח את הפה ובא לנשוך וגם עצרתי אותו כך שזה לא הגיע למצב של נשיכה עם דם.
גם אחרי שתפס אותה והיא צרחה היא ממשיכה להתקרב אליו.
האם לשחרר אותו ולאפשר את המשחק הזה למרות שנראה שזה נראה ממש אלים? כמובן תחת השגחתנו.
מה קורה אם נושך אותה ויורד דם?

אם יורד דם - זה אומר שזה כבר לא משחק, ואז יש סיבה ממשית יותר לדאוג (יכולות להיות תאונות - שריטה קצת מוגזמת למשל - אבל בדרך כלל בנשיכות חתולים יודעים לא לנשוך ממש).

אם הקטנה לא פוחדת ממנו גם אחרי שתפס אותה, כנראה הוא לא הכאיב לה כלל למרות המראה האלים של העניין. "משחקי ציד" או "מלחמה" הם רגילים לגמרי בין חתולים, גם אם נכון לומר שבדרך כלל המשחקים האלה מתרחשים בין אחים לשגר. אם אתם דואגים, המשיכו להשגיח אבל בגדול ברוב המקרים אין מה לדאוג. רק במעט מקרים יש מצב שאולי הגדול באמת לא מקבל או לא סובל את הקטנה (אבל אז כנראה הייתם רואים יותר סימנים ברורים לכך - נשיפות וצווחות וכו' - וסיפרת בפוסט הראשון שלא כך).

 

[גורדיאן-II]

חתולים בוגרים בדרך כלל לא פוגעים בגורים צעירים כל כך, היריבות מתחילה בגיל הרבה יותר מאוחר.
מצרף תמונה של חתול בוגר משחק עם גור בן 4-5 חודשים שקטן ממנו בהרבה, זה נראה אלים מאוד אבל כך הם שיחקו כל הזמן.

 

[דנית 33]

חתולים בוגרים בדרך כלל לא פוגעים בגורים צעירים כל כך, היריבות מתחילה בגיל הרבה יותר מאוחר.
מצרף תמונה של חתול בוגר משחק עם גור בן 4-5 חודשים שקטן ממנו בהרבה, זה נראה אלים מאוד אבל כך הם שיחקו כל הזמן.

תודה על התגובה!
אז האם לשחרר ולאפשר לו לשחק איתה כך למרות שבעיני זה נראה ממש אלים?

 

[גורדיאן-II]

תודה על התגובה!
אז האם לשחרר ולאפשר לו לשחק איתה כך למרות שבעיני זה נראה ממש אלים?

יוקיטה פירטה היטב בנושא הזה, כדאי להקשיב לה.

הנה עוד תמונה 'אלימה'.

 

[Yukita]

תודה על התגובה!
אז האם לשחרר ולאפשר לו לשחק איתה כך למרות שבעיני זה נראה ממש אלים?

בעקרון כל זמן שאין פציעות והקטנה לא פוחדת מהגדול - אפשר לתת לשחק.

אבל המשיכו להשגיח - לדעתי ככל שתשגיחו כך תלמדו ותראו בעצמכם מה המצב, מה גם שאנחנו, הכותבים בפורום, לא שם ואתם כן.

 

[הריבגלבוע]

נראה לי שצריך להפריד בינם

 

[יוביוב הירוק]

אין שני חתולים זהים, ואין שתי מערכות יחסים זהות. יתכן שאצל אחרים הכל עבר בשלום, ואצלך זה יגמר רע, או להפך. אני מציע להמשיך לשים עין, אבל לתת לגורה להחליט אם זה אלים מדי. אם כן, סביר שתראו אותה נמנעת ממגע, מתחבאת וכד'.
אגב, נראה לי שגם בפגיעה ממשית וכואבת, הרבה פעמים לא נראה דם - בין אם בגלל שמדובר "סתם" בלחץ של השיניים, בלי חדירה, ובין אם זו חדירה עמוקה של ציפורן, שנגמרת "רק" בטיפת דם, אבל מאוווד כואבת (מנסיון...). הטיפה הזו נעלמת בפרווה.

החתולים הבוגרים שלי תמיד שמרו מרחק מגורים, עד כדי הפגנת פחד. רק כשהגורים הגיעו לגיל כמה חודשים, התחילה אינטרקציה של ממש - משחקים, קבלה או עוינות.

 

[דנית 33]

תודה רבה לכולם על התגובות.

 

[אלישבע777]

מהניסיון שלי - פעמיים היו לי שני חתולים גור צעיר עם בוגר זקן וחולה כמה שנים. ההתנהגות של הזקן היתה תוקפנית מאוד בשני המקרים!! אבל לא היו נזקים רציניים, רק צרחות אימים, נשיפות ונשיכות לא רציניות. אצל זוג אחד - הקטן למד בסוף שאם הוא לא ירגיז את הגדול ולא ינסה לשחק איתו, הגדול יתעלם ממנו וכך נוצר אחרי חצי שנה שלום קר. הם למדו לשבת זה בצד זה בשקט. אצל הזוג השני, אף כי הזקן היה חולה סרטן וחתול שקט באופיו, הוא היה מאוד תוקפני כלפי הגור. אבל הגור כנראה נהנה מזה... הוא לא למד להימנע מהרגזות ולא פעם הסתער על הזקן בשובבות והזקן הרעיש שמים ואץ בצרחות אימים שמעולם לא שמעתי ממנו. היום הזקן, נשמתו עדן והגור כבר בן שנה. חתול רגוע וחמוד מאוד. לא נשאר לו שום משקע נפשי או גופני. חתולים הם חיות קשוחות באופיין, הם מתמודדים היטב בלחצים שלנו הם נראים קשים. אני לא עשיתי כמעט כלום כדי למנוע את התקיפות, כי ידעתי שהן בעיקר הצגות וגם כי חתולים צריכים ללמוד להסתדר ביניהם. את תשגיחי מרחוק ותבדקי שאין פגיעות רציניות ולדעתי - הכי טוב שהם ילמדו בעצמם להסתדר! ככה לא תצטרכי להיות השוטר שלהם , או כוח או"ם עבורם ואז - העול ייפול עליך!! הם ילמדו, זה קורה גם בחוץ כל הזמן בחתולי רחוב. הם בנויים לזה.